כל מה שרציתם לדעת על מחלות עור

אקנה מופיע בעיקר אצל מתבגרים, אולם יכול להופיע גם בקרב מבוגרים, ונגרם כתוצאה מהפרשה מוגברת של בלוטות החלב, מזיהום חיידקי, מהשפעות הורמונליות ומשינוי במבנה זקיק השערה. הסיבות להופעת או החמרת אקנה הן רבות, החל משימוש בתרופות כמו סטרואידים, מתח נפשי ופעילות הורמונלית, כמו בתקופת המחזור החודשי או בתקופת ההתבגרות. במקרים מסוימים תזונה כמו מוצרי חלב או מוצרים עשירים בסוכר, עשויה לעיתים להחמיר את האקנה. הטיפול באקנה הינו טיפול מקומי, בכדורים או במנורות.

טיפול מקומי מתבצע באמצעות בנזואיד פראוקסיד, תכשירים רטינואידים (למשל, אדאפרין - Adaferine), אנטיביוטיקה מקומית, או תכשירים משולבים (למשל, דואק - Duac). אצל אנשים שאינם מגיבים לכדורים או לטיפול מקומי, ניתן לטפל באמצעות טיפולים באור כחול ובאור אדום. דרך טיפול נכון, שיעורי הריפוי באקנה גבוהים. אנשים שאינם מקבלים טיפול באקנה בזמן, עשויים לסבול בעתיד מצלקות בעור שאינן ניתנות לטיפול.

יבלות ויראליות על העור מהוות מחלה שכיחה באוכלוסייה, הנגרמת עקב נגיף הפפילומה האנושי. יבלות מופיעות בעיקר אצל ילדים ומתבגרים, אך יכולות להופיע גם אצל מבוגרים. במרבית המקרים, היבלות הוויראליות מתפתחות על הידיים והרגליים, אולם הן עשויות להופיע גם בפנים או במקומות אחרים בגוף. מדובר במחלה מדבקת, כאשר יבלת אחת עשויה להדביק אזורים נוספים בגוף ולגרום בהם להיווצרות יבלות ויראליות.

הטיפול ביבלות הוויראליות הינו תרופתי או באמצעות צריבה בחנקן נוזלי. הטיפול התרופתי מבוצע באמצעות תכשירים שונים, דוגמת ורומל (Verrumal), אותו מורחים שלוש פעמים ביום על היבלת ומקפידים לקלף את השכבה הקודמת לפני כל מריחה. תכשירים נוספים שיש כיום לטיפול ביבלות מכילים תמיסת פלואורו אורציל וחומצה סליצילית. לטיפול ביבלות קטנות ניתן להשתמש בתכשירים בשם ורוציד או ורומל שיש בהם תמיסת פלואורו אורציל וחומצה סליצילית.

אם התכשירים לא עוזרים, ניתן לצרוב את היבלת עם חנקן נוזלי או לטפל בה באמצעות לייזר.

אקזמה היא מחלה דלקתית הנגרמת עקב פעילות מוגברת של מערכת החיסון. המחלה יכולה להופיע בכל מקום בעור, אך ניתן לראותה בעיקר בידיים, ברגליים ובפנים. חשיפה לחומרים מסוימים, כמו כימיקלים או ניקל, עלולה גם היא לגרום לאקזמה, דבר המעלה את הסיכון למחלה בקרב עובדים שחשופים לחומרים אלה, כמו עובדים במוסך או עובדי בניין.

בקרב נשים צעירות המטפלות בילדים, עשויה להופיע תופעה המכונה "אקזמה של עקרות בית", מאחר שהיא נגרמת בשל שימוש תכוף בחומרי ניקוי.

אקזמה מתבטאת בעור באודם, גרד וקשקשת. הטיפול השכיח הינו באמצעות סטרואידים מקומיים ולעיתים יש צורך בטיפול תרופתי בכדורים (טוקטינו - Toctino), המתאימים לחולים שהסטרואידים לא עוזרים להם. על רשימת התכשירים שמטפלים באקזמה נמנים בין השאר: לנקורט - משחה שמכילה סטרואידים ומומלצת לטיפול במקרים קלים, תכשיר בשם קלינרל המבוסס על מינרלים מים המלח ו-X-sema משחה להקלה על גירודים ואודם כתוצאה מאקזמה.

פסוריאזיס היא מחלה כרונית המופיעה אצל כ-2% מהאוכלוסייה. פסוריאזיס יכולה להופיע בכל הגילאים, אך בעיקר בשנות ה-20 או ה-50 ולעיתים רחוקות יותר גם בקרב תינוקות וקשישים. המחלה נגרמת כתוצאה מפעילות יתר של מערכת החיסון, כאשר הגורם החיצוני אינו ידוע.

פסוריאזיס מתבטאת בהופעה של רבדים אדומים על העור עם קשקשת, באזורים שונים בגוף: ברכיים, מרפקים, ידיים, רגליים, חזה, גב, בטן, קרקפת, טבור ואף באיברי המין. בחלק מהמקרים המחלה מופיעה רק בכפות הידיים והרגליים או רק בבתי השחי ובמפשעות. אצל תינוקות, הפסוריאזיס יכול להופיע לראשונה כדלקת חיתולים קשה שאינה מגיבה לטיפול.

כשליש מחולי הפסוריאזיס סובלים גם מדלקת מפרקים, המתבטאת בכאבים ובנפיחות בפרקים, ואצל חלק מהחולים נפגעות גם הציפורניים ומאבדות מצורתן החלקה. חולי פסוריאזיס צריכים לשים לב האם קיימת נפיחות באחד המפרקים או קושי בכיפוף הגב, כדי לשלול אפשרות של התפתחות דלקת מפרקים.

לא ניתן לרפא פסוריאזיס, אולם אפשר להקל על המחלה דרך שיפור וטיפול בסימפטומים, באמצעות טיפול מקומי, טיפול בים המלח, פוטותרפיה, כדורים או זריקות. הטיפולים הבולטים הם תכשירים עם סטרואידים או חומצה סליצילית שמורידה את הקשקשים מהעור. בין התכשירים שיש כיום בשוק לטיפול בפסוריאזיס, ניתן למצוא את האטופיקלייר והדרמקול.

כמו-כן, שימוש בתכשיר בשם קסמיול (Xamiol) מסייע בפעולה נגד תהליכים דלקתיים אצל חולי פסוריאזיס ושימוש בתכשיר טבעי בשם פסור-וי (Psor-V), שהינו תערובת טבעית של שמני זרעים וצמחי מרפא המיועדת להקלה ולשיפור בתסמיני הפסוריאזיס.

מחקר קליני שנערך בישראל על-ידי קבוצת רופאים, מצא כי שימוש בתכשיר טבעי זה, סייע לשפר משמעותית את מצב הגרד, להפחית את האודם והקשקשים ולהפחית מהחולה את הצורך בשימוש בסטרואידים ותרופות נוספות.

על-פי תוצאות המחקר, איש מהמשתתפים לא סבל מתופעות לוואי בשל השימוש בתכשיר וכולם השלימו תקופת מעקב בת ארבעה שבועות. לאחר השימוש בפסור-וי חלה ירידה בחומרת הפסוריאזיס, בעיקר בקרב נשים ובקרב צעירים מ-40.