הנוער יכריע את עתידנו

"שנת 2012 הוכרזה כ"שנת המפנה" של משטרת ישראל. בשנה זו, יצאנו לדרך "תוכנית המפנה" כתהליך תלת- שנתי למימוש יעדיה החדשים והשאפתניים של משטרת ישראל. המטרה העיקרית של התוכנית היא: העלאת רמת הביטחון האישי של אזרחי המדינה. כל תוכנית המפנה נועדה להשיג מטרה זו.

כדי להשיג את היעד של העלאת רמת הביטחון האישי, הצבענו על שלושה גורמים מרכזיים ובהם אנו מתמקדים:

האכיפה - הגברת ההרתעה כנגד עבריינים באמצעות הגדלת סיכוייו של העבריין להיתפס, בעיקר בעבירות המשפיעות על ביטחונו האישי של האזרח.

שירות לציבור- מתן שירות מיטבי לאזרח שומר החוק, תוך יישום מדיניות "שיטור מבוסס קהילה".

והצבת השוטר ומשפחתו במרכז הקשב הארגוני- וזאת מתוך הבנה, שהדבר משפיע באופן ישיר על השרות לאזרח ועל המאבק בפשיעה.
אתמול פורסם השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל, שיוצא בכל שנה, ומשווה, בחלק גדול מן הנתונים, מתחומי העשייה השונים, השוואה רב שנתית . כפי שניתן לראות בשנתון, מדובר בהצלחה בכל קנה מידה. ניתן לראות כי בכל יעדי המפנה התקדמנו. מדובר בעלייה של אלפי כתבי אישום בעבירות חמורות ומשפיעות.

יעד נוסף אותו קבענו לעצמנו בסיכוי העבריין להיתפס הוא התמקדות בעבירות החמורות המשפיעות על הביטחון האישי, ובכללן – עבירות אלימות קשות, עבירות שימוש באמל"ח, מטענים – כפי שראינו לפני מספר חודשים לא רב אשר מסכנים חפים מפשע, עבירות רכוש, שוד, וכמובן התפרצויות, גניבות רכב – כל העבירות שסומנו ע"י משטרת ישראל כמשפיעות על הביטחון האישי של האזרחים.

החוק קובע, כי בעבירות מן הסוג הזה, בהן חומרת העבירה היא גדולה או בנסיבות המסכנות את שלום הציבור ובטחונו, ניתן, עם הגשת כתב האישום, לעצור את החשודים בהם עד לתום ההליכים, בשל הסיכון הרב הקיים לשלום הציבור. ולכן תוכנית המפנה, ששמה לה למטרה להעלות את רמת הביטחון האישי, מתמקדת בעבירות המשפיעות הללו, וקבעה קריטריונים ויעדים, ובהם הגדלת סיכוי העבריין להיתפס בעבירות הללו. ומאז תחילת תוכנית המפנה אנו רואים עליה באחוז המעצרים עד תום ההליכים, ואנו מדברים על למעלה מ-9,000 מעצרי תום הליכים יותר בשתי שנות המפנה הראשונות, בהשוואה לשנתיים שקדמו למפנה.

ואני מזכיר שמדובר בהחלטות של בתי המשפט ולא של המשטרה, ובתיקים המוגשים ע"י התביעה המשטרתית והפרקליטות. לכן הטענות הנשמעות מעת לעת, ע"י הסנגוריה הציבורית, ובראשה הסנגור הראשי, ד"ר ספיר, כנגד קביעת יעדים בתחום סיכויי העבריין להיתפס ובמעצרים עד תום ההליכים, תחת הכותרת המטעה: "מעצרים ללא מעצורים", ביקורת זו מופנית בעצם הן כלפי המשטרה, הן כלפי הפרקליטות, ובעצם גם כלפי בית המשפט, שכן ההחלטה הסופית היא של בית המשפט. בעיני, אם יש טענות כלפי מקרה ספציפי, שבו המעצר אינו מוצדק, המקום הנכון להעלותן הוא בית המשפט, וזה בדיוק תפקידו של הסנגור. ואם לאחר מיצוי כל ההליכים, החשוד עדיין נשאר במעצר עד תום ההליכים, כנראה ששם הוא צריך להיות.

העלייה במעצרי תום ההליכים לא הגדילה את מספר המעצרים הכללי, אלא את היחס בתוך המעצרים. והיום מעצרי תום ההליכים מהווים מעל 40% מסך כל המעצרים, לעומת 33% בשנים 2010, 2011.

להגדלת סיכוי העבריין להיתפס הייתה השפעה גדולה על ירידה בהיקפי הפשיעה. חלה ירידה גדולה באירועי הרצח - מספר אירועי הרצח בשנות המפנה הוא הנמוך ביותר מזה עשור. ירידה גדולה באירועי הירי – למעלה מ-500 אירועי ירי פחות בשנתיים האחרונות, בהשוואה לשנתיים שקדמו למפנה. ירידה גדולה באירועי האמל"ח – שזה כולל עבירות של מסחר בכלי ירייה, נשיאה, החזקה ויצור של נשק, תחמושת וחומרי חבלה שלא כחוק.

