"הסדרה", זו העצם הפלשתינית החדשה שאחריה רצה עכשיו עדת השמאלנים. ב"הסדרה" האמורה לצאת מקהיר מנסה השמאל להשיג את מטרות המלחמה האמיתיות שלו: הכרה ישראלית ב"ממשלת המומחים" או "ממשלת האחדות" של פתח וחמאס בראשות אבו-מאזן, שנתניהו פסל בשעתו בהיותה
ממשלה טרוריסטית, והצבת חייליו של אבו-מאזן במעבר רפיח כסמל להחזרת האחדות בין שני חלקי פלשתין, "גדה" ורצועה, שהפילוג ביניהם מנע עד כה את הקמת מדינתם.
אלה תוצרי הלווי ש'מחנה השלום' מצפה להם מדיוני קהיר בהשתתפות האו"ם, ארה"ב, מצרים, ישראל ומשלחת מאוחדת של מחבלי פתח וחמאס. על-ידי עצם השתתפותה, ישראל גם מכירה בחמאס כבעל מעמד שווה עם מדינות וגם מעניקה הכשר לתבשיל הטרף של שיתוף החמאס עם הפתח בשלטון על יו"ש ועזה יחד, הצעד המכריע לקראת הקמת המדינה הפלשתינית..
בשנת 1871, באולם המראות של ארמון ורסאי בצרפת, הקים ביסמרק, קנצלר פרוסיה, את הקיסרות הגרמנית על-ידי איחוד עריה ונסיכויותיה המפולגות. השמאל היה רוצה שייאמר גם על נתניהו - 'בקהיר הוא ייסד את מדינת הפלשתינים'.
מסע התעמולה הזה של השמאל, לנצל את דם החללים והפצועים, את סבל מוכי האזעקות ואת רוח האחדות המפעמת בעם כדי להקים לאויב מדינה, והכל תחת הכותרת התמימה "הסדרה"- הקמפיין הזה, השוטף כגל עכור את כל ערוצי התקשורת, הוא ציני ונבזי.
על-ידי השתתפותה בקהיר בונה ישראל לחמאס תמונת ניצחון: חמאס דרש שצה"ל ייסוג מן הסנטימטר האחרון של אדמת הרצועה בטרם תיפתחנה השיחות, וצה"ל ציית; חמאס פתח במתקפת הרקטות כדי להשיג את פתיחת המעברים, ולשם כך בין היתר מצהירה ישראל שהיא מגיעה לקהיר.
שמתם לב, כמה מדושן עונג הוא הממסד הישראלי, מנתניהו ודרומה, מן "החברים הערבים" החדשים שלו - מצרים, סעודיה וכאלה - שבפומבי מגדפים אותנו קצת פחות ובחשאי כנראה מעניקים רבע חיוך, עד כדי כך שכבר מדברים על "ברית" שאבן היסוד שלה תהיה המדינה הפלשתינית כמטרתה הסופית של "ההסדרה"? מה אתם יודעים? "אורנים גדול"! האם נתניהו אינו יודע, שמתק השפתיים המצרי הוא קצר מועד, עד שתחלוף שעת חולשתם ולא יצטרכו לנו עוד, וגם החיוכים המזויפים מכוונים כולם להוציא מאיתנו, בטובות הפעם, את לב הארץ ואת ירושלים? הלא אצל הערבים כלום לא משתנה, רק היהודים - פחז כמים!
שאלה אפיקורסית: ונניח שה"הסדרה" תביא לשמאל את מבוקשו - ירושלים תחולק ויו"ש יהפכו לפלשתין, האם עזה תפסיק לשגר רקטות ופצמ"רים ולכרות מנהרות? הלא רוב תושביה הם צאצאי פליטים והם שולחים את הרקטות לקו הירוק, כי משם ברחו או גורשו אבותיהם, ולשם ולא ליו"ש הם דורשים לחזור, וזו בדיוק תורת החמאס - שחרור כל "אדמת הווקפ הפלשתיני הקדושה"? אז מה בדיוק ה"הסדרה" המיוחלת תסדר לנו?
הכל שואלים - מה לעשות עכשיו, ולא באתי להוסיף את דעתי הלא-חשובה לעצות שנותנים שפע הפרשנים. די לציין, שהדורשים לחסל את החמאס ו\או לכבוש את הרצועה, הם לאו-דווקא "הטובים" וכל מי שמציע פחות מזה הוא בהכרח מן הרעים. יש נימוקים כבדי משקל לכאן ולכאן.
ארשה לעצמי רק הרהור אחד.
נתניהו, הקבינט, הרמטכ"ל והמטכ"ל משדרים הססנות והעדר כיוון ברור. זה רע למלחמה ועתיד להתנקם גם אחריה. ניכר בהם, שמרוב התלבטות בין החלופות, בין החסרונות והיתרונות - הם מתקשים להחליט. ככה אי-אפשר להנהיג. חסר להם יעד, אין להם בשורה. "שקט" ורגיעה אינם דגל, אין בהם מה שידליק את הניצוץ, ייתן את ההשראה שתוציא מנהיג או מפקד משיתוק השיקולים בעד ונגד ותגרום לו לעשות את הקפיצה הבלתי-רציונאלית אל הניצחון.
דוגמה: בשיקול רציונאלי היה זה טירוף להתיישב בחברון, ואכן רבים חושבים כך עד היום. מי שעשה את הקפיצה הנחשונית, גם הוא לא היה חף מחישובים הגיוניים, אולם הייתה לו בנוסף גם משאת נפש: שבות ישראל לעיר האבות, וזו הכריעה את הכף. בדיעבד מתברר, שההחלטה גם הייתה מושכלת. תארו לכם, שחלילה האויב היה שולט היום בהרי חברון והשומרון - ההייתה למדינת ישראל תקומה?
בעבור הממסד הישראלי היום, חבל עזה איננו נכס לאומי, ואפילו לא נכס ביטחוני. השמאל ו'פורום החווה' של שרון השכיחו מלב העם את הערך הסגולי של עצם היות עזה ארץ ישראל, את עשרות היישובים העקורים על כל מה שהושקע בהם בדם, יזע וכישרון המעשה, וגם את הדוקטרינה הביטחונית של שרון בעצמו, תורת ה'אצבעות' הישראליות- 'התוחמת הצפונית', מסדרונות נצרים ומורג, גוש-קטיף: תחום-ביטחון כלפי צפון, נוכחות צבאית מדרום לגוש עזה, שליטה על מעבר רפיח וציר פילדלפי - והכל תוך הישענות על עורף של התיישבות אזרחית ידידותית. לו התשלובת המנצחת הזאת, של התיישבות וצבא, הייתה במקומה - לא היו המנהרות מגיעות לנחל עוז והקטיושות לתל אביב.
היום אין חיה כזאת בדעת הקהל הישראלית, כולל ממסדי המתנחלים - של דרישה מאורגנת ומנומקת להשיב את הצבא ואת ההתיישבות למקומם שמלפני הגירוש כתיקון הכרחי של פשע לאומי ושגיאה אסטרטגית, ואין מי שיציג את הדרישה הזאת כמטרת מלחמה.
אם יש את נפשנו לדעת, למה יש לנו קבינט שאינו יודע להחליט ומטכ"ל שאין לו מה להציע - שם, בהעדר חזון ומנהיג בעל חזון, התשובה.
