מאז החל מבצע "צוק איתן", ועוד בטרם התרגלנו לשם החדש שפלט המחשב הצה"לי, וכבר התלווה ללהג הבלתי פוסק מהאולפנים, החיטוט בשאלה הרת הגורל: נו, מתי כבר תהיה הפסקת אש? ההצמדה האנומלית הזו היא אחת התוצאות הישירות של ההטיה הפוליטית באמצעי התקשורת בישראל. היא כל כך חד-צדדית עד שאפילו חייזר מסכן אילו נקלע לארץ הקודש היה מזהה אותה מייד גם ללא שימוש בטכנולוגית-על.
לכן, לא התפלא איש, שמהר מאוד עברו אולפני מחנה-השלום-עכשיו לשלב ב': הדיון בזהות המתווכים. היה כמעט קונצנזוס לגבי מצרים (כמי שתיווכה כבר בעבר). אבל מכיוון שהמיקרופון קולט כל שטות, הושבו על ספסל המתווכים האפשריים גם טורקיה וקטר. שתי המדינות הללו היו הבחירה של פרשן ערוץ 2,
אמנון אברמוביץ'.
גם הבטאון הפלשתיני בשפה העברית, הארץ, תמך כמובן במועמדותה של טורקיה. אלא שכתבו המדיני
ברק רביד טרח להסביר, כי בשל "גרירת הרגליים" של נתניהו, לא תוכל טורקיה לתווך. על קטר ששליטה הוא שהקים את ערוץ הטלוויזיה אל-ג'זירה, התועמלנית הראשית של החמאס, מוטב לא להכביר מילים.
אגב, טורקיה היא לא מהיום הפייבוריטית של האנשים השפויים לתווך בין ישראל לאויביה, למרות שצריך דימיון מפותח מאוד כדי להבין למה. מי זוכר למשל, שבטורקיה בחר
אהוד אולמרט לתווך בינינו לבין סוריה בנושא רמת הגולן.
אפשר רק לראות בחלום בלהות, איזה תיווך היה צפוי לנו מראש ממשלת טורקיה
ארדואן, שבשנים האחרונות לא החמיץ שום הזדמנות לתקוף בארסיות שופעת אנטישמיות את ישראל. אבל אולמרט - אם לצטט כמה מזמורי הלל שפורסמו ע"י חבורת מוקיריו ב
ידיעות אחרונות - הרי היה ראש הממשלה הטוב ביותר שהיה לישראל מאז ימי המכבים.
בסופו של דבר, כשהיא עושה זאת כמי שכפאה שד, התייצבה מצרים של הגנרל א-סיסי למשימה. והנה, שוד ושבר! התסריט ששורטט בעמל רב על-ידי טובי פרשני מחנה-השלום-עכשיו, התרסק לרסיסים בפרצופם.
מצרים הודיעה כי הציעה לשני הצדדים הפסקת אש החל ב-9 בבוקר של יום שלישי, ישראל נענתה, אבל החמאס הגיב במטחי רקיטות. מערכה ראשונה בתסריט ההזוי, הבנוי כרגיל אצלנו יותר על משאלות ליבם של הפרשנים מאשר על העובדות בשטח - שלפחות כרגע, קרס.
החמאס היה מאוכזב ביותר. אף אחת מדרישותיו (שיחרור האסירים משוחררי עסקת שליט שהוחזרו לכלא, פתיחת מעבר רפיח, הסרת המצור על עזה) לא הוזכרה אפילו בהצעה המצרית.
יתכן שאילו טרחו ראשי החמאס לקרוא את ניתוחו של
שמעון שיפר, שקבע נחרצות כי מבצע "צוק איתן", נכשל, היו חשים מעודדים. במאמר שנראה כאילו נכתב לפני תחילת המבצע (הרי שיפר מסמן תחילה את המטרה הקבועה שלו, נתניהו, ורק אחר כך משרבט את הגיגיו), הציע הקופירייטר המתחיל לקרוא למבצע "שוקת שבורה"...
כה מושפל חש החמאס המוכה עד שדוברו נזקק לפרוש רשימה ארוכה של מנוולים, כדי להסביר מדוע דחה את הצעת מצרים. בין היתר, חזר אחורה עד... הצהרת בלפור (2 בנובמבר 1917) - איזכור סימלי מאוד, מפני שבעיני הפלשתינים הוא מהווה את אם כל חטאת. המסמך המדיני הראשון שהדגיש את זכותו של העם היהודי למדינה ("בית לאומי") בארץ ישראל.
התגובה החמאסית הנזעמת הזו, מסוגלת הייתה בסביבה של אנשים שאינם כבולים לאותם דיקלומים כבר עשרות שנים, לעצור לרגע ולהרהר שמא הגיע הזמן להחליף את הדיסקט. אבל החללית של מרצ, למשל, ממשיכה לנוע באותו מסלול, בלי שום סטייה.
הרבנית
זהבה גלאון, בירכה אומנם את נתניהו על החלטתו להיענות להפסקת אש, אבל הוסיפה, כי גם אם ידחה חמאס את הפסקת האש, על ישראל לנצור את האש חד-צדדית! ההמשך המרצי היה הזוי עוד יותר, ונכללה בו גם המנטרה התורנית: "העיקר יש לחזק את אבו-מאזן".
התגובה הזו עוד הייתה כאין וכאפס לעומת המיתקפה הכללית שציפתה ל... מצרים באולפן מרצ של
ירון לונדון ו
מוטי קירשנבאום. בשעה 6 בערב, אחרי שעות ארוכות של ירי לעבר ישראל, עוד פיקפק לונדון האם החמאס אכן דחה את הפסקת האש. "האם החמאס מסוגל לכפות הפסקת אש?" שאל המראיין הוותיק את פרשנו של ערוץ 10 לעניינים ערביים,
צבי יחזקאלי.
יחזקאלי - שבניגוד לרבים מעמיתיו המתקרנפים, המשמיעים בתוכנית דברים שינעמו לאוזני המגישים - הזדרז לתקן: "חמאס כבר הודיע שאינו מקבל את הפסקת האש", אמר יחזקאלי. אבל ירון לונדון לא נרתע. הוא רמז כי ייתכן שמדובר בקונספירציה חשאית בין א-סיסי לנתניהו, שידע מראש את תוכנה של ההצעה המצרית שהחמאס לא יהיה מסוגל לקבל...
הוא זכה לסיוע צפוי מן הפרשן הפוליטי של ערוץ 10,
רביב דרוקר, שזנח את הטיפול הלגלגני בנתניהו שנוא נפשו, ותקף את נשיא מצרים הגנרל א-סיסי, על החיפזון הכושל שבו ניהל את הכנת מהלך התיווך המצרי. עכשיו אנחנו יודעים מי רקח את המהלך המקיאווליאני הזה שהכשיל את החמאס המסכן. הגנרל המצרי א-סיסי הצטרף לרשימה השחורה של ערוץ 10.
בקרוב ייחשפו פרטים מסעירים על הדרך שבה צמד המדינאים הכושל טמן מלכודת לחמאס, וזאת בתחקיר מטלטל של "המקור" שישודר בשתי שפות, לטובת הצופים בעזה.
