אצבע קלה על הדק פוליטי מורכב

בשתי הקדנציות האחרונות של הפרלמנט הישראלי - מאז בנימין נתניהו חזר לכס ראש הממשלה, נפתח עידן חדש ואנטי דמוקרטי, שמיום ליום מחמיר. אלה הם חוקי הרעל המיורטים שוב ושוב נגד היריבים מהשמאל, ובמיוחד נגד הערבים. לא לחינם התקשה הנשיא הטרי - ראובן ריבלין, למצוא מצביעים מתוך מפלגתו, מהליכוד.

שם יושבים כל הפופוליסטים שמשתמשים בזכות המחוקקות שלהם כמו באקדח צעצוע ויורים כל פעם חוק אנטי דמוקרטי אחר, שמטרתו לסתום את פי היריב הפוליטי. ריבלין המנוסה והמפוקח לא הסכים לדרך הזו ולכן כמעט ולא נבחר לנשיא. ריבלין הבין שניצול הרוב לסתימת פיות המיעוט אינו אלא עוד מהפך לסתימת הפיות גם במפלגה שמחוקקת את החוקים הללו, קרי הליכוד, עד להוצאת הדמוקרטיה מחוץ לחוק.

בכל פעם נפל קורבן חדש. פעם אלה היו עמותות השמאל, בפעם אחרת הייתה זו חנין זועבי במנה כפולה ובפעם נוספת חוקק חוק נגד הפגנות החרדים וסמלי הנאצים לצידם. אילו החקיקה הזו הייתה מאוזנת, אזי, מילא אבל החקיקה הייתה הזו הייתה רק לכיוון צד אחד בלבד - לימין שור. כשאנשי שמאל וימין מכפישים בתואר נאצי איש את רעהו, החוק לא מופעל נגדם, אבל הוא מופעל היטב כשהחרדים מפגינים בנושא. כאשר גורמי חוץ מתערבים בעמותות השמאל ומממנים אותן, אזי, מייד יש לחוקק חוקים ולעצור "בוגדים", אבל כאשר מיסיונרים נוצרים, אינטרסנטים ושונאי ישראל ממנים את ארגוני הימין, אזי, באה כאן שתיקה רועמת. מי שממומן על-ידי שונאי ישראל המיסיונרים, הוא לא פחות בוגד ממי שממומן בשמאל מכספי בריטניה. וכך זה גם ביחס למגזר הערבי.

לאחר סערת ח"כ זועבי והעלאת הרעיון לחוקק חוק שיסיים לה את כהונתה בקרוב, הינה עלה רעיון "מבריק" של ראש הממשלה, להוציא מחוץ לחוק את התנועה האיסלאמית מחוז הצפון, וזאת משום שבהפגנתה נשמעו קולות של כאלה שדרשו לחטוף חיילים. האצבע הימנית קלה ביותר ללחיצה על חוקי ההוצאה מחוץ לחוק ולפרלמנט, אבל מה יוליד יום פוליטי שאחר-כך הרי שאיש אינו רוצה לחשוב על כך. אם היו אותם פופוליסטים חושבים שגם את מיכאל בן ארי וחבר מרעיו צריך היה להוציא מחוץ לחוק כאשר הם מכריזים השכם והערב על טראנספר ומתייצבים בראש טרור אנטי ערבי, אזי, הייתי מבין שדאגתם של ה"מחוקקים הנעלים" ל"דמוקרטיה" היא מאוזנת. אבל כשהם משתלחים בזועבי, אך מנגד לבני גובשטיין מותר לצחקק ולומר, שאם לאירוע שלו היו מגיעים ערבים "הם לא היו יוצאים חיים", הרי שיש כאן הדרת צד אחד בלבד, ולזה קוראים פשיזם.

אני בהחלט חושב שזכותה של מדינה למצות את הדין עם מי שקורא לחטוף מבנייה, אבל אני מצפה שאותה מדינה לא תוציא מחוץ לחוק את התנועה שאירגנה את ההפגנה, אלא אני מכיר ובטוח ששלטונות החוק יכולים לעצור את האנשים הללו מבלי להוציא מחוץ לחוק עשרות אלפי אזרחים. ומנגד, בהפגנות שכול יהודיות לא מעטות נשמעות הקריאות "מוות לערבים"! האם מישהו חשב אולי להוציא מחוץ לחוק את הליכוד, שבדרך-כלל בהפגנותיו נשמעות הצעקות הללו? ואם כבר מוציאים מחוץ לחוק, אז בבקשה לבדוק את עניין הוצאת קבוצת "לה פמילייה" מבית"ר ירושלים ואפילו את האחרונים עצמם, שהגזענות יושבת בפיהם כמו שיניים.

