כבר בפסוק השני בפרשת "ניצבים" אנחנו נדרשים לכלול בניצבים לפני ה' את "...וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנָיךָ, מֵחוֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ" (דברים כ"ט פס' 10), כבר בפסוק השני של הפרשה אנו חשים את החום של המחוקק כלפי הניצבים בשולים החברתיים, שאנחנו במבנה הכלכלי שכפינו על עצמנו דחקנו אותם כבר הרחק מחוץ למסגרת החברתית.
אנחנו חייבים ל
שאול את עצמנו, האם הגר אשר בקרבנו כיום, האם חוטבי העצים ושואבי המים כיום, האם הם כולם ניצבים שווים לפני הבורא, כפי שהם ניצבו במעמד ההיסטורי בפסוק 9: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְכֶם לִפְנֵי ה' אֱלוֹהֵיכֶם...".
הקוטביות החברתית והמעמדית, שלא הייתה מסימני המעמד של "ניצבים היום כולכם לפני ה'", הפכה היום לחולה רעה של החברה הישראלית. הקיטוב המעמדי וחלוקה לאשכולות חברתיים עם פערים מצמררים בין האשכולות לא ידעו ולא הכירו כלל הניצבים בפרשת "ניצבים" במדבר.
המאבק בנגע הפערים החברתיים ושלל עקרונות מוסריים חייבים להיות קווים מנחים אצלנו לשיקול דעת, להכרעות ולפעולות יומיומיות בתחום החברה והמוסר. הם צריכים להורות לנו על מה צריך לתת את הדעת וכיצד עלינו לנהוג במגוון רחב של מצבים אנושיים. מובן, שבתחום החברה עלינו לחתור לחברה שוויונית ללא פערים מעמדיים. ובמערכת של עקרונות המוסר הדוגמה המופתית ביותר היא "עשרת הדיברות".
האוניברסאליות, העולה מעקרונות המוסר שב"עשרת הדיברות", טמונה בערכים שבהם, כמו: קדושת החיים - "לא תרצח", כיבוד ההורים - "כבד את אביך ואת אמך", קדושת המשפט - "לא תענה ברעך עד שקר", קדושת המשפחה - "לא תנאף", קדושת הקניין של האדם - "לא תגנוב", וניתן עוד להאריך ולפרט בערכי קדושת המוסר בעשרת הדברות.
לאוניברסאליות העולה מ"עשרת הדיברות" מצטרפים עקרונות מנחים, כמו: ו"אהבת לרעך כמוך", "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (פרשת קדושים, ויקרא י"ט 15). "סוּר מֵרַע וַעֲשֵׁה טוֹב" (תהילים ל"ד 15). "לֹא תַּעֲשֶׁה לַחֲבֶרְךָ אֶת שֶׁשָּׁנוּא עֲלֶיךָ" (הלל הזקן, תלמוד בבלי, מסכת שבת).
הסתפקתי בנגיעות זעירות מתוך שלל הקביעות המוסריות הפרוסות בספרות המקראית ובספרות היהודית הענפה, המנחים אותנו לפעולה בתחום המוסר, וכיצד עלינו לחשוב ולנהוג במגוון רחב של מצבים אנושיים.
למרבה הכאב, כשאני בוחן את יחסנו כחברה יהודית כלפי מהגרי העבודה החיים בתוכנו, כשרבים מהם גנבו את הגבולות והסתננו לתוך ארצנו כדי לשבור שבר, אני רואה בצער את עוצמת הפער בין תמרורי המוסר, שהציבה לנו הספרות היהודית, ובין עוצמת ההתנכרות שלנו בחיי היום-יום לציוויה הערכיים.
לא עמדנו במבחן הציווי הערכי, שיהיה כבודו של אדם באשר הוא אדם יקר לנו, כפי שהורו לנו פרקי אבות ב' 1, כשרשויות החוק עברו לסדר היום עת בכיכרות הערים התנהל מסע התלהמות בוטה עם גילויי אלימות מילולית של ראשי ציבור כלפי הזר.
האלימות המילולית של ראשי הציבור נתנה היתר והכשר לאלימות פיזית כלפי הזר שבתוכנו. כלפי הזר שנמלט מאימת כמישה וכיליון ביבשת השחורה ובא אלינו כשהוא גונב גבולות בנדודיו כמבקש רק לשבור שבר.
מעדנו בנתינת לגיטימיות לתופעות, העולות מאותיות זרות, שחוברו למלים מפלצתיות, אשר חוברו למשפטים, שאין בהם מאומה מערכי המוסר של היהדות.
נכשלנו, כשלא גילינו אמפתיה ואהדה לזולת המדדה בשולי מסילות החיים, לא הענקנו לו את אהבת האדם וירינו לעברו צרורות של קור רחוק ומרחיק ואת הרגישות זרקנו מפני גלי התנכרות.
אנחנו עוברים לסדר היום כשיש בתוכנו חוטבי עצים ושואבי מים, שלא מתייצבים עם הניצבים בפרשה שלנו, שמכרו את כוח עבודתם במלונות בים המלח ובאילת לעתים גם תמורת 18 שקלים חדשים לשעה וללא תנאים סוציאליים אלמנטאריים.
אנחנו עוברים לסדר היום, כשיש בתוכנו מאות אלפי עובדי קבלן, אזרחי מדינת ישראל, העובדים על-פי שכר שעתי, ללא תנאים סוציאליים אלמנטאריים, ללא ביטחון תעסוקתי. אם הם עומדים בין הניצבים לפני ה', זה רק כחלק מטכס ריטואלי וזה לא נכס חיים ממשי הנותן להם קיום בכבוד.
כשאנחנו אוסרים מאות רבות של מהגרי עבודה באוהלים בחולות, מופקרים לקרה בלילה וחום לוהט ביום, מתעללים בחוטבי העצים ובשואבי המים, אנחנו נותנים מכת סנוקרת חזקה בלב לבן של עקרונות המוסר היהודי. נתנו למידת החסד ובמידה רבה למידת החוכמה לעזוב אותנו. לא שהינו לתחינת החכם באדם במשלי ג' 3 - "חֶסֶד וְחָכְמָה אַל יַעַזְבוּךָ".
חסד וחכמה עזבו אותנו. אנחנו העזבנו אותם מתוכנו בהתנכרות שלנו לרבים, שהיו לחוטבי העצים ולשואבי המים. לא הייתה חכמה ולא היה חסד, כשנתנו למחרשת ההפרטה המופקרת לנעוץ את להביה החדים בנופיה היפים של החברה הישראלית ולהפכם לחברה קוטבית, כשההון האנושי היקר שלה מתייצב בפרשת ניצבים ערב שנת תשע"ה עם 400 מכתבי פיטורים ב"מגנזיום" בים המלח, 500 מכתבי פיטורים ברמת חובב בנגב וכ-1500 מכתבי פיטורים בדואר ישראל שיומרו למחרת בעובדי קבלן.