בשנים 2012-2013 חלה ירידה של 23% בהשוואה לשנתיים שקדמו למפנה, ועוד ירידות כמעט בכל התחומים, כולל פריצות וגניבות רכב. ואני מפנה בעניין זה לשנתון הסטטיסטי.

משטרת ישראל נלחמת בנחישות בפשיעה על כל רבדיה, החל מהפשיעה החמורה וכלה בפשיעת הרחוב. הדבר היחיד העומד לנגד עינינו הינו ביטחון הציבור ושלומו. והיתרון שלנו הוא בכך, שאנו פרוסים בכל הארץ, לאורכה ולרוחבה, עם עשרות אלפי שוטרים ומתנדבים. ולכן, במסגרת תוכנית המפנה אנחנו משפיעים, בכלל ובדגש על המקומות אותם הגדרנו כיותר חלשים בחברה – והם הנוער מחד-גיסא, החברה הערבית ישראלית כמו גם הפריפריה מאידך.

אם אני מסתכל קדימה, על האיומים המופנים כנגד החברה הישראלית, אני רואה לנגד עיני, בראש ובראשונה, נקודות התורפה הללו, ואני סבור, שאם נטפל בהם באופן משמעותי, החברה בישראל תהיה במקום אחר - מדובר בנושאים קריטיים אשר הינם בעלי השפעה מכרעת. על עתיד מדינת ישראל ועל חוסנה של החברה הישראלית.

אנו רואים את הנוער כגורם אשר יכריע את עתידנו. אין ספק שיש לנו אחריות כלפי הדור הזה, כפי שיש לנו אחריות כלפי עתידה של המדינה. כלפי עתידה של החברה הישראלית. אני מוטרד ברמה הלאומית מהמגמה של תרבות הבילוי של הפארקים והאלכוהול, על חשבון פעילות בתנועות הנוער למשל. וזה ממש כבר נכנס לתחום האחריות המשטרה – אלימות, סמי פיצוציות, קטטות, פגיעות בנערים עצמם מעצם השימוש. מדובר במגמה מדאיגה.

ולכן אחד הנושאים המרכזיים, בהם בחרנו להתמקד בשנת העבודה הנוכחית, הוא תחום הנוער. קבענו יעדים לטיפול בתחום הנוער הרצידיביסטי, כולל תיקוני חקיקה, שקבענו יחד עם המשרד לביטחון פנים – בקשר לסמי פיצוציות ועוד.

השנה גם הקמנו מערך חדש של קציני מניעה במחוזות, שתפקידם להגיע למוקדי תלמידים בבתי בספר, בדגש לתיכונים, כדי להעביר את המסרים החשובים כל כך. אבל כאן כולם חייבים לתת כתף – החל מההורים, מערכת החינוך, המורים, הרשויות השונות, כאשר המטרה אחת –להוביל את הנוער למעגל הנורמטיבי הנאור. רק בשביל לקבל פרופורציה, כל שנה נכנסים למעגל הפלילי 9,000 נערים חדשים.
בידי כולנו הכוח להביא לשינוי. ככל שמוסדות המדינה והחברה יגבשו, בשיתוף, בתיאום, באיחוד זרועות תוכנית כוללת של חינוך, מניעה, זיהוי מוקדם לצד ענישה והרתעה ניתן יהיה למזער את תופעת עבריינות הנוער.

זוהי הנוסחה – אכיפה לצד מניעה כך, שמצד אחד אנו מטפלים בצד האכיפתי ומשקיעים הרבה בתחום, ולדוגמה נציין שמדי שנה, מספר אירועי שפיכה והחרמת אלכוהול עולה באופן משמעותי, כמו גם מספר התיקים שנפתחים בנושא ומצד שני, משקיעים לא פחות בצד המניעתי.

ואם במניעה עסקינן, כאן אנו מגיעים לפרויקט הדגל של משטרת ישראל, שנותן לי תחושת גאווה גדולה – מיל"ה – משטרת ישראל למען הנוער. מדובר בפרויקט אשר חוצה את הארץ, לאורכה ולרוחבה. מספר חסר תקדים של נערים ונערות שהגיעו יחד איתנו להחלטה בוגרת, אחראית, להחזיר את השליטה לחייהם. לשוב לדרך נורמטיבית. להיות אזרחים תורמים למדינה ולצאת ממעגל הפשע. במסגרת תוכנית מיל"ה, בשנת 2013 השתתפו 2,015 בני נוער, ובסה"כ בשתי שנות המפנה הראשונות השתתפו בתוכנית מיל"ה 3,096 בני נוער ב-180 קבוצות.

