בואו נודה
פעם אחת ולתמיד באמת הפשוטה. שופטים הם יצירי אנוש. בני אדם כמוני וכמוך וככאלה שולטים גם בהם רגשות אהבה, שנאה, כעס, נקמה. הם יכולים להיות רחבי לב או קמצנים, שמנחם או רזים. הקיצור - בני אדם לכל דבר ועניין שהוא. לכן, הכיר המחוקק גם במכשיר המשפטי, הקרוי: "בקשה לפסילת שופט/ת" וכלל אותו בספר החוקים.
הדברים נכתבים, במנותק לחלוטין, ממלחמת גוג ומגוג שמנהל בית המשפט העליון ומהחרם שהטיל הוא - ובעקבותיו שאר המערכת השיפוטית - על הפוליטיקאים של לשכת עורכי הדין, המצדדים במשוב השופטים, תוך שהוא מאמץ אל חיקו החם והנדיב, אותם פוליטיקאים של הלשכה המתנגדים למשוב השופטים ומתגמל אותם, בנוכחות ובהשתתפות בכנסים הפומביים שעורכים הם. אין ענייננו אנו, לא באלה ואף לא באלה. עם זאת, לא נוכל לתמוה - בכל הכבוד הראוי - איככה מעזה המערכת השיפוטית - ובראשה נשיא בית המשפט העליון - להחרים נבחרי ציבור שנבחרו בבחירות דמוקרטיות?
הדברים אינם מנושאן ומעניינן של רשימת כתבות אלה, שמטרתן לבדוק הצורך וגם/או אי-הצורך במשוב השופטים, לגופם של דברים ונשאיר תמיהה זו, לעת מצוא ולרשימה נפרדת, באותו עניין. טועים - טועים ובגדול - אלה המציגים קיומו של משוב השופטים, כמכשיר המאיים על עצמאות המערכת השיפוטית וכמכשיר ניגוח שלה.
לא כך הם פני הדברים וראוי גם, כי לא כך יוצגו הדברים, מפיהם של דוברי ודברי המערכת השיפוטית עצמה. משוב השופטים נועד, כל כולו, להיות כלי ביקורת ליעילותה של המערכת המשפטית ואם מנסים גורמים פוליטיים בלשכת עורכי-הדין וגורמים אחרים, לעשות שימוש זר ובלתי ראוי במשוב השופטים,
מן הראוי שניסיונם זה, יידחה על הסף. עם זאת, מכאן ועד פסילתו של משוב השופטים - לחלוטין - רחוקה הדרך, מרחק של ממש ואין מקום לפסילה גורפת שכזו.
למי שזכרונם קצר, נזכיר, כי המערכת השיפוטית התנגדה גם להקמתו של מוסד נציב תלונות הציבור על שופטים. מוסד זה הוקם, לאחר שהתרבו הטרוניות והתלונות על שופטים, מקרב הציבור, עד שלא היה מנוס מלהקים מוסד זה. עם זאת, בהתאם לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, יכול נציב תלונות הציבור על שופטים לברר - בהתאם להוראות חוק זה - תלונות על התנהגות שופטים, במסגרת מילוי תפקידם, לרבות בדרך ניהול משפט על-ידם.
נציב תלונות הציבור על השופטים, אינו יכול - בכל הכבוד הראוי - לפי הוראות החוק, לבדוק ולבחון כישוריהם המקצועיים של שופטים. לצורך כך קיימת מערכת ערעורית, כאשר - לא פעם - דוחה, ובצדק, נציב תלונות הציבור על השופטים, תלונות המוגשות, בידי יחדי הציבור, נגד שופטים ושופטות,
בעניינים מקצועיים, מתחום עיסוקם השיפוטי. שכן אין לו כל סמכות חוקית, להתערב בנושא זה.
בדיוק לצורך כך, דרוש קיומו של משוב השופטים. אופיים של השופטים והשופטות, נינוחותם, הרגשת השלווה וגם/או הרגשת אי-השלווה, שמשרים הם באולם הדיונים, כמו-גם היותם מוכנים לדיון, האמור להתקיים בפניהם, אם - חלילה וחס - לאו, הוא הוא עניין המסור, מעצם מהותו, למשוב השופטים. ראוי
ד"ר שלמה כהן, עו"ד, שהיה ראש לשכת עורכי-הדין, בשעתו, לברכה על שהנהיג משוב שופטים זה, לראשונה. אם עושים אנשים, כמו-גם אם עושה מערכת פוליטית-מקצועית, זו או אחרת, שימוש זר ומנוכר למהותו של משוב השופטים, הרי אין הדבר מצדיק ביטולו המוחלט של משוב השופטים, כלל וכלל.
