ביום 15.7 פרסם
משה פייגלין ב-"News1" את המשותף לרבים מחברי הכנסת של הליכוד, אך הם אינם אומרים בגלוי את מה שהוא אומר.
אודה, שאי-אפשר שלא להעריך את משה פייגלין, המנסח את האמת האידיאולוגית שלו ברהיטות נקייה מתככים פוליטיים והיא למעשה אידיאולוגית נטו.
לצערי, יש למנשר האידיאולוגי הבוער כאש בעצמותיו אחיזה חזקה לא רק בתנועת הליכוד, אלא גם בצבורים רבים מאוד בישראל. יתרה מזאת היא מציגה את ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, כמי שאבדו לו בסיסי תמיכה במפלגתו.
ההתנסחות של משה פייגלין אינה פוסעת במסילות הבוטות הוולגארית והצעקנית של
מירי רגב ולא בנתיבי פלאקטיות משמימה שמדקלם
דני דנון, כששניהם רוקדים מתחת כל מיקרופון ועל כל בימת נאומים מזדמנת.
למשה פייגלין יש אמת רעיונית-אמונית האומרת במפורש "עזה היא חלק מארצנו ובה נישאר לתמיד, היא תהיה חלק ממדינת ישראל הריבונית..."
משה פייגלין מציג את תפיסת עולמו האמונית ואותה הוא מבקש להעלות על סדר היום. לדעתו, יש לה גם יתרונות כלכליים, כלשונו: "היא תאוכלס בישראלים, מה שיקל על מצוקת הדיור".
לזכותו של משה פייגלין הוא מגלה רגישות הומאנית "ולתושבי עזה הערבים החפים מפשע... יוצע סל הגירה נדיב ובינלאומי". הטרנספר של תושבי עזה הוא הכרחי ואין מנוס ממנו, אבל בהמשך הוא מוכן אפילו לתת אזרחות ישראלית לאלו "שיקבלו עליהם אישית ובאופן מלא את... דרך חייה של המדינה היהודית".
המתווה הרעיוני של משה פייגלין לפתרון בעזה יש בו שבעה שלבים - א. אולטימאטום; ב. תקיפה; ג. מצור; ד. הגנה; ה. כיבוש; ו. טיהור; ז. ריבונות.
הריבונות של מדינת ישראל על רצועת עזה המאוכלסת כיום במיליון ושבע מאות אלף תושבים תהיה אחר הטיהור "שב"כ וצה"ל יטהרו ביסודיות את עזה..." ואחרי הטיהור תבוא הריבונות שתהיה מלווה בטרנספר בתנאי מחלקת תיירים - לאוכלוסייה "שתורשה לעזוב נסייע בנדיבות".
משה פייגלין, אני מודה, שאני פוחד ממך. אני פוחד כי שבעת השלבים שהצגת במאמרך עוד עלולים לקרום עור וגידים, הם עוד עלולים למצוא דרכם להחלטת ביצוע בקבינט בראשות הציר - ליברמן, בנט, פייגלין ונספחים רבים אחרים.
