דוח טליה ששון הדגים לכל הספקנים כי גם מדינת היהודים שייכת למזרח התיכון. במזרח התיכון הלב והפה לעולם אינם שווים, המצב התקין הוא שכל ברית וכל הסכם תקפים עד שהדבר לא נוח לאחד הצדדים, או כאשר אחד הצדדים הגיע למסקנה כי כוחו עומד לו כדי להפר את ההסכם. כך גם במדינת היהודים.
ברור לכל בר בי רב כי מטרתה של מדינת היהודים הוא התישבות בכל ארץ ישראל, ובשפה תנ"כית כיבוש הארץ. הכמיהה היהודית (לא הישראלית) לשוב לארץ מכורתו של יהודה, מתיתיהו, וחנה מן הרמתיים צופים, הוכרה בריש גלי בחבר העמים ובמגילת העצמאות.
מאז שנפתחו חלקי ארץ ישראל אשר היו אסורים (ורבוטן) על היהודים במשך כשלושים שנה (מאז רצח יהודי חברון בתרפ"ט) חתרו היהודים לשוב ולהתיישב בהם עם או בלי הרשאה של ממשלת המנדט הישראלי. ואכן על פני שלושים ושמונה השנים האחרונות נעשה מאמץ מרוכז וממושך לכבוש את הארץ למרות התנגדותה הנמרצת של הפולש הערבי אשר חדר לארץ ישראל במשך השנים בשל חסרונו של שלטון מגן. עדות ניצחת להצלחת כיבוש הארץ נמצאת בקרית ארבע ובית"ר עפרה וגינות שומרון, אריאל וחומש ועתניאל, וכמובן ירושלים רבתי.
אלא שהמתנגד הנמרץ ביותר נגד כיבוש הארץ, או יותר נכון להשבת הארץ לבעליה האמיתיים, איננו הפולש הערבי כי אם ישראל. ובמילה ישראל כוונתי לאותו חלק של העם השולל את הקושאן התנ"כי לטובת המושג הערטילאי של מדינת עם בסגנון האירופאי.
לפי משנתו של הגורם הישראלי מדינת היהודים איננה מושתתת על עקרונות היהודי בארצו, במולדתו ולפי תורתו אלא על עקרונות הדמוקרטיה האוניברסלית, שלטון החוק מעל לכל, כאשר החוק נקבע ללא חוקה אלוהית, אלא לפי ראות עיניהם של עילית העם.
למעשה, בניגוד לבסיס שהונח ביסוד מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. הגורם הישראלי דורש מדינה אירופאית אידיאלית שלגבולותיה אין משמעות, כל עוד היא חייה באוטונומיה משכנותיה, כדוגמת לוקסמבורג, או אנדורה.. לא מדינה כי אם נסיכות, ובראשה מלך ובניו או מקורביו, אנשי ישראל ה"שפויה" או ה"נאורה".
דוקא האיש שהיה קרוב ביותר למלכות, דוד בן גוריון, הוא שהנחה את המדינה היהודית להיות יהודית, וקבע את התנ"ך, את הספר, את התרבות הצומחת ממנו כבסיס לקיומה. אלו המתיימרים להיות יורשיו ואפילו שלישו לשעבר, הם שזנחו את הדרך לטובת הנסיכות האידיאלית המסתמכת על טוב ליבם של שכניה כדי לשרוד. הנסיכות מן האגדות, איש תחת גפנו וגומר.
במשך שנים רבות הצליחו היהודים לעשות שימוש במנגנוני המנדט הישראלי כדי להגשים את מטרותיה של מדינת היהודים, למרות האילוצים של מלחמה בלתי פוסקת, של עולם השבוי בקסמו של הנפט הערבי, ולמרות גורם הישראלי ששיתף פעולה עם אויבי ישראל למיניהם. ולא מתוך אהבת ישמעאל עשו זאת הישראלים, אלא מתוך חוסר הבנה יסודי של המקום בו נולדו ובו הם חיים, המזרח התיכון. דוח ששון מראה בפרוט רב כיצד הערימו היהודים על המנגנונים הישראלים והמשיכו בהגשמת חלום המדינה היהודית, ריבונות בארץ ישראל.
ריבונות אמיתית, דמוקרטית, שאיננה יכולה להיות בנוכחות הפולש הערבי ובזאת הוכיחו היהודים כי מקומם כאן במזרח התיכון, שהם נוקטים בדיוק בחוקים של המזרח התיכון, של לתמוך בקו ציבורי אחד (שלטון החוק) ולעשות בקו אחר לחלוטין, זה האמיתי, זה שבבסיס קיומם, והוא כיבוש ארץ ישראל מיד הפולש הזר.
לעומת זאת ישראל ה"נאורה" הוכיחה כי איננה שייכת לכאן, למזרח התיכון. היא שייכת לאנדורה ולוקסמבורג והולנד ובלגיה וצרפת, מדינות אשר נכנעו לפולש הנאצי ללא תנאי וקיוו שההרג יערך לא בהם, אלא רק ב"אחרים" קרי יהודים, צוענים, ושאר לא רצויים. עובדה, שכל אימת שנרצחים יהודים מעבר לקו ה"ירוק" אין הדבר נוגע להם. ואילו כאשר נרצחים יהודים בתל אביב או חיפה הם נרעשים ודורשים גירוש מיידי של היהודים (המתנחבלים) הגורמים לדעתם לרצח הזה יהודה וישראל נחלקות עתה באורח הולך ומעמיק, לא בנושא הטריטוריאלי, כי אם בהשקפת העולם, בראיית בסיס קיומם בארץ ישראל.
ההד שניתן לדוח טליה ששון, שכל פרטיו היו ידועים לכל מי שרצה לדעת, שכן ספר התקציב של מדינת ישראל פתוח לעין כל, מעיד כי ישראל החליטה להוקיע את יהודה, לומר ליהודה: אנחנו לא אותו העם. והמדינה שאנו רוצים לחיות בה מנותקת מן המציאות שלכם. המציאות שלנו נמצאת הרחק מכאן, בשדות הירוקים של בלגיה והולנד ולוכסמבורג, שם באמת נחוש כשייכים.
אינני יודע אם אריאל שרון צפה להיכן יתגלגלו הדברים, אך אני מאוד מקווה שלאחר שישלים את הקמת כלא עזה, ישוב לחזון המדינה היהודית ויאמר לישראל כי דרכה היא דרך האבדון, וכי דרך החיים היא דרך מדינת היהודים וריבונות יהודית.
_________
הכותב הוא חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.
