הלהיט מברודווי נוטע שורש מוצק בישראל

"סיפור ישן-חדש" המועלה בתיאטרון בית ליסין הוא מחזה המעניק לצופה חוויה תיאטרלית ייחודית והכול בזכותה של השחקנית המופלאה לאורה ריבלין.

ג'סי אייזנברג, שחקן מצליח בעצמו, כתב את המחזה שהפך להיט בניו-יורק וגם השתתף בו ביחד עם ונסה רדגרייב.

ההצגה עוסקת בסופר המנסה לשכתב את ספרו השני ומחליט להתמקם בבית קרובת משפחתו, ניצולת שואה, המתגוררת בפולין.

דיוויד, הסופר האמריקני, סבור שימצא את המוזה הנכונה ואת היכולת הנפשית להתמודד עם שכתוב ספרו, דווקא בעיר הקטנה שבפולין, בחברת קרובת משפחתו החיה עתה בגפה. מריה מארחת אותו בביתה הצנוע ומתקשרת איתו באנגלית רצוצה, שבידיו המעולות של המתרגם, הפכה לעברית עילגת, האמורה לדמות את השפה הדלה שבה משתמשת המארחת, כדי לשוחח עם קרוב משפחתה. בהמשך העלילה אנו נתקלים בזנון, נהג פולני המסייע למריה במטלות הבית השונות, משמש לה נהג ובן לוויה ועוד חסדים נוספים, כפי שהיא רומזת.

המחזה מתמקד בשבוע שבו שוהה הסופר בבית המארחת שלו ואנו צופים במפגש הבלתי אפשרי הזה של בן התפנוקים האמריקני והאישה הפולנייה ששיכלה את משפחתה בשואה ואנו גם לומדים כמה דברים מפתיעים על עברה. העימות בין שני הדורות יודע מהמורות והסתבכויות - עד לסוף הבלתי נמנע.

ההצגה בוימה בכישרון סוחף של אבישי מילשטיין שידע ללהטט עם השחקנים המוכשרים ולהפיק הצגה שהיא לא פשוט מחוויה תיאטרלית.
ההצגה נשענת במידה רבה על השחקנית לאורה ריבלין. כל תנועה שלה, הליכה, תיקון תסרוקת לפני מענה לטלפון ונימת קולה - הם נופת צופים ותענוג של צפייה. לאורה מדברת בשברי עברית, לשון בלתי תקנית וקצת עילגת, כדי לדמות את תצורת השיח שלה כאילו באנגלית עם בן שיחה הצעיר, המשתכן בחדר שפינתה עבורו.

לאורה היא שחקנית דגולה והדמות שהיא מעצבת היא מצוינת וראויה לכל התשואות.

רפי תבור כזנון הפולני הוא חיית במה מעולה, קופצנית ובעל כשרון משחק נהדר. הוא מעניק לתפקיד חיוניות רבה ושיא היכולת שלו היא לגלם את הדמות ולדבר רק בשפה הפולנית ולמרבה הפלא, היא ברורה ומובנת לכל צופה, שאין לו מושג בשפה זו. גם לאורה ריבלין משוחחת איתו ובטלפון בפולנית והיא מוצלחת גם בזאת.
ויטלי פרידלנד הוא הסופר האורח ומשחקו הוא טוב מאוד. הוא נוקשה ולא אדיב כל כך בהתחלה, אך הוא נפתח לאיטו בקצב העלילה וסוחף את הצופים לתוך הגיגיו ומעשיו. משחקו הוא קולח ומוצלח מאוד.

התלבושות של אורן דר הן נאותות והולמות. זיו וולושין עיצב את התאורה המוצלחת, המתמקדת על הנעשה בשני חלקי הבית. לילי בן נחשון עצבה תפאורה יפה מאוד ופרקטית.

דורי פרנס תרגם את המחזה באורח מקסים ובמיוחד הוא ראוי לשבח על היכולת לחבר את הטקסט בעברית רצוצה שכמו מדמה את השפה האנגלית הדלה שבפיה של מריה.

"סיפור ישן חדש" היא הצגה יפה וקסומה, חסרת יומרות ושאיפות. זו הצגה שקל להתחבר ולהתאהב בה ובמיוחד במשחקה המופלא של לאורה רבלין.