את רצף מחשבותיי קוטעים מדי פעם הבזקי תמונות מ-"אקציות" הטבח ההמוניות של מרצחי ה'דאולה איסלאמיה' (מדינת האיסלאם), שהייתה יכולה להיקרא גם 'מדינת האיסלאם הנאצית' על האידיאולוגיה של כיבוש העולם ועל הרצחנות מקפיאת הדם, הקרה, ההמונית, השיטתית.
קשה שלא להשוות את ההסעה המאורגנת של הקורבנות במשאיות אל גיא ההריגה, שם הוכנה מראש נפילת הקורבן הירוי ישר לתוך קבר המונים ולראות המשך ישיר ל'איינזץ-גרופן' של הס.ס. שהשמידו כך מיליונים מאחינו ואחיותינו. גם הנאצים החדשים רוצחים שבטים ועמים, דוגמת היאזידים שעליהם גזרו כליה כמו שהגרמנים זממו לעשות לנו. התמונות המרצדות הללו אסור שתיתנה מנוח לכל אדם, ובמיוחד ליהודים.
נפתח בתודה ובהוקרה למי שקם ועשה, וזו ארה"ב ונשיאה
ברק אובמה, שעימו יש לנו הרבה ריבים קטנוניים דמויי המשפחה האיטלקית מהסרטים, עד שעתים שוכחים להביט בתמונה השלמה, הגדולה. כאשר העולם החל להפנים את הממדים והמאפיינים האמיתיים של האיום, אל מי הופנו המבטים באופן טבעי? ממי ציפו שיפעל, שיעשה משהו? מן הפיינשמקרים של אירופה? משני בעלי היומרה הגלובאליים האחרים, סין ורוסיה? זו רק אמריקה, שממנה דרשו מעשה הצלה אנושי, ומיד. לו אני אמריקני, הציפייה הזאת גופה, הייתה ממלאת אותי גאווה.
אם אובמה אינו מכיר את המושג היהודי "תיקון", יש סביבו מספיק יהודים להסביר לו, שהמטוסים שהוא שולח להפציץ את טורי המרצחים לובשי השחורים (מזכיר משהו?), הם תיקון למטוסים ההם, שנשיא אמריקני אחר סרב לשלוח כדי להפציץ את פסי הרכבת ההם.
לאחרונה נודע, שאובמה שולח גם יחידות מיוחדות למשימות קרקעיות מול כוחות הרשע. כל הכבוד לו, שלמען המטרה הקדושה של הצלת נפשות הוא אינו מהסס לסטות ממדיניותו הקבועה שלא להתערב.
בעקבות ההנהגה המוסרית האמריקנית, היכן היא ישראל? עם הזיכרונות החתומים בבשרנו, האם איננו חייבים לתבוע גם מעצמנו מעין 'תיקון' למה שלא יכולנו לעשות באותם הימים כאשר היינו כאן מעטים, חסרי אונים ותחת שלטון זר?
איננו יודעים את התשובה, אך לדמיין מותר שיום אחד יגלו היסטוריונים שגם יהודים בשליחות מדינתם השתתפו שם בהצלת קורבנות מהשמדה ובהחשת עזרה ופדות לשורדים. הלא פיסית אנחנו קרובים הרבה יותר לזירת הג'נוסייד מאשר האמריקנים, וגם איננו חסרים את היכולות הצבאיות הדרושות.
אולם, לא הכל צבא. קולה של ישראל, מדוע אינו נשמע? מדוע אינה מזעיקה עולם
הומניטרי ומלואו נגד הסכנה החדשה הזאת למין האנושי? וגם זאת - בכפרים ובעיירות בגליל מניפים את הדגלים השחורים של המרצחים ויש כבר סטיקרים ונוכחות באינטרנט.
והדגלים הם "הדבר האמיתי", לא חיקוי תוצרת בית. האם השב"כ מתעניין לדעת, מי מביא אותם, ומהיכן? ובכלל, האם הארגון "
דאעש" או "ד'א" הוכרז כארגון טרור? ואם לאו, האם ההפגנות עם הדגלים השחורים מותרות בארצנו?
יתרה מזאת, פלוגות הסער האיסלאמיות האלה אינן ארגון טרור רגיל. מצפים היינו, שישראל תיטול הנהגה מוסרית – אולי במסגרת ועידה בינלאומית מיוחדת – להוציא את הגוף הזה אל מחוץ לחוק ברחבי העולם ולהפוך כל מי שחבר בו, אוטומאטית, לעבריין בר-ענישה, כפי שעשו לפורמציות הנאציות אחרי המלחמה. ולמה לא יקים העולם החופשי חיל מתנדבים "בני אור" להילחם נגד בני החושך, ובתוכם אותם האלפים מחלאת אירופה ואמריקה שהצטרפו לנאצים החדשים להרוות את צימאונם לדם, ולו תחת דגל איסלאמי?
יש לישראל ידידים בעולם המצפים ממנה למופת מוסרי. גם בהיותנו שרויים במלחמה איננו פטורים מן החובה הזאת.