ואנו מתכוונים גם השנה להגיע ל-2,000 מכל המגזרים והאוכלוסיות, וצריך להבין איזה שירות חברתי והשפעה חברתית תהיה לכך על מדינת ישראל. ובעניין זה הייתי מצפה שהממשלה תעגן את הפרויקט מבחינה תקציבית. כיום הוא מושתת בעיקרו על תקציב משטרת ישראל.

הפשיעה המאורגנת, השחיתות, האלימות בקרב הנוער ובכלל, הם איום אסטרטגי על הדמוקרטיה ועל החוסן הלאומי של מדינתנו. לא פחות מן האיומים מבחוץ. ואם יש משהו שעדיין יש לנו דרך ארוכה לעשות בו – זה להעביר את המסר שביטחון הפנים חשוב לא פחות מאיומי החוץ, ומדינת ישראל צריכה להחליט שביטחון הפנים והביטחון האישי של אזרחיה, הם בראש סדר העדיפות הציבורי – יחד עם ביטחון החוץ. ואנחנו עדיין לא שם.

בכל הנוגע לחברה הערבית והפריפריה, אנו חייבים להגדיל במקומות אלואת שרותי המשטרה הניתנים. לחוסר הזה בשוטרים, להעדר שלטון, דין וסדר יש מחיר לאומי כבד. והדבר נכון בנושאים רבים, מעבר לפשיעה ונפגעי תאונות דרכים, שהם תחומי האחריות הקלאסיים של משטרת ישראל.

אנו משלמים בחינוך – נשירה מבתי ספר, אבטלה, תשתיות ועוד. כמפקד המחוז הדרומי קבעתי, שדין רהט כדין תל אביב. ודיברתי על אכיפה נחושה. אך כששאל אותי תלמיד כיתה ו' ברהט למה שוטרים לא עוזרים לחצות את הכביש, כפי שהוא ראה בבאר שבע, כאן כבר לא הייתה לי תשובה.

חשוב לציין, כי בתקופה של שתי הממשלות האחרונות, היוצאת והנוכחית, בראשותו של ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, והשר לביטחון הפנים, ח"כ יצחק אהרונוביץ',הצלחנו בשנים אלו להגדיל באופן משמעותי את מספר השוטרים במשטרת ישראל. אך עדיין יש פער גדול ביחס למצב הרצוי.

במסגרת תוכנית המפנה, אנו נותנים דגש מיוחד לחיזוק וביסוס הקשר עם החברה הערבית בישראל. וההשקעה הוכיחה את עצמה ובאה לידי ביטוי, בין היתר, בירידה במס' אירועי הרצח, בעליה באחוז מעצרי תום הליכים בעבירות חמורות (אמל"ח, סחר ויבוא סמים) בירידה בתאונות דרכים, ובכלל זאת ירידה במספר ההרוגים ובמספר הנפגעים.

אך מכיוון שהרגשתי שלא די בכך, הכרזנו על שנת 2014 כ"שנת החברה ערבית - ישראלית" ויש לנו תוכנית עבודה מסודרת בנושא. בין היתר מדובר בחיזוק תחנות הנותנות שרות לחברה הערבית, הגדלת מספר השוטרים הקהילתיים, שילוב בני נוער בתוכנית מיל"ה, מבצעי אכיפה בדגש על אמל"ח, גיוס שוטרים ערבים - בדגש על מוסלמים, גיוס מתנדבים. ובעניין זה, הייתי רוצה ומצפה מהמנהיגות הערבית ישראלית להצטרף בקריאה לאקדמאים להצטרף למשטרת ישראל, ולהסביר להם שמדובר בשרות לאומי מהחשובים שיש, אשר ישפיע על משפחתם, ביתם, ואיכות החיים במדינת ישראל בכלל ובחברה הערבית בפרט.

וכל זאת אנו עושים, מתוך כוונה להמשיך ולשפר את שרותי המשטרה הניתנים ביישובים הערביים בישראל, ובכך ליישם את יעדי תוכנית המפנה. חיזוק החברה הערבית ישראלית, יחד עם חיזוק הפריפריה, בדגש על יישובי הפריפרייה, במסגרת הגדלה משמעותית של פרויקט השיטור העירוני, אותם אנו מובילים יחד עם השר לביטחון פנים ושר האוצר, יסייעו לחזק את נורמת הציות לחוק כמו גם את שירותי המשטרה. ודבר זה ישפיע על האיומים עליהם דיברנו קודם – אלימות בקרב הנוער בקרב החברה הערבית ישראלית.

לסיום, למשטרת ישראל ישנה השפעה גדולה על חוסנה של החברה בישראל, ואנו מתכוונים לנצלה עד תום לטובת אזרחי מדינת ישראל. בשנים האחרונות, הצלחנו לקדם יעדים רבים ואנו נמשיך באותה דרך ברורה לעבר יעדי המפנה אותם קבענו לעצמנו.

תודה לכולם".