מתווה הפעולה של צה"ל בלחימה במסגרת מבצע "צוק איתן" גם ביום ה-7 שלו, לא השתנה מהותית מאז יומו הראשון. זאת ועוד, רבים ממומחי הצבא בדימוס, וכנראה גם בכירים בקרב "כחולי המדים" הסדירים עושים כמיטב יכולתם להשפיע על מקבלי ההחלטות להמנע ממהלך קרקעי בעזה בנימוק כי חה"א מסוגל להשיג את יעדי המבצע באופן מיטבי.
הדילמה שבה נתון ראש הממשלה בהקשר זה, בהינתן ההנחה כי הכוח היבשתי שנצבר בסמוך לגבול הרצועה ערוך ומוכן לפקודה, אינה פשוטה, אף כי ניכר כי הדרג המדיני אינו מתרשם מחוות הדעת וההערכות של גורמי המודיעין כי צה"ל כבר רשם ניצחון מוחץ בלחימה ומכאן שההיתכנות להפסקת אש חד-צדדית נראית סבירה ואפילו ניתן להתייחס אליה כאל מהלך נכון וחיוני.
דומה כי לקחי המבצעים הקודמים ברצועה ("עמוד ענן" ו-"
עופרת יצוקה") ניצבים לנגד עיניו של ראש הממשלה, ובראייתו, תהא זו טעות אסטרטגית לגבש סוג של הבנות מול ארגון טרור שפועל בעולם של דימויים ומונע משיקולים ג'האדיסטיים, שצברו תאוצה לנוכח הארועים האחרונים בעירק ובסוריה.
יתר על כן, ניכר כי הדרג המדיני מבין כי אין רבותא בעריכת "מאזנים" המשווים בין מספרי הקורבנות והנזקים ברצועת עזה אל מול החוסן ומערכי ההגנה האפקטיביים בצידנו, שכן החמאס ושותפיו יוצאים אך נשכרים מתמונות ההרס וצילומי התקריב של הקורבנות, בפרט כאשר המדובר בילדים ונשים. לכן סביר כי החמאס מעוניין דווקא בהעצמת התקיפות האוויריות, שחרף המאמץ הבלתי נדלה מצד כוחותינו, מי לידינו יתקע כי חלילה לא נקלע לנסיבות של תקלה כזו או אחרת שתמיט אסון על כל הישגי המבצע עד כה.
טועה מי שסובר כי החמאס מעוניין "לפתות" את צה"ל לפלוש קרקעית לרצועה; אדרבה, זהו סיוט ממשי מבחינתו, אשר ישבש את דרך החשיבה שלו המניחה כי גם הפעם ירתע הדרג המדיני ממתן "אור ירוק" לפעולה קרקעית. ניסיון "עופרת יצוקה", הגם שהמרכיב הקרקעי שלו היה קצר מועד ולא אפקטיבי, הוכיח כי כניסה קרקעית היא סוג של "טיפול בהלם" הגורם למנוסה של המערך הלוחם של חמאס בניסיון להיטמע בקרב האוכלוסייה האזרחית. ברי אפוא, שמי שמתאר משוכה בלתי עבירה כמעט, מבחינת האתר העומד בפני צה"ל, עושה זאת מטעמים שטינם ענייניים.
אקורד סיום של "צוק איתן" שיותיר את תושבי ישראל חשופים לאיום פוטנציאלי (גם אם מופחת) של רקטות קצרות וארוכות טווח, ובה בשעה ינציח תמונה תודעתית של ירי חמאסי לעומק ישראל ובכלל זה ת"א, ירושלים וחיפה, ולא פחות מכך איום ישיר על נמה"ת בן-גוריון, רחוק מאוד ממאוויה של ממשלת ישראל וקיים ספק אם יש בו כדי לתת כיסוי למטרות המבצע.
מכל מקום, ההנחה כי המשך הפעילות האווירית האינטנסיבית של צה"ל עלול לגבות מחיר בעייתי בקורבנות אזרחיים ברצועת עזה ובכך לשמש אבן נגף עיקרית שיש בה כדי לשבש את התכנון המבצעי, חייבת להלקח בחשבון בכל קנה מידה.
החלטות קשות מאד
בהקשר זה, יש עניין בהפניית מבט אל עבר הדרך שבה מנסה מערכת הביטחון האמריקנית להתמודד עם סוגיה זו. הלקחים ממלחמת המפרץ השנייה (2003) ומהמלחמה באפגניסטן מהווים רקע דינאמי ובעל משמעויות אקטואליות בהקשר זה. הגם שמהלכי המלחמה בעירק ובאפגניסטן גבו מחיר משמעותי גם מבלתי מעורבים, טוענים האמריקנים לקיומם של כללים ונהלים מחייבים, שהקפדה על ביצועם משפיעה לבסוף על התוצאות המבצעיות בשטח. למרות שסוגיה זו קיבלה לאחרונה ממד אקוטי סביב עניין השימוש המוגבר של הממשל האמריקני במזל"טים לתקיפת ייעדי אל-קאעידה וטליבאן שגבו מחיר ניכר בחייהם של בלתי מעורבים, הרי שהרגישות המשפטית והבני"ל בהקשרים אלה מרחפים כל העת, כאשר בישראל עסקינן.
