תצפית היא בסיס לפעילות האנושית.¹ אנחנו מגיבים למה שקולטים חושינו, ומתנהלים בהתאם. מרשל גאורגי ז'וקוב אמר, שהצבא הרוסי אינו נלחם כשהוא סומא. "להילחם מבלי להכיר נתוני שטח ואויב משמעותו לתפקד ולרוץ בעיניים קשורות, ואנו רוצים להילחם תמיד בעיניים פקוחות".² תצפית על האויב, על הזירה והכרת השטח הנן יסוד בכל מבצע קרבי וגם בביטחון שוטף ובסיס לתחבולה, להפתעה, לשיתוף-פעולה, ליוזמה, להתקפיות, לריכוז המאמץ, לגמישות, לחיסכון בכוח ולשרידות, שהם עקרונות חשובים במלחמה.

בתולדות עמנו ידועים שנים-עשר המרגלים, ששלח משה לארץ-ישראל (במדבר י"ג-י"ד); והמרגלים, ששלח יהושע ליריחו (יהושע ב') ולעי (יהושע ז'). "מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם", הטיח יוסף באחיו (בראשית מ"ב, ט'). בני יוסף ריגלו את העיר בית-אל קודם כיבושה (שופטים א', כ"ב-כ"ו); שבט דן שלח חמישה מרגלים לפני הקרב על העיר ליש (שופטים י"ח, ב'-י'); ודוד המלך שלח מרגלים אל מחנה אבשלום המורד, כדי לעמוד על כוונותיו (שמואל ב' י"ז-כ"ב). כמובן, לא נשכח את הסיורים האוויריים, ששיגר נח מהתיבה (בראשית ח', ד'-י"ב).

תצפיות בהקשר הקרבי מוזכרות גם בפרשת מרד אבשלום (שמואל ב' י"ח) ובעניין מלחמת ישראל בארם (מלכים ב' ט', י"ז-כ'). וכמובן -

"... ארץ, כי-אביא עליה חרב; ולקחו עם-הארץ איש אחד, מקְצֵיהם, ונתנו אותו להם לצופה. וראה את-החרב, באה על-הארץ; ותקע בשופר, והזהיר את-העם. ושמע השומע את-קול השופר, ולא נזהר, ותבוא חרב, ותיקחהו דמו בראשו יהיה. את קול השופר שמע ולא נזהר, דמו בו יהיה: והוא נזהר, נפשו מילט. והצופה כי-יראה את-החרב באה, ולא-תקע בשופר והעם לא-נזהר, ותבוא חרב, ותיקח מהם נפש הוא בעוונו נלקח, ודמו מיד-הצופה אדרוש.

"ואתה, בן-אדם, צופה נתתיך לבית ישראל, ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני ..." (יחזקאל ל"ג', ב'-ז').

יחידת סיור עוסקת בסיור ובאבטחת קדמית-קרבית. כלומר, משיגה ידיעות על האויב ״באורח המהיר, המלא והאמין ביותר״. הדגש על מהירות הניהול של מבצעי מודיעין קרבי, תוך נקיטת תוקפנות בשיטות התקפיות, גמישות ופשוטות. לכן, גם ביחידות חי״ר הסיור רכוב.³ יחידת סיור משיגה את הידיעות באמצעות תנועה (לרוב, מוסתרת) ובאמצעות תצפית (מוסתרת) במרחב הלחימה ובסביבתו. המטרה הנה לראות/לשמוע מבלי להתגלות, כדי להימנע מהיתקלות.

