מועמד מספר 2 במפלגת חרות, יהושע מאירי, פנה ליו"ר חי"ל, ברוך מרזל, בהצעה לאחדות במחנה הימין. מאירי טוען שבידיו סקרים ולפיהם נע אחוז התומכים בחרות בין 0.85% ל-1.07%, וסקרים לפיהם חזית יהודית לאומית זוכה בין 0.8% ל-1.1%. על-פי אותם סקרים חבירה של חי"ל לחרות תעניק לה 2.3%-2.1%, שהם כ-3 מנדטים, שיגיעו גם מכח האינרציה של החיבור בין השתיים.

מאחר שעבר כבר מועד הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, האפשרות היחידה היא שאחת מן המפלגות תפרוש ותתמוך במפלגה השנייה. הדעת נותנת כי על המפלגה הקטנה לפרוש, אולם ניתוח הסקרים מעלה כי למרות שחי"ל זוכה בממוצע לאחוז גבוה יותר של מצביעים, ביטולה אם יקרה, יגרום לכ-85% ממצביעיה לעבור לחרות, ולכ-15% ממצביעיה להצביע לאיחוד לאומי-מפד"ל וליהדות התורה, מה שאין כן אם מפלגת חרות תתפרק.

על-פי הסקר, אם תתפלג חרות (שעל קהל מצביעיה נמנים בעיקר קהל רוסי חילוני וחוזרים בתשובה) כ-70% ממצביעיה יצביעו עבור קדימה, ישראל ביתנו ושינוי וכ-30% עבור הליכוד ויהדות התורה. בכך למעשה עלול להיגרם אובדן קולות לגוש הימין.

שיריון מקום לכנסת הבאה

יו"ר חרