קרקס אחד גדול

בשנת 1952 הופק הסרט ההוליבודי "הגדולה בהצגות תבל". זה היה אחד מגדולי סרטי הקופה של הוליבוד, הוא זכה בכמה פרסי אוסקר, השתתפו בו גדולי השחקנים של הוליבוד, 1400 אנשי קרקס ומאות חיות. אני חושב שממש לנגד עינינו, בספטמבר 2014, מתחוללת הגדולה בהצגות תבל: הקואליציה הענקית של למעלה מ-40 מדינות שמובילה ארה"ב למלחמה נגד "המדינה האיסלאמית" שבעירק וגם בסוריה.

קרקס אחד גדול, שלדעתי הוא בראש ובראשונה תוצר של יחצ"נות, פרי פוליטיקה פנימית אמריקנית לקראת הבחירות בנובמבר לקונגרס האמריקני, ומאמץ לשפר את הדימוי הירוד של אובמה כהססן וחלש. מצעד איוולת בנוסח המאה 21.

למה? קודם לכל צריך להבין מה היא העוצמה הצבאית של "המדינה האיסלאמית". אלו לא הפרשים והקשתים ההונים שהביסו את מה שנשאר מהאימפריה הרומאית; אלו לא הפרשים המונגולים שבאכזריות איומה הביסו את הציביליזציה המוסלמית ואת הח'ליפות העבאסית של בגדד; אלו לא היאניצ'רים העות'מאנים שהביסו את צבאות אירופה והיו אימת מדינות אירופה במשך מאות בשנים. מדובר כאן בעוצמה צבאית זערורית המורכבת מ-3 חלקים: גוף לוחם עיקרי, ללא נשק מתוחכם, המונה כ-15 אלף לוחמים חדורי קנאות איסלאמית קיצונית; כ-20 אלף אנשי שבטים סונים נושאי נשק התומכים "במדינה האיסלאמית"; עד 1500 קציני צבא סונים ששרתו בזמנו בצבא צדאם חוסיין. זאת העוצמה נגדה מקימה ארה"ב קואליציה עולמית?!

לירות ב-10 תותחים בחלון ראווה אחד! ומה שמצחיק הוא שבסופו של דבר איש מאנשי הקואליציה העולמית לא ילכלך את ידיו ויקריב קורבנות בלחימה על הקרקע נגד ה"מדינה האיסלאמית". מי שיצטרך לכבוש את מוסול יהיה הצבא העירקי, שלפי שעה הוא קיים על הנייר! על סוריה אין בכלל מה לדבר. שמה זאת אופרה אחרת לגמרי.

שנית, להערכתי "המדינה האיסלאמית" אינה מהווה שום איום קיומי על-אף מדינה שכנה: לא על אירן, לא על סעודיה, לא על ירדן ולא על טורקיה וגם לא על משטר אסד, בוודאי לא על ארה"ב. יתר על כן: אני מעריך כמעט בוודאות של"מדינה האיסלאמית" אין שום יכולת, שום סיכוי, להשתלט על בגדד! ובכלל, היא טרם ביססה את שליטתה באזורים שנכבשו על-ידה.

אבל, לפתע פתאום היא הפכה לאיום העולמי הגדול ביותר שרק בו צריכה ארה"ב להתמקד. אסד וקצביו ואלפי הקורבנות הממשיכים להירצח שם, חלקם בנשק כלור כימי? אירן והגרעין והטרור? טרור הג'יהאד העולמי ואל-קאעידה? הם הושלכו לפי שעה לפינה! זה לא אומר שה"מדינה האיסלאמית" אינה איום, אבל בוודאי לא כזה כמו שכל מערך ההסברה והתעמולה האמריקני מתאר אותו. הפכו כלב נובח לנמר אימתני!

מה הם כן הם האיומים והסיכונים האמיתיים המצויים ב"מדינה האיסלאמית"? ה"המדינה האיסלאמית" היא אחד מהתוצרים של שני תהליכים מרכזיים שעברו על האזור ב-10 השנים האחרונות ובעיקר ב-4 האחרונות: האחד, המדיניות האמריקנית שתחילתה בכיבוש עירק ב-2003 בזמן הנשיא בוש, והמשכה בפינוי עירק ב-2011 על-ידי אובמה; השני הטלטלה המדינית, החברתית והדתית שעבר העולם הערבי מאז 2011 (מה שהאמריקנים והמערב הבינו בטעות כ"אביב הערבי"). אחת התוצאות המרכזיות הייתה התמוטטות המשטרים הריכוזיים החזקים, הרודניים, בעירק ובסוריה.

לכן, ה"מדינה האיסלאמית" מגלמת את כל הר הגעש שהתפרץ באזור והקורא תיגר על תרבות המערב ועל כל הסדר המדינתי של האזור.

ככזאת, היא מהווה אבן שואבת ומדרבנת לכל הגורמים "הדפוקים", המטורללים, האנרכיסטים והמנוכרים בכל העולם. לא מדובר כאן על אפגניסטן הרחוקה, אלא על אזור שבלב הסהר הפורה הקרוב לאירופה. וכאן טמון האיום, שהמערב רואה אותו כחמור ביותר: אותם אזרחי המערב שהתגייסו לשורות "המדינה האיסלאמית, צברו ניסיון קרבי ונשטפו באידיאולוגיה איסלאמית קיצונית- יחזרו לארצותיהם ויקימו שם תאי טרור.

לא מדובר בבודדים אלא כבר בלמעלה מאלף, ומספרם עלול לגדול מיום ליום אם ה"מדינה האיסלאמית" לא תתחיל לנחול מפלות. לפי שעה הניסיון של "המדינה האיסלאמית" להשתלט על השטח הכורדי לא הצליח, כמו גם הניסיון להשתלט על סכרים גדולים וקריטיים.

כל התופעה הזאת של ארגון טרור איסלאמי שמקים לו מדינה והאסטרטגיה שלו היא הברוטאליות המופגנת, תוך נכונות להילחם בכולם ולהרגיז את כולם- היא חדשה, ומצויה ברגע זה בהתהוות.

גם אם היא תובס ותושמד בעירק, הבעיה המרכזית של האזור תמשיך להיות חיה וקיימת: היעדר משטרים ריכוזיים חזקים, תסיסה חברתית ודתית עמוקה, ארגוני טרור וגרילה שונים ומשונים, וחתירה אירנית להגמוניה במפרץ הפרסי והסהר הפורה.

כן, "שכחתי" את ישראל. היא לא חברה פורמלית בקרקס הקואליציה, אך יכולה להפיק ממנו הרבה תועלת, אך זהו כבר נושא אחר.