כפי שראוי להם למי שאחראים על ניקיונה הציבורי של מערכת המשפט, לדאוג לכך, כי מערכת זו לא תסתאב, חלילה וחס, כך ראוי לה - למערכת זו - שתעבור היא בדיקה אוביקטיבית חיצונית, שלא מתוככי המערכת גרידא. בכל הכבוד לנציב תלונות הציבור על השופטים ולחוק נציב תלונות הציבור על השופטים, הרי חוק זה קובע, כי רק מי שכשיר להתמנות שופט של בית משפט העליון, כשיר להתמנות נציב התלונות על הציבור.
פירושם של דברים, כי את מערכת המשפט, יבדוק - לעולם - מי שהוא בשר מבשרה של מערכת המשפט. אין אנו באים, חלילה וחס, להטיל קורצה ודופי, במי שמילאו תפקידי נציב תלונות הציבור על השופטים ובמי שממלא תפקיד זה, כיום. עם זאת, שופט מוגבל - מעצם תפיסתו המקצועית והשיפוטית, גם אם יצא הוא לגמלאות - באופק הביקורת, שיכול הוא למתוח על חבריו, השופטים הפעילים. מי שאינו שופט, משוחרר - לחלוטין - ממגבלה שכזו.
אחת הטענות הקשות הנטענות נגד משוב השופטים, הינה, כי משוב זה יכול להוות, מעין
"רשימת חיסול" של שופטים שאינם נושאים חן וחסד, בעיני מבקריהם ומי ששופט וגם/או שופטת פסקו, פסק-דין לחובתו, יבוא עימם חשבון, בעת פקודה, בעת עריכת משוב השופטים. בכל הכבוד הראוי, לטענה שנונה ומושכת לב זו, הרי אם שופט או אם שופטת, הינם שופטים ראויים והם
"נתקלו", אך ורק, במקרה יחיד וגם/או במקרים בודדים, בעורכי-דין, המעוניינים לבוא עימם חשבון, הרי ניתן למנוע כשל זה, בדרך של פיקוח הדוק וראוי יותר, על משוב השופטים.
כותב שורות אלה, מצפה היה - דווקא - מהמערכת השיפוטית וראש וראשונה מנשיא בית משפט העליון, שישתפו פעולה עם משוב השופטים, שכן מה להם להתנגד למשוב, שכל כולו, בא לתקן עיוותיה של מערכת שיפוטית, ככל שתהיינה. מי שסבור שרק אצלו מצוי מקור התבונה ורק אצלו הכל טהור, זך וצלול, כשמן זית זך, חשוד בעיני כותב שורות אלה, בכל הכבוד הראוי, או בתמימות יתרה או ברצון עז לכסות על פגמים, שיש לו עניין, בלתי ראוי, לכסות עליהם.
שופטי בית משפט העליון, מצטטים, לא פעם ולא פעמיים, בפסקי-דינם, המשפט המפורסם המיוחס לשופט בית משפט העליון של ארצות הברית, לואי דמביץ ברנדייס, לפיו:
"אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר" משפט זה ניתן להכיל ולהנכיח, בכל הכבוד הראוי, גם באשר להתנהלותה של המערכת השיפוטית, במקרים מסוימים. עצם העובדה שבית משפט העליון הוציא מלפניו בשבוע שעבר פסק-דין המורה למערכת בתי-המשפט לחשוף נתונים שמיים, בדבר עומס התיקים המוטל על כל שופט ועל משך הטיפול בהם, מורה ומוכיח, כי מערכת בתי-המשפט התבגרה ונרפאה
"ממחלות הילדות שלה", בכל הכבוד הראוי ובכללן, הרצון העז למנוע - בכל מחיר - ביקורת על בית משפט העליון.
מצפים אנו, כי מערכת המשפט, בכללותה ובראשה - נשיא בית משפט העליון - יחזרו בהם מהתנגדותם הנחרצת למשוב השופטים, ישתפו פעולה עם לשכת עורכי-הדין, בעריכתו של משוב זה ויהפכו משוב זה לכלי ביקורת, יעיל ואמיתי, תחת שיהיה הוא מכשיר פוליטי, שמטרתו לענוש ולהעניש שופטים, בגין פסקי-דין שלא נשאו חן וחסד, בעיני צד זה או אחר.
כך ורק כך, ניתן יהיה להבריא תחלואיה של המערכת המשפטית. כך - ורק כך - תזכה מערכת המשפט, למירב אמון הציבור, אותו איבדה היא, בשנים האחרונות ובכל הכבוד הראוי, לא בכדי
