כאשר מתגלית פצצת נפל שלא התפוצצה, המסכנת את סביבתה, אי-אפשר לפוצצה וצריך למצוא דרך לנטרל אותה. הדרך הפשוטה, פירוק המרעום, דבר המשאיר את עיקר הפצצה כמיכל מתכת ובו חומר נפץ קשה להפעלה. אבל אם המרעום תקוע מסיבה כלשהי עדיין קיימת האפשרות לחורר חור בצדי הפצצה, להמיס את חומר הנפץ ולשאוב אותו מתוכה. בסופו של התהליך נשארת קליפה מתכתית ומרעום ובו מעט מאוד חומר נפץ והסכנה חלפה.
משאלי דעת קהל שנערכו ברצועת עזה לאחר עליית החמאס לשלטון הראו כי כ-40% מתושבי הרצועה היו רוצים להגר ממנה. יש להניח כי כרגע יותר ממחצית התושבים היו רוצים להגר. למרות תמיכה מסיבית במטרות החמאס לפגיעה בישראלים ובהשמדת מדינת ישראל הרי בבחירה בין ביטחון אישי, פרנסה ובריאות לבין עליהום על ישראל הבחירה אצל הרוב היא הראשונה. נכון שיש גרעין קשה של תומכי החמאס, כנראה כשליש מהאוכלוסייה, שמוכן לשלם גם את המחיר של תקיפת ישראל אבל הרוב דואג קודם כל לעצמו. ניתן אפוא לשאול מדוע אותה קבוצה גדולה, ככל הנראה הרוב, שרוצה לעזוב את רצועת עזה איננה עושה זאת? הסיבה העיקרית היא חוסר נכונות של מדינות ערב לקבל אותם וזאת למרות שלרובם שורשים במדינות ערב. כיום נוספה מגבלה חדשה והיא סגירה של מעברי הגבול ברפיח על-ידי המצרים.
הרפתקאות החמאס
התגובה המצרית מעלה סימני שאלה. מטרת המצרים להחליש את מדינת חמאס ככל האפשר. ברור כי עזיבה המונית של אזרחי הרצועה תפגע קשות בשלטון החמאס. הפגיעה תהיה קודם כל מוראלית ותבהיר לאנשי החמאס כי העם איננו איתם ואיננו נהנה מהם ומדרכם. שנית תהיה בכך פגיעה כלכלית משמעותית, שלישית פגיעה מבצעית מאחר שמאגר הצעירים, שאת מוחם ניתן לשטוף ולגייסם להרפתקאות החמאס, יקטן ורביעית תקטן משמעותי האוכלוסייה שאמורה להגן על לוחמי החמאס המסתתרים מאחורי גבה. ייתכן שכל זאת ישפיע על מי מאנשי החמאס ואולי יסיק את המסקנות הנדרשות ואולי בכלל לא, אבל בכל מקרה החמאס ייחלש. נשאלת האלה מדוע מונעת מצרים מתושבי הרצועה הרוצים לעזוב מלהיכנס לסיני. הסיבה, קרוב לוודאי, היא שהם חוששים כי אותם מהגרים ישתקעו במצרים ויש להם מספיק צרות גם בלי אנשי הרצועה אפילו אלה המתנגדים לחמאס. אבל מצרים, כמנהיגת העולם הערבי, יכולה לארגן קליטה של עוזבי הרצועה בפיזור במדינות ערב רבות ולהבטיח בעזרת המשטרה והצבא המצרי כי מצרים תשמש לעוזבים רק כתחנת מעבר ולא להשתקעות. בדרך זו תוכל מצרים להחליש את החמאס עשרת מונים מכל פגיעה צבאית דרך ישראל או על-ידי מצור על הרצועה.
בשלב הנוכחי של הלחימה ישראל דוחקת את תושבי צפון הרצועה דרומה כך שלא יהוו מגן אנושי לחמאס. הדבר מאפשר חישוף השטח, איתור תשתיות החמאס והשמדתם. יש להניח כי התהליך הזה ימשך וצה"ל יתקדם בצורה מדודה דרומה. זרם הפליטים בדרום הרצועה יגדל ואיתו תיווצר בעיה
הומניטרית וכן לחץ לעזוב את הרצועה. מצרים לא תוכל "להסתכל הצידה" ותצטרך להיות מעורבת לפחות במתן סיוע הומניטרי. נשאלת השאלה מדוע שלא תפגע פגיעה אנושה בחמאס על-ידי מתן אפשרות ואף סיוע לכל מי שרוצה ברצועת עזה לעזוב למדינה אחרת, לעשות זאת?
עזיבה המונית של תושבים מרצועת עזה והגירה למדינות אחרות לא תפטור את בעיית עזה כליל אבל אולי תביא להתפכחות שלטון החמאס לגבי השאלה מה באמת טוב לתושבים. אם זה לא יושג הרי לפחות מדינת החמאס תיחלש משמעותית למספר שנים.
