חיידר אל-עבאדי נולד בשנת 1952. הצטרף למפלגת הדעווה בשנת 1967, והיה בין-היתר דובר המפלגה. גלה מעירק לאנגליה בשנת 1979, במהלך שלטונו של
סדאם חוסיין. באנגליה קיבל תואר דוקטור בהנדסת חשמל מאוניברסיטת מנצ'סטר. לאחר קבלת התואר, עבר להתגורר בלונדון, שם עסק במספר עבודות, והיה בין היתר בעליו של בית קפה שהיה ידוע בקרב גולים עירקים. בשנת 1982 הוצאו להורג שניים מאחיו בשל חברותם במפלגת הדעווה, והאח השלישי נכלא לעשר שנים שנים.
אל-עבאדי חזר לעירק בשנת 2003, לאחר הפלישה האמריקנית למדינה, מונה לשר התקשורת בממשלת המעבר, ומכהן כחבר פרלמנט משנת 2006. במהלך עבודתו בפרלמנט, עמד בראש ועדות שונות ובהן ועדות הכספים והכלכלה. היה יועצו של ראש הממשלה איברהים אל-ג'עפרי בשנים 2006-2005, בממשלה הראשונה שהוקמה לאחר הפלישה האמריקנית. בתפקידו האחרון היה סגן יו"ר הפרלמנט.
אל-עבאדי דומה במספר נקודות לראש הממשלה היוצא, נורי אל-מליכי: שניהם חברים במפלגת הדעווה, הכוח של שניהם מבוסס על השיעים במדינה ושניהם גלו מהמדינה לאחר עלייתו של סדאם חוסיין וחזרו אליה לאחר הפלישה האמריקנית בשנת 2003. עם זאת, אל-עבאדי נחשב למתון יותר מאשר אל-מליכי ומוכן יותר לפשרות. בנוסף, עמדותיו של אל-עבאדי נחשבות די קרובות לעמדותיהם של יריביו.
ראנג' אלאדין, מומחה לעירק וחוקר מאוניברסיטת קולומביה אמר, שבעוד שאל-עבאדי יותר מתון משאר חבריו למפלגה, אין לצפות לשינויים קיצוניים במדיניות תחת ממשלתו, שהרי הוא עדיין מייצג את השיעים שקופחו ודוכאו במשך עשרות שנים. הוא עדיין צריך לפעול לטובת בוחריו ולכן מדיניותו תשקף זאת, אומר אלאדין.
לפי הביוגרפיה שלו, אל-עבאדי היה אחראי על טיהור העיר תל-עפר מחמושי אל-קאעידה. אל-עבאדי הצליח להביא לשיתוף פעולה בין השבטים האיזוריים לביצוע פעולה זו. עם תחילת המשבר במחוז אנבר, אמר אל-עבאדי שדרושה תגובה צבאית חזקה לטווח הקצר, אך דיאלוג ופיוס לאומי לטווח הארוך. בראיונות שהעניק לאחרונה, הדגיש אל-עבאדי את הצורך באחדות ובפשרה לנוכח אויב משותף (דאעש), וציין שכל הקבוצות במדינה נחלשו לאור האיום הצבאי. הוא מתנגד לחלוקתה של עירק ומוכן לקבל עזרה מאירן, שם חיו רבים מחברי מפלגת הדעווה במהלך הגלות.
אל-עבאדי מתחיל לבסס את כוחו, והוא כבר קיבל תמיכה מהמנהיג השבטי והמטיף עלי חאתם אל-סולימאן. האחרון הודיע, כי הוא מוכן לשתף פעולה עם אל-עבאדי כדי להקים ממשלה חדשה שתכבד את זכויות הסונים במדינה. הוא לא שלל את האפשרות של שיתוף פעולה כדי למגר דאעש, כפי שסונים וכוחות אמריקניים עבדו עם הממשלה השיעית למיגור אל-קאעידה בעירק בשנים 2009-2006.
אל-סולימאן הוא המנהיג של אחד השבטים הגדולים ביותר בעירק, שבט הדולאים, המונה למעלה מ-3 מיליון בני אדם. הודעת תמיכה מסוג זה, היוצאת מפי מנהיג חשוב כמו אל-סולימאן, מלמדת על הנכונות של גורמים סונים במדינה לעבוד ביחד עם השיעים, ועל התקווה שלהם שכעת, לאחר הדחתו של אל-מאלכי, הדברים יהיו שונים והם יזכו לשוויון זכויות.
מה שנותר עכשיו הוא לראות האם אל-עבאדי יצליח להקים ממשלה בזמן שהוקצב לו, וכיצד הוא יפעל מול הסונים ומול ארגון דאעש.
