גל טרור שוטף את רחובותינו. "תג מחיר". כל גרפיטי זוכה לכותרת שלא הייתה מביישת פיגוע התאבדות באוטובוס. אירוע שבו פרחח מיצהר ניקב צמיג של מח"ט מוגדר כ"טרור", לא פחות, וכעונש קולקטיבי הורס המנהל האזרחי בתים בישוב. אולפן "קשת" יורד ל"זירת הטרור" בפורידיס ששם נטבחו באכזריות 20 צמיגים וקיר הותקף באמצעות תרסיס צבע רצחני. בתקשורת מתנהלים משפטי שדה כלפי ראשי הימין, שרים רועדים מתנפלים על "הטרור" כדי שיוכלו לספק תשובות לחוקרים באולפנים, ו
ציפי לבני מנצלת את הגל לבניית עוד כלים משפטיים דיקטטוריים נגד הימין. סדר היום הציבורי במדינה שיצאה מדעתה משועבד לשורת מעשים מכוערים, רובם נזקים מינוריים בסיווג משפטי של "עוון".
בישראל האמיתית קיים טרור, ערבי. באתר החדשות 0404
נחשפו צילומי מסך של נתוני המשטרה, שמהם עולה תמונה מטרידה של היקף האירועים. 786 פיגועי יידויי אבנים ובקבוקי תבערה, תקיפות, פגיעות בבתי כנסת וגרפיטי למכביר, "דגימת" טרור בתקופה של 21 יום, שאינם יוצאי דופן בכמות ובחומרת האירועים.
כמה מסקנות מהנתון הזה:
- יידויי אבנים ובקבוקי תבערה על רכב נוסע הם ניסיונות לרצח שכבר גבו חיים רבים.
- 786 ב-21 יום שווה 1120 פיגועים בחודש שלם.
- יש יותר אירועים מתלונות: מקרים שבהם אבנים החטיאו אינם מדווחים. המאגר המשטרתי אינו כולל תלונות המדווחות ישירות לצבא, ולא התקפות על חיילים שעליהם צה"ל, כמובן, אינו מתלונן במשטרה. מכאן, שמדובר במספר הקרוב ל-2000 תקיפות בחודש.
- הטרור חצה מזמן את הקו הירוק. מי שלא עצר את הטרור ביו"ש, קיבל אותו בירושלים, ומי שלא עצר אותו בירושלים, מקבל אותו בגליל, ברמלה, לוד, על הרכבות, בנגב, בכל הארץ.
- האירועים הללו הם בנוסף לטרור "הקלאסי", שגם מתעורר. ערב יום העצמאות נשחטה שלי דדון. ערב פסח נרצח ברוך מזרחי. הם מצטרפים לעדן אטיאס, תומר חזן, גל קובי, שריה עופר ואביתר בורובסקי. עבורם "קשת" לא פתחה אולפן מיוחד.
- לאחר שב-2012 לא היו הרוגים, מדובר בלא פחות מתהליך של התמוטטות הביטחון בכל הארץ שמקורו בחולשה. עסקת שליט, שיחות "השלום", מדיניות "ההכלה", פעלו את פעולתם.
- זה מול זה: 400 אירועי "תג מחיר" מאז תחילת התופעה, מול עשרות אלפי מקרי טרור חמורים בהרבה, רובם מסכני חיים, חלקם גבה חיי אדם, הכל באותה תקופה.
אין מה להשוות את הפרופורציות וחומרת האירועים, אך הממשלה והתקשורת, ממניעים שונים, מסתירים ככל יכולתם את מימדי הטרור האמיתי, ומבליטים בכל כוחם את הטרור המדומה.
"תג מחיר" נולד כתוצאה מאזלת היד כלפי הטרור ואכיפת היתר כלפי הימין. זו תגובה שפלה ומטומטמת של תקיפות ערבים חסרות אבחנה ופגיעות במוסדות דת, הדוחפות את הציבור הערבי, שרובו אינו מעורב בטרור, היישר לזרועותיו.
התקשורת חוגגת וסוחטת כל טיפת הכפשה. מי שלא דורש גינוי מ
רון חולדאי על פשיעה בת"א, תובע בתוקפנות מראשי ההתיישבות לגנות את התופעה, בניסיון ליצור קשר תת הכרתי בינם לבין המעשים הללו, ולהכניסם למלכודת. אם יגנו - ייקחו בכך אחריות עקיפה, ואם לא, יוצגו כסלחנים ותומכים. תקשורת שלאורך זמן מעניקה לכל פרחח את היכולת להגיע לכותרת ראשית ע"י קשקוש על קיר, מעודדת בכך את התופעה בכוונה, כי ביום שניקוב צמיג יעבור לעמוד 17 בעיתון, התופעה תדעך.
התוצאה היא שבעוד שהביטחון בהתמוטטות, היחידים ה"זוכים" בישראל לטעמו של "שלטון החוק" הם מתיישבי יו"ש. התקשורת מסיתה נגדם, מעוותת פרופורציות ודורשת מהפוליטיקאים ושלטונות הביטחון לספק הסברים. רק כלפיהם מונהגים נהלי אכיפה בלתי דמוקרטיים שלא מקובלים אפילו נגד פשע מאורגן רצחני, ומתנהלת אכיפת חוקי תכנון ובניה נוקשה. רק כלפיהם יש "אפס סובלנות", אותם בלבד מותר לגרש מהבית, וזו התוצאה שהשמאל ביקש להשיג בכל המניפולציה.
הממשלה בחדלונה, בסיוע אנשי "תג מחיר", משחקים לידיו באופן מושלם.