להוציא מחוץ לחוק זו החלטה לא פשוטה - כולל לקיחה בחשבון שהמוצאים ירדו למחתרת מזוינת. פעמיים בתולדות המדינה הוצאו מפלגות מחוץ לחוק - והמטרה הייתה לחסום את התמודדותן לפרלמנט. בשנת 1965 זה אירע בפעם הראשונה כאשר מפלגת "אל ארד" הוצאה מחוץ לחוק ורק"ח נותרה המפלגה היחידה שייצגה באופן בלעדי את הציבור הערבי, ובפעם השנייה זה קרה בשנת 1988 כאשר מאיר כהנא הוצא מחוץ לחוק.

גם בשנת 1976 - לאחר "יום האדמה" במגזר הערבי, שקלו להוציא מחוץ לחוק את רק"ח, אבל זה לא קרה, כי החלטה כזו הייתה מרעידה את אמות הסיפים הפוליטיים. מהוצאת "אל ארד" מחוץ לחוק הרווח לא היה רווח גדול, אלא הפוך. ההוצאה הזו הביאה לגל של הגירת פעילים פוליטיים ערבים שסייעו לחזק את אש"ף במקום להתמודד על צורת הדמוקרטיה הישראלית. הוצאתו של כהנא מחוץ לחוק הייתה על בסיס אישי - הוא סירב לחבור לקואליציה של הימין, אבל הכהניזם לא הוצא מעולם מחוץ לחוק כתפיסה וארגון ולראיה ח"כ לשעבר מיכאל בן ארי והמשך קיומם הפוליטי של אנשי כהנא כאיתמר בן גביר, ברוך מרזל וחבריהם. הללו מורשים לצעוד ולנהל פרובוקציות ואיש אינו מונע מהם דבר למרות שלמעלה מ-26 שנה הם כבר "מחוץ לחוק". עוד התעמרות חד-כיוונית נגד מי שנוח למשטר הימני לכנותו "לאומני" ומנגד להעלים עיניים מחבורה לאומנית אחרת רק משום "קרבת הדם" וקרבת ההשקפה הפוליטית.

אבל אם עד היום הרעיון ל"הוצאה מחוץ לחוק", היה לחסום - דרך החוק, התמודדות פוליטית לפרלמנט ולעיריות, הרי שהפעם, בנוגע לתנועה האיסלאמית מחוז הצפון, אין זו המטרה. התנועה הזו מחרימה את הבחירות לפרלמנט ולאחרונה זה עבר גם למישור המוניציפלי. מישהו רוצה כאן להפסיק בכלל את פעילותה הדתית של התנועה, בעוד שלגבי ראש הממשלה, הפושעים של "תג מחיר" אינם טרוריסטים, על-אף שבכל מדינה בעולם פושעים כאלה היו מוגדרים כיחידת טרור ובמקרים רבים גם כאנטישמים.

אבל אדון נתניהו חייב לחזור למרכז מנהיגות הליכוד לאחר שבעניין בחירת הנשיא, שליטתו בליכוד ובממשלה ובעוד שורה של הנהגות הוא כשל לחלוטין, ולכן כמו שנאמר "אם המצב לא טוב נוציא את התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק בקרוב". ביבי חושב שהוא יוכל לעשות זאת כהמשך למה שעשו במצרים למורסי ול"אחים המוסלמים" או מה שרוצים לעשות ל"אל קאידה" מעירק, אבל כאן כולנו עלולים להתבדות, כי לתנועה האיסלאמית ממחוז הצפון יש לא רק מצע איסלמי, אלא בעיקר קרקע לאונית ערבית שחורגת מעבר להיבט הדתי, ודבר כזה לא כדאי למהר ולהוציאו מחוץ לחוק.

ייגש מר נתניהו לארכיונים הסודיים במשרדו ויבדוק כיצד נהגו לפניו בחוכמה יתרה ולא הוציאו מחוץ לחוק קבוצות יהודיות וערביות כ"מצפן", "מצפן מרכסיסטי", "אוונגרד", "אל נהדא", ה"תנועה הלאומית המתקדמת", "בני הכפר", "דרך הניצוץ", "ספארטקוס 4" ועוד גורמים שהיו אף יותר רדיקליים מהתנועה האיסלאמית של שי'ח ראד סלאח, וכל זאת גם בימים שלאחר חשיפת חוליית הריגול של ה"חזית האדומה". אבל מי שמחפש להעלות את כבודו גם במחיר מלחמת אזרחים עלול לנהוג אחרת. והעיקר - כשמכוונים לעבר זועבי ושי'ח ראד, יש לכוון לשם איזון לכיוון פרחחי כהנא, "נוער הגבעות" ואף לכיוון בנט ונושאת כליו, איילת שקד.