כן היינו ממציאים אוטו, בט' ולא בת', ולמה בט', הסכיתו ושמעו.
נגיד שאנחנו קבוצה הנמצאת בגיבוש ובמסגרת הגיבוש הטילו עלינו משימה לבנות אוטו, לא אמרו לנו איזה סוג ואיזה גודל, אבל אנחנו קבוצה אתגרית החלטנו על סמיטריילר הנושא מטעני צינור ארוכים אשר משמשים כעת את התעשיה האוירית ליצור של כיפת ברזל.
התחלקנו לשלוש קבוצות, קבוצת קבינה, קבוצת טריילר וקבוצת מטען.
קבוצת הקבינה בנו משהו שלא מן העולם הזה, תא נהג ותא שינה מאחור עם מקרר ועם מכונת קפה אין עליהם.
קבוצת הטרילר בנו מערכת מחשבים עם 8 ליבות אשר מיצבת את המטען שלא יתפוצץ בדרך, תכננו על הדרך מערכת כיפת ברזלית ניידת, שהיא מערכת אשית שכל אחד יכול לשים על הטרנטה שלו אם הוא רואה טיל מתקרב הוא לוחץ על הכפתור והלך הטיל, הכיפת ברזלית נחוצה כמובן להגן על מטען הצינור שעל הטריילר.
קבוצת המטען מורכבת מאנשים מבוגרים הם פשוט לקחו את הצינורות הנפיצים הניחו אותם על הטריילר במקום סודי אי-שם.
ואז התחילו להציג הקבוצות את העבודות, האוטו של הקבוצה שלנו נסע איזה 200 מטר, ופתאום קפץ
יוחנן דנינו לזירה ועצר את הסמי טריילר, הוא שלף אל חוברת הרפורטים שלו ואז יו"ר חבר שופטים צועק לו, "תגיד יוחנן, אין לך משהו יותר טוב לעשות, זו רק תחרות זה לא אמיתי", יוחנן הצטדק ולפני שהוא הלך לחפש איזה עיתונאי על-מנת לשבח את המשטרה, שאל אותו יו"ר חבר השופטים, "רק בשביל הידיעה, איזה עבירת תנועה עברה המשאית?" ענה לו דנינו "חסר סמרטוט אדום בקצה של הצינורות".
"למה חסר?", שאל אותו יו"ר חבר השופטים, "יש לנו סמרטוט אדום כללי, לכל המדינה, תקרא בעיתון
הארץ".