כיום התצפית הרבה יותר מתוחכמת, ומסתייעת בחידושי הטכנולוגיה. אולם התפקיד העיקרי של הסיור אינו ללחום ואינו להבקיע - אלא להזרים מידע עדכני על הנעשה ב"צד השני של הגבעה" ברמה הטקטית ועל השטח - טופוגרפיה, מכשולים ועבירות - לקבלת ההחלטות של המפקד (נוהל הקרב) באמצעות סיורים, תצפיות ופשיטות, המשלימים - מעדכנים - את התמונה המודיעינית.⁴ זאת, בנוסף לסיורי מפקדים ולתצפיות של היחידות באזור הלחימה.⁵ לרוב, אין אגף המודיעין במטכ"ל מספק זאת, כיוון שהוא עובד בקבועי-זמן אחרים לגמרי מהחטיבה ומהאוגדה, ומשרת בראש ובראשונה את הקברניטים; וגם לא מחלקת המודיעין בפיקוד, המשרתת, בעיקר, את אלוף הפיקוד ואת מטהו. לפעמים, צריך הסיור לבדוק עבירות, להוביל, לנווט, לשמש משמר עוצבתי לאבטחת אגף בכל תצורות הקרב, לתפוס שטחים חיוניים, או לסכל סיורי אויב.⁶

גנרל היינץ גודריאן כתב בשנת 1936, שכוחות הסיור יוצרים את המגע הראשוני עם האויב, וכך נותנים סיכוי להישגים מהירים. כוח הסיור צריך, בגלל מחסור בכוחות אחרים, לרדוף אחר כוחות אויב, לחפות על נסיגה כוח משהה, להציב מסכי אבטחה ולשמור על האגף גודריאן התריע מפני התשת הסיור בלחימה, שתסיטו ממשימות המודיעין הקרבי.⁷

כל יחידה צריכה להשיג את המודיעין, הדרוש למִבצעיה - אם באמצעות משיכתו אליה ממפקדות ממונות ואם באמצעות פעולותיה היזומות.⁸ בהפעלת הסיור יש התלבטות בין תרומתו הפוטנציאלית למִבצעים (לחימה) עקב היכולת הגבוהה של אנשיו, המסוגלים לבצע פשיטות ארוכות-טווח - למרות היותו יחידה של חי"ר-קל - לבין ייחודו למבצעי מודיעין קרבי גרידא.

יחידת הסיור צריכה להגיע לטווח מגע עם האויב. לכן, רצוי שתהיה ניידת מחד-גיסא ומוגנת מאידך-גיסא. לפני עידן המינוע, ועד תחילת המאה העשרים ביצעו את הסיור יחידות רכובות על סוסים, או על גמלים, אף כי לסיור הרגלי מקום חשוב בתולדות המלחמות בזמן החדש.⁹ על יחידת הסיור לצלוח, רצוי בהסתר, שטחים ברכב בעל עבירות גבוהה, כדי להגיע לתצפית, שאינה נראית על-ידי האויב. יחידות האויב - ובעיקר, מסך הסיור והאבטחה שלו אמורים לסכל תצפית כזו - במגע ובאש. כאן אנחנו ניצבים בפני פרדוקס: אם לא יהיה מוגן, שרידות הסיור נמוכה; ואם יהיה מוגן, חתימתו גבוהה, ותפגע בשרידותו. השרידות מחייבת לצייד את יחידת הסיור באמצעים להגנה עצמית (נ"ט, תותחים, מרגמות, נ"מ וכיו"ב) ומיגון, שמקטינים את גמישות כוח הסיור, שהופך לכבד יותר.

משימות גדס"ר גרמני הנן סיור, אבטחה, ניהול קרב השהיה ובין השאר - דיווח על אב״כ במרחב הלחימה. תורת הלחימה הבריטית מדגישה את החדירה לטווח ארוך ופשיטות עצמאיות.¹⁰ עיקר תפקידו בקרב התקדמות ורדיפה, שבו הוא משבש את מערכי האויב.

גדס"ר נועד לספק מודיעין קרבי לרמה האוגדתית, אך הוא יכול לבצע סיורים לטווח קצר (טקטיים) וגם סיורים לטווח ארוך (מערכתיים) - בהתאם לפעילות האוגדה - בתנאי שיהיו לו ארגון, אמצעי הלחימה, ציוד (ובעיקר, מפות, ציוד אופטי וקשר) הכשרה ואימון נדרשים לפעילות עצמאית. לפיכך, הוא צריך אוטונומיה תחזוקתית, ניידות גבוהה¹¹ ואמצעי קשר חסינים ואמינים לטווח ארוך, בהתאם לרמת העוצבה, המפעילה אותו.

בתקן גדס"ר אמריקני בשנות הארבעים הוצב כוח אש אורגני גדול מכל מסגרת מקבילה, אך תורת הלחימה התריעה שלא לנצלו למשימות סער, אלא רק למשימות סיור. לעומת זאת, בגדס"ר גרמני ובגדס"ר בריטי יש כוח סער לתמרון משוריין, כוח סיוע (מרגמות) וכוח לתצפית (כולל אלקטרוניות). בחלק מגדודי הסיור יש גם יחידות טילים נ"מ ויחידות של טילים נ"ט (רכובות). גדוד הסיור הבריטי נבנה מלכתחילה לבצע סיור לטווח בינוני, למרות שהוא קל יחסית בכוח השריון שלו. לעומת זאת, גדוד הסיור המשוריין הצרפתי קל מאוד, והוא רכוב על ג'יפים.¹²

לכאורה, כל יחידת חי"ר אמורה לדעת לבצע סיור, כדי להשיג ידיעות, וכדי לאבטח את מרחב פעולתה. אלא שסיור הנו מיומנות מיוחדת, שצריכה התמחות - בשונה משאר פעילויות הרובאי - גם בשל הצורך להבין את צורכי המפקדים. לכן, נדרשת יחידה מתמחה - יחידת סיור מבלי להגדיר את סדר-כוחה - שתתאמן בניווט, בדיווח ובהפעלת הציוד המתמחה של יחידת הסיור.

סוגיה אחרת הנה אילו תפוקות נדרשות מגדוד הסיור - האם הוא צריך להביא מודיעין קרבי, או שמא נדרש להביא מודיעין על מטרות עבור יחידות האש?

הסיור יכול למצוא נתיבים עבירים, כדי להפתיע את האויב - כפי שקרה במלחמת סיני כשפלוגת הסיור (פלס"ר) של חטיבה 7 מצאה את מעבר דייקה פנוי.¹³ לשם כך, צריך הסיור להיות מאורגן, להתאמן ולהצטייד בהתאם. למשל, לכלול יחידת חבלה ואולי גם ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) לפילוס המעבר.

לעתים - כמו בצליחה הגרמנית של הנהר מז במאי 1940 וכמו בקרב של חטיבה 37 במלחמת ששת הימים בשומרון - אפשר לנצל את יתרונות הסיור - אוטונומיה, ניידות, גמישות, ניווט וכיו"ב, כדי לצוות יחידת סיור עם יחידת טנקים לצוות-קרב פושט, שישתלט במהירות על שטח, שהאויב עזבוֹ. לקרב על תל יוסיפון במלחמת יום הכיפורים בגולן נוצר ציוות כוחות של סיור ושל חרמ"ש.¹⁴ לעומת זאת, בהבקעה של אוגדת הפלדה 84 של ישראל טל במלחמת ששת הימים נשחקה פלס"ר 7, שצוּותה בהתאם עם טנקים,¹⁵ ושימשה חוד בהבקעת חטיבה 7.

ניתן לנצל את יתרונות הסיור - בניווט, בהתמצאות, בקישור, בשליטה ובשאר מטלותיו (כולל באיתור נפגעים ונעדרים - בגלל מיומנותו בניווט ובגלל ניידותו) - אך זו אינו משימתו העיקרית, אלא ערך מוסף מקיומו בלבד. הסיור גם אינו שירות מוניות של המפקד. לעומת זאת, ההכשרה הלקויה של מפקדים קרביים בניווט יוצרת תלות בסיור להובלת כוחות ושיירות - ובעיקר, דרגים ואורחות מפקדה, אך גם פלוגות ומחלקות טנקים - גם בעידן הנווטנים.