שוו בנפשכם שבליל החטיפה הייתה מתקבלת בתחנת המשטרה הודעה מאדם לא מזוהה המשמיע בקול שקט את המילים: "באלון שבות מתבצעת כרגע
פעולת תג מחיר". אני בטוח שלאיש אין ספק שבתוך דקות הייתה כל הגזרה מוקפצת....
אינני מתכוון כעת לפרוט לפרוטות מחדלי העבר ולהתחשבן. אין זה הזמן המתאים מהרבה סיבות. בראשן הכורח ללכד ולהתלכד, לחבק את המשפחות ואיש את רעהו, לחזק את רוחם של החיילים המנסים לקיים את מילות המבצע "שובו אחים" ולעשות את כל הפעולות הנכונות וההכרחיות לשם השגת המטרה. האמור במבוא לעיל נועד רק לשמש נקודת מוצא להבנת הצורך בתיקון . תיקון שיקדם גאולה.
חטיפת ילדינו התבצעה בין היתר בגלל התניה אותה יצרנו אצל הצורר הערבי: "הלמו ביהודים על-ידי חטיפת ילדיהם והיהודים ישלמו". הרוצחים שמבקשים לשחרר רוצחים כמותם משחרים לטרף כל ימות השנה ועל כן מתקיימת לאורך זמן פעילות סיכול ומניעה במישור זה. לאחרונה נמסר שבשנה האחרונה סוכלו עשרות חטיפות, דבר המלמד על המוטיבציה הבלתי נגמרת של הרוצחים.
לדאבון הלב, מזה הרבה שנים שאנו מלמדים את המחבלים כי הם בדרך הנכונה. רבות נכתב ונאמר על אלפי המחבלים השפוטים אותם שחררה מדינת ישראל בעסקות שערורייתיות בעבר. עסקות ג'יבריל, טננבאום ושליט היו דוגמה ומופת לכניעה והשפלה, סמל לפשיטת רגל מוסרית וערכית, תבוסה ממש. (שלא להזכיר את השחרור ההמוני של רוצחים כבדים ב"פעימות לבני" האחרונות, זה כבר נשגב מבינתי.)
המונח "דם על הידיים" הוא סטרילי משהו ביחס לתאוות הרצח ולאכזריות הטבועים באופיים של מבקשי נפשנו הישמעאלים. העולם ממנו הם באים מקדש את הדם והמוות עד כי הם מוכנים להתאבד בעצמם ובלבד שירצחו יהודים, כמה שיותר יהודים. יצורים כאלה שידיהם, רגליהם וכל הווייתם דם, שחררנו לאלפים...
ניצני הבראה נבטו הלילה במדינת היהודים. במסגרת המאמצים להפעיל לחץ על הצורר הערבי וללמדו שבחטיפה לא ישיג דבר, נעצרו הלילה חמישים ואחד מחבלים ממשוחררי עסקת שליט. חמישה אחוז בלבד מאלה שמקומם מאחורי סורג ובריח מלכתחילה חזרו למקום לו הם ראויים. אם סנונית ראשונה וצנועה זו מלמדת משהו על הבאות כי אז יש לברך עליה ולחזק ידי קובעי המדיניות שכך החליטו. המלאכה מרובה ורוצחים רבים מהלכים עדיין חופשי אך גם עוול משווע זה יש וניתן לתקן.
פעולות נוספות בהן יש לנקוט ובהן יהא כדי להחזיר את השפיות למקומותינו הן שינוי הוראות הפתיחה באש, חיסול התעוזה הגואה של הפורעים הערבים בכל רחבי ארצנו, הפסקת ההפקרות בהר-הבית שם נוהג האויב הערבי מנהג בעלים כשהיהודים מסתופפים בצל שרירות הלב השלטונית ומלקטים פירורי קדושה ועוד ועוד....
עוד לא מאוחר ואולי יש בחטיפה הנפשעת של ילדים טהורים כדי לנער היטב את הבית ולקום ממקום רבצנו שם התבוססנו זמן ארוך מדי במי אפסיים של חולשה ורפיון. עם ישראל חי ונושם ובימים קשים אלה של מיצר ודאגה שלא נגמרת פועמים כל הלבבות כאיש אחד.
מתוך החוויה המשותפת ותחושת הגורל המשותף נובעת עוצמה. בכוח המתפרץ הזה יש כדי להוביל לתהליך של חזרה בתשובה של כל מי שטעה בדרך. מי ייתן שתתקיים באייל השיבה המהירה לשבי חברון ולחיק הוריו ושגיל-עד ונפתלי ישובו לינוק ממקור חיים ומאהבת משפחותיהם. התהליך אותו עוברת מדינת ישראל מאז שהשלושה נחטפו על אם הדרך מראה סימנים של דרך חדשה, של תשובה.
