|
|
זועבי. טרוריסטית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
החוק בישראל יוצר עם השנים אנומליות המחייבות תיקון, לדוגמה החוק אוסר כהונתם ראשי רשויות מקומיות עם רקורד מסוים, אך אינו אוסר את בחירתם מחדש, ולכן בוצע תיקון לחוק או מבוצע תיקון לחוק ובינתיים הורה היועץ המשפטי לממשלה כיצד לנהוג, וכמובן השיקול היה לחומרא, מי שאינו ראוי להיות משרת ציבור, והחוק לקוי בעניינו יש לדון לחומרא בעניין אותה כהונה.
בבחירות לכנסת יש דוגמה הפוכה, מועמדים לכנסת השוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, מסיתים לגזענות או מעודדים טרור, בחירתם אסורה (על-פי סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת) אך אם נבחרו, כהונתם לכאורה מותרת. אכן אבסורד, אין שום סעיף חוק המורה על פקיעת כהונה של אנשים שלא עומדים בסף הדרישות לכניסה להיכל.
ומרגע שהודיעה חברת הכנסת זועבי שאינה רואה בחוטפים טרוריסטים, ואיננה רואה בחטיפה מעשה טרור היא הפכה למעודדת טרור מן הסוג הברור ביותר ומן הסוג הנקלה ביותר ועל כן מקומה הוא בכלא או מעבר לגבול ודאי לא בכנסת ישראל, ורק לקונה בחוק היא זו שמפרידה בינה ובין בעיטה אל מחוץ להיכל הכנסת.
ואם יש ליקוי בחוק יש לפעול בשני כיוונים במהירות ובנחישות
1) להקדים הליכים, לקצץ ביורוקרטיות, להצביע על התיקון לחוק מיידית, (הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – פקיעת כהונה של חבר הכנסת). ההצעה היא של ח"כ שקד, ומתבססת על הצעות דומות של ח"כ אורלב וחטובלי בכנסות קודמות, לאשר את החוק ולהעיף את חברת הכנסת זועבי מן הכנסת
2) במקביל לזירוז ההליכים, אך באופן מיידי, וטרם שונה החוק, להעמיד את עניינה לאלתר בפני ועדת האתיקה של הכנסת, ולשלול ממנה את כל הזכויות הפרלמנטאריות והחומריות על בסיס התנהגות שאיננה הולמת באורח קיצוני כל אדם, על אחת כמה חבר כנסת. גיס חמישי מקומו בכלא או מעבר לגבול ולא כאן בקרבנו ודאי לא בכנסת. וזאת עד המועד בו ישונה החוק, מועד בו היא תיפרד סוף-סוף מהרמקול שאנו נותנים (בטמטום רב יש לומר) לדעותיה הבוגדניות, ומהטיפוח שאנו מטפחים אותן דעות באמצעות משכורת שמנה, רכב וכיו"ב.
יש גבול לצורך שלנו להיות נאורים וזה בדיוק הגבול, הגבול של עידוד הטרור, הסתה לגזענות ושלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
