שר המשפטים לשעבר, השר מאיר שטרית, רוצה לברר עם השופט סטיב אדלר, הוא נשיא ביה"ד הארצי לעבודה, "האם מותר להגיש ערעור על פסק הדין בבית הדין לעבודה" - משלא נחה דעתו מפסק דין שיצא מלפניו.
בחלומי ה"רטוב" אני פונה למזכירתי, אילנה, ומצווה עליה: "תשיגי לי בטלפון, מייד, על אתר, את כב' הנשיא אהרן ברק והמשנה לו מישאל חשין כי אני רוצה להשיג על פסק דינם ולהיוועץ עמם". "יש לי דיבור צפוף" [כלשון החבר'ה] עם שניהם... .
כנראה שבאמת השתגענו כאן במדינה. מדינת ה"פל - קל" שלנו... .
כנראה שלטמטום אין גבול. כנראה שבאמת מגיע לעם ישראל את שהוא "ראוי" לקבלו.
שר משפטים [לשעבר] בישראל, אני חוזר: שר משפטים!, פונה, טלפונית, לשופט בישראל ומבקש להשיג על פסק דין שנתן כנגדו.
לא זו אף זו: לא רק להשיג רצה, אלא רצה "לברר" עימו/אצלו מהן אותן האופציות הפתוחות בפניו וכן "האם ניתן להגיש ערעור על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה" [כך הוא אומר ברדיו].
אז ככה אדוני השר:
ראשית, שר משפטים היית. שאלותיך הינן כה טריוויאליות עד שהן נשאלות בבחינות סיום ההתמחות בלשכת עורכי הדין. הגש נא טפסים, הרשם לאחת האוניברסיטאות בישראל, או לאחת המכללות, שלם שכר לימוד [מלא... כדי שלא להסתבך...] - עדיין לא מאוחר ללמוד. רבי עקיבא החל בגיל 40 ללמוד. או אז, תדע את כל התורה "על רגל אחת" ואידך, פירושו זיל גמור.
שנית: אם על שאלות כה טריוויאליות אינך יודע להשיב, נתמה כולנו הכיצד יכולת למלא תפקיד של שר משפטים?. נקשה: כיצד יכולת ליזום הצעות חוק? כיצד יכולת לדון בסוגיות משפטיות של משרדך? משמתברר כיום כי את ה"אלף בית" אינך יודע... .
שלישית, לבטח ידעת ששופט הפוסק כנגדך, איננו משמש כ"יועץ המשפטי האישי שלך".
נקשה עוד ולא נרפה: אם אינך שבע רצון מפסיקתו, כיצד תהא שבע רצון מהייעוץ שיתן לך...?
אלוהים: מהם הקריטריונים לשמש כשר משפטים בישראל...? עד לאן הגענו?. אין בחינות כניסה...? אין קריטריוני מינימום [של ידע, השכלה, כישורים] לתפקיד זה...? והרי השר בכבודו ובעצמו ניצב בראש ועדת המינויים למינוי שופטים בישראל... .
אז אילנה - "תשיגי לי מייד את הנשיא ברק ומשנהו חשין". נתנו המה שני פסקי דין מעצבנים. אני חייב לשוחח עימם, טלפונית, עוד היום.
אח"כ תשיגי לי גם את השופט [הנשיא] גורן, ואת ההרכב של הגב' ברלינר - כולו. שיחת ועידה אני רוצה. תשיגי לי אותם מייד. יש לי "דיבור צפוף" עימם.
אולי יקבלו את הערעור שלי בטלפון ו"קיבינמאט" סדר דין אזרחי ופלילי על התקנות המסובכות - המקשות. הבוז לפרוצדורה. לא עוד טפסים ובקשות. לא צריך גם אינטרנט. די באינטרקום... והנה אני בלשכת השופט ושפופרת הטלפון בידי.
ועל האתיקה עוד לא דיברנו... .
ורצינות לרגע: אני מבין את כעסו של השר הממורמר. תושבי באר שבע, לאור הפסיקה, מוצאים עצמם הולכים ברגל בהיעדר תחבורה ציבורית. הכעס ברור. כואב הלב אודות הסיטואציה לה נקלעו תושבי באר שבע. אלא, שמכאן ועד ל"קיצורי דרך" רחוקה הדרך.
ולמי מכם שאיננו מכיר את סיפור "קיצור הדרך" של רוכב הסוסים שביקש לשכב עם בת המלכה, וקיבל ייעוץ לצבוע סוסו בצבע ירוק, אשמח לספר, בהזדמנות אחרת...
