כמו שיטפון חורפי בנחל אכזב מדברי המאיים להטביע את כל מי שניצב בדרכו, כך מתקדם בעוצמה רבה ארגון הטרור האיסלאמי-סוני דאע"ש, המבקש לכונן "מדינה איסלאמית בעירק ובלבנט" שתתנהל על-פי חוקי ההלכה האיסלאמית - השריעה - בהתאם לפרשנות הקיצונית, האלימה ומטילת המורא ביותר. אחרי עירק, שעל אחדות מעריה המרכזיות כבר השתלט, מיועד צבא הלוחמים הרצחניים של דאע"ש לשלוט בסוריה כשהמדינה הבאה בתור הכיבוש היא הממלכה ההאשמית - ירדן.
שיטת הלחימה של דאע"ש נפתחת בדרך כלל במסע הפחדה מילולי. המסע המאיים לגבי ירדן כבר התחיל. מפקדת דאע"ש פרסמה הודעת אזהרה המיועדת אל ראשי השבטים הבדווים הסונים תומכי ה
מלך עבדאללה שתוכנה חד-משמעי: "צאו למלחמת ג'יהאד נגד משטר הרשע של הרודן הפושע המלך עבדאללה. אנו מזהירים אתכם. אם לא תצטרפו אלינו כאשר נגיע - איש לא יעזור לכם. נהרוג ונחסל אתכם ללא רחמים".
על-פי ביצועי העבר של מסלול הרצח של דאע"ש שבו נורו בראשיהם נוכח מצלמות הטלוויזיה, כ-1,500 קצינים עירקים, סביר מאוד להניח כי הבדווים בירדן מבינים היטב עם מי יש להם עסק. ופחד המוות המאיים עליהם יכול בהחלט להשפיע על נאמנותם למלך. כל מי שמכיר את הוויית הקיום הירדנית יודע היטב שבמשך שנים רבות היו הבדווים הבסיס האיתן לקיומו של בית המלוכה.
היום, נוכח מלחמת האזרחים האלימה בסוריה השכנה והצלחת הפעילות ההתקפית של דאע"ש בעירק, נראה כי הבדווים מתלבטים לגבי המשך דרכם ונאמנותם וכי בפועל כבר מתחיל להתערער הבסיס של הממלכה. שהרי לכל אחד צריך להיות ברור שמנקודת הראות של טובתם השבטית שואפים הבדווים ליציבות שלטונית ולא למלחמת אזרחים ירדנית.
המלחמה האינסופית בסוריה יצרה מצב מוזר ומסוכן בירדן. במדינה הזו חיים כיום יותר ממיליון פליטים סורים ואם יושלם כיבוש עירק על-ידי דאע"ש צפויים להגיע לירדן לפחות עוד מיליון פליטים מעירק. מיליוני הפליטים האלה ישנו את המאזן הדמוגרפי של אוכלוסיית ירדן ויהוו גוף תומך בשליטים החדשים שינהלו את הממלכה, אחרי השלמת השתלטות אגרוף הברזל של החליפות האיסלאמית, בראשות אבו מוסעב א-זרקאווי, שבתחילת דרכו נשבע אמונים לשיטות הרצחניות של לוחמי אל-קאעידה.
אם וכאשר תיפול הממלכה הירדנית בידי ארגון דאע"ש הפנאטי-רצחני תיקלע ישראל לעידן חדש בתולדותיה. הסכמי השלום שחתמו ישראל וירדן ואפשרו שילוב אינטרסים של חיים ביחד, לא יתקיימו עוד וחזית מלחמתית חדשה תסתער עלינו לאורך גבול הנושק ל
ישראל לכל אורכה של המדינה - מאילת ועד המורדות הדרומיים של החרמון.
נוכח הסכנה המתגבשת הזו על ישראל לנקוט מדיניות חדשה ולהודיע עליה לכל העולם, מדיניות הקובעת כך: שליטה בבקעת הירדן קריטית מנקודת הראות של ביטחון ישראל, ועל כן מהיום ואילך הירדן והערבה הם הגבול הבינלאומי של ישראל, גבול שממנו ישראל לא תיסוג לעולם. שוב לא ידובר על פינוי ישובים ישראלים מבקעת הירדן, שוב ישראל לא תסכים שירדן תשתמש לצרכיה במי הירדן או הכנרת, שוב לא יעברו סחורות בין המדינות, ושוב לא יתאפשר איחוד משפחות של הפלשתינים החיים משני עברי הנהר.
בכל שטחי יהודה ושומרון לא תקום מדינה פלשתינית ולאורך הירדן יתייצב צבא ישראלי שישמור על הגבול ויחסום כל אפשרות של הסתננות, ממש כמו לפני 1967. ומי שהמצב החדש הזה לא ימצא חן בעיניו תמיד יוכל לעבור את הירדן מזרחה ולחיות תחת חסות החליפות של א-זרקאווי.
המצב החזוי הזה זה אינו תיאורטי. הוא הולך ומתהווה נוכח עינינו ויהפוך כנראה למציאות עגומה ומסוכנת כבר בעתיד הקרוב. נכון שישראל עסוקה בימים אלה בהתגוננות רחבת היקף מפני איום הטרור הרקטי החמאסי, אבל אם ישראל שואפת חיים, כמדינה וכעם, חובתה להתארגן, כבר עתה לקראת העתיד הקרוב שאינו מביא בכנפיו בשורות טובות ואולי אף עתיד לפתוח חזית חדשה.
