בשביל החיים

בשנת 1961 הוטלה על משטרת ישראל משימה שלא היה לה אח ורע. משימה אשר תיזכר לדורי דורות בדברי ימי העם, המדינה והמשטרה. משטרת ישראל נקראה לניהול החקירה
במשפטו של אדולף אייכמן ולצורך כך הקימה את "לשכה 06".

רבים מן הקצינים והשוטרים שנקראו לדגל היו בתוך התופת הנוראה ההיא. העדויות והמסמכים שהכינו, הצטלבו לא אחת עם סיפורם האישי. קשה להעלות על הדעת מה מתחולל בליבו של קצין משטרה הנדרש לעמוד מול הזוועות שחוו הוא ויקיריו, להניח לרגשותיו ולפעול באופן ענייני. אך החוקרים הצליחו לפעול באופן מקצועי ללא רבב.

ניהול החקירה באופן מאופק וביסוס התביעה על ממצאים עובדתיים היו חלק משליחותם. והיה בכך מסר לעולם כולו, כי מדינת ישראל מתנהלת באופן מוסרי, תוך מנהל תקין ושמירת ככלי היסוד של הדמוקרטיה.

תולדות השואה הם חלק מההיסטוריה של כולנו, לא רק כיהודים, לא רק כישראלים לא רק כשוטרים אלא בראש ובראשונה כבני אדם.

משפט אייכמן נודע כנקודת מפנה היסטורית ביחס לשואה ולקורבנותיה בישראל. פרסום העדויות פתח צוהר לתקופה אפלה זו. החברה הישראלית האזינה למשפט ברוב קשב, והתחילה להביט בקורבנות באופן אחר בחרה לאמץ את סיפורם כחלק ממורשתה.

במשפט אייכמן סיפר אחד העדים, רופא במקצועו, על נער ששרד כנגד כל הסיכויים. כששאל אותו התובע האם הוא יודע היכן אותו הנער היום, הצביע העד על אדם שישב באולם ואמר
"הנער נמצא באולם הזה. הוא יושב לידך במדי קצין משטרה". והנער הזה, החוקר מיכאל גולדמן-גלעד נמצא איתנו כאן היום.

הקצינים והשוטרים שפעלו במסגרת "לשכה 06" מילאו את משימתם מתוך חובה עמוקה, מוסרית, ערכית לאומית ואוניברסלית. חובתנו אנו, ללמוד את סיפורם, לכבדו ולהעבירו הלאה לאנשינו. מוטל עלינו לדאוג לכך, שסיפור זה מעולם לא ישכח. עלינו לדאוג לכך שזכרון השואה כמו גם לקחיה, יופנמו בקרבנו וחובה עלינו להנחילם עד הדור האחרון.

הרשו לי להקריא פסקה קצרה ממכתב שקיבלתי מאחד השוטרים שנטלו חלק במשלחת לפולין בחודש יוני 2013, וכך הוא כותב:

• 
  "ברצוני להביע את הערכתי הרבה כשנבחרתי לייצג בגאווה את משטרת ישראל במשלחת האחרונה לפולין...
  לאחר חמישה ימים כל מי שיצא למשלחת חזר אדם אחר לגמרי בזכות המסע הזה ... עם תחושת גאווה כי כששרים את התקווה בטרבלינקה כשביד דגל ישראל על מדים ייצוגיים אתה מרגיש שייך אתה מרגיש שיש לך עוד משפחה .... החוויה בלתי ניתנת לתיאור ואי-אפשר לכמת את הסיפוק הרב בלהיות שוטר במשטרת ישראל".
  

אני חושב שהמילים האלה נוגעות ומרגשות את כולנו. כּדור המקשר בין דור השואה לבין הדורות הבאים כשוטרים וקצינים של משטרה עברית במדינת ישראל.

ההשתתפות במצעד החיים מחדדת עבור כל אחד מן הנוכחים כאן, את המחויבות.
את האחריות. לזכור ולא לשכוח. להנחיל את המראות, את הסיפורים את הלקחים לדורות הבאים. לוודא שבכל יום בתפקידנו ובחיינו אנו שומרים על צביונה של המדינה כמדינה דמוקרטית המושתתת על ערכי יסוד של צדק שוויון בפני החוק והגנה על זכויות אדם.

מעבר להיות המצעד חוויה מרגשת ברמה האישית הרי הוא גם בעל מטען ערכי חשוב מאין כמותו. לא דומה האדם שהולך למצעד, לאדם שחוזר ממנו. השתתפות במשלחת עדים במדים
ובמצעד החיים, היא לטעמי אחד מאבני היסוד להכשרתו של כל שוטר של כל קצין לערכים של מוסר וצדק. לחיזוק הקשר והזיקה בין השוטר למדינתו בין ההיסטוריה של עמנו לבין עתידה של החברה בישראל.

המטען העצום איתו חוזר כל אדם באשר הוא אדם מביקור כזה וההשלכות שיש לו על התנהלותו מכאן ולהבא, הובילה אותי לקבל החלטה, להרחיב באופן משמעותי את מספר השוטרים שיסעו לפולין.

ולכן, בכל שנה אנו מוציאים ארבע משלחות. ומספר המשתתפים במשלחות עולה משנה לשנה.
בשנת 2013, השתתפו במשלחות לפולין 1,015 שוטרים (סה"כ 1,064). וגם השנה, אנו רוצים להוציא אותה כמות.

נושא הערכים במשטרת ישראל הוא נר לרגלנו ומוצב במרכז תשומת הלב הארגוני. אנו מקפידים לדון בהם בפורומים שונים. ובכל עת חושבים כיצד לקדמם ולהנחילם בארגון.

הערכים בהם בחרנו להתמקד במהלך השנה הקרובה בצורה טובה יותר הם - מנהיגות ודוגמה אישית של מפקדים, יושרה ונקיון כפיים, מקצועיות השוטר ושרות בארגון מתוך הזדהות
ותחושת שליחות.

במשלחות לפולין אנו דואגים לשלב ניצולי שואה (מיקי גולדמן) ששרדו את התופת וקשרו גורלם עם משטרת ישראל. ניצולים אלה הם דוגמה ומופת להתגברות הרוח והתקווה לציונות, לבנייה, לעשייה.

סיפוריהם הוא סיפורה של מדינה שקמה מאֶפר השואה ובנתה לעצמה צבא, משטרה רשויות שלטון וממשל דמוקרטיה איתנה ונאורה אור לגויים.

כמו-כן, אנו משלבים במשלחות בני משפחות שכולות (יש 4 במשלחת זו). צעידתנו המשותפת במצעד החיים מלמדת על הקשר האיתן. הבל יינתק ביננו. קשר של משפחה אחת הצועדת בשְבילי הזיכרון בשותפות גורל מורשתם של הבנים והבנות היא מורשת הארגון, העם והמדינה
וככזו - היא נצחית.

אנו משלבים במשלחות גם גמלאים (יאיר יצחקי, מיקי גולדמן), משטרת ישראל מציבה את השוטר, את הפרט, ובכלל זאת גם את גמלאיה, במרכז העשייה והקשב.

אנו משווים ערך רב לשמירת הקשר האמיץ, החזק והמתמשך הקיים בין משטרת ישראל לבין גמלאיה. והדבר בא לידי ביטוי גם בשילובם במשלחות.

חברי משלחת היקרים, לפני שנתיים הובלתי בגאווה, כמפכ"ל משטרת ישראל, את מצעד החיים.
הובלתי מסע אפל וקודר אל הפרק הטראגי והמזוויע ביותר, בתולדות התרבות האנושית.
היום, שנתיים לאחר מכן, נפלה שוב בחלקי הזכות לצעוד איתכם במצעד החיים. מחר, נצעד יחד עם המפכ"ל הפולני, אל תוך התופת הנאצית. ועם תחושת הכאב והזעזוע שתחלחל בכולנו,
נחוש גם גאווה וכבוד אמתי להיות חלק מהמשטרה בַּמְדינה היהודית המגנה בחירוף נפש
על הביטחון, על ערכי הדמוקרטיה ועל עקרונות השוויון והצדק כלפי כלל אזרחיה. ללא הבדל דת, גזע או מין. נצעד במקום שנועד להשמדת בני העם היהודי, זקופי קומה, במדי משטרת ישראל, ונשבע: לא עוד.

במצעד לפני שנתיים דיברתי על כך, לפני 67 שנים, מאז, יצא ממחנה אושוויץ, מפקדי, דַוִד קראוס, שאיבד רבים מבני משפחתו, שרד את מכונת המוות הנאצית ועלה לישראל, וכעבור 40 שנים הפך למפכ"ל התשיעי של המשטרה. ואמרתי, בין היתר, את הדברים הבאים:

• 
  "אנו צועדים בנתיב ההשמדה שדַוִד קראוס, המפכ"ל התשיעי של משטרת ישראל, עבר כנער, כשלגופו מדי המחנה המפוספסים נוקשים מלכלוך ומזיעה, מסומנים במגן דוד צהוב, ועל רגליו נעלי עץ ללא גרביים".
  

סיפור חייו של קראוס, מסמל בצורה המוחשית ביותר, את הזיקה האמיצה הקיימת בין ההיסטוריה של עמנו, לבין עתידו של העם היהודי.

קראוס בילדותו, התגונן מפני הצורר הנאצי, ובבגרותו, כמפכ"ל המשטרה, הוביל את החיל
לשמירה והגנה על אזרחי ישראל.

ובהמשך, כסגירת מעגל, שימש קראוס כשגרירה של מדינת ישראל בהונגריה, ממנה גורש בתקופת המלחמה.

יפים ומרגשים הדברים שאמר קראוס בעניין זה:

• 
  "בהיותי שם, על סף החידלון, לא יכולתי להעלות על דעתי, אף לא בחלום, שכניצול שואה תינתן לי זכות לשרת את מדינת ישראל בתפקיד הרם של מפכ"ל המשטרה, ושאחזור למדינה ממנה גורשתי, כשגריר מדינת ישראל, עם דגל ישראל, ובידי כתב המינוי של נשיא מדינת ישראל".
  

בשבוע הבא אנו חוגגים בישראל את יום העצמאות שלנו. החוט המקשר בין המדינה הצעירה
שעשתה את צעדיה הראשונים לפני 66 שנים לבין האומה החזקה של ימינו, מורכב מהפסיפס האנושי של תושבי ישראל ומהאנשים המשרתים אותה, שחותרים כל הזמן לעבר עתיד טוב יותר.

תודה רבה לכם