"כאשר אתה מפעיל כוח צבאי, סביר שייגרם נזק עקיף ובלתי מכוון, ולמרבה הצער, טרגי ככל שיהיה, אזרחים בלתי מעורבים שלא היו יעד, ייהרגו בפעולה. המציאות היא שבפני הפיקוד הצבאי הבכיר ניצבות החלטות קשות מאוד... אין נתון קסם הקובע שחמישה קורבנות אזרחיים הוא מספר שניתן להשלים עמו ואילו שישה הרוגים כבר לא". תובנות אלה הן ציטוט מפי הקולונל גארי קראודר, לשעבר הממונה על האסטרטגיה בפיקוד הלוחמה האווירית של ארה"ב בעקבות מלחמת המפרץ השנייה.
מאמצים בלתי נדלים מושקעים בבחירה קפדנית של יעדים בעלי חשיבות צבאית מובהקת מתוך מגמה למזער סיכונים כלפי מתקנים אזרחיים כגון בתי ספר, מסגדים, וגורמי סיוע בלתי ממשלתיים. אולם לעיתים קרובות, הקו שבין יעד צבאי למתקן אזרחי אינו ברור לגמרי. מכל מקום, אם תתקבל החלטה לבצע תקיפה ייעודית בתוככי אזור מגורים, יבכרו המתכננים הצבאיים להשתמש בטיל "Hellfire" בעל רש"ק של 40 פאונד המשוגר ממסוק על פני פצצה של 2000 פאונד.
צבא ארה"ב מעגן זה מכבר סוג כזה של תקלות מבצעיות ומסווג אותו כ-"נזק משני" (Collateral Damage), ולפיכך מבצע לפני ביצוע תקיפה על יעד בקרבת סביבה אזרחית תהליך הערכה באשר לכדאיות התקיפה בהינתן הסיכונים לבלתי מעורבים. המגמה היא כי שלב מקדים זה ישפיע לבסוף על בחירת היעד, באופן שתקיפתו לא תהיה בבחינת "יצא שכרו בהפסדו".
חלק משמעותי מתהליך זה מסתייע בתוכנות מחשב המוזנות בנתונים משפיעים רלוונטיים, ולעיתים יידרש אישור אישי של שר ההגנה האמריקני לתקיפה שלגביה מעריך הצבא כי בעטייה עלולים להיהרג יותר מ-30 בלתי מעורבים.
בהתייחסותו לאמצעי הזהירות שננקטו בזירת עירק בעת המלחמה ב-2003 הבהיר גורם צבאי אמריקני כי "הדאגה הראשונה במעלה בניהול המלחמה הייתה להשתדל לעשות זאת תוך פגיעה מינימאלית באזרחים".
בהקשר זה הוקפד על:
א. בדיקה חוזרת של איכות היעד טרם תקיפתו.
ב. בחירת סוג החימוש המינימאלי להשגת התוצאה הרצויה.
עוד ציין כי "תהליך של הערכת "נזק משני" בוצעה בהקשר ליעדים שנבחרו טרם המלחמה וכי יעדים חדשים שסומנו במהלך המלחמה נבחנו אף הם, אם כי בנוהל מזורז".
על אף מתווה סדור של תהליכי תחקור מקדימים ומאוחרים בהם משתבחת מערכת הביטחון האמריקנית, נדרש ארגון Human Rights Watch לא אחת לבחינת אירועים שבהם נפגעו אזרחים כפועל יוצא של תקיפות ממוקדות, בעיקר כאלה שכוונו נגד יעדי "הנהגה", על בסיס מידע מודיעיני "מיידי". בדוח ענייני שהגיש לצמרת הפנטגון המליץ הארגון כי:
א.הליך ההערכה טרם תקיפה יהיה מפורט ומלא באופן שישקלו היתרונות והמגבלות הטמונים בה.
ב. יוקפד על בחירת חימוש מדויק בעל מינון מינימאלי של חומר נפץ.
ג. יבוצע תהליך מהיר של הערכת נזקים לאחר תקיפה כדי לאפשר יישום לקחים מזורז טרם ביצוע תקיפה נוספת.
בנוסף לכך קרא הארגון הנ"ל לארה"ב לנטוש את שיטת תקיפות האוויר במתכונת "סיכולים ממוקדים" על יעדי הנהגה בשל מגבלות מודיעיניות.
הסייגים המודגשים בהקשר זה היו -
א. תקיפות אוויר לא יבוצעו בהסתמך על מידע בודד המבוסס על יירוט תקשורת טלפונית.
ב.יחול איסור על תקיפות מן האוויר באזורים צפופי אוכלוסייה, אלא אם כן התקבל מידע מודיעיני בעל מהימנות גבוהה בהקשר ליעד.
יודגש כי בצה"ל מתקיימים נהלי עבודה משוכללים בכל הקשור לחקר ביצועים ולהערכת ערכיותו של כל יעד טרם תקיפתו. חזקה כי מתקיים תהליך מתמיד של רענון ועידכון כללי "עשה ואל תעשה", גם בהינתן הפקת הלקחים כמו ההחלטה על סוג החימוש ומערכת הירי הרלוונטית שתשמש לביצוע תקיפה של יעד ספציפי. זהו צו חיוני ודחוף שיש בו כדי להמחיש יותר מכל את התובנה הנובעת מהממרה "סוף מעשה במחשבה תחילה", בפרט עתה, בצומת קבלת ההחלטות בהקשר למבצע "צוק איתן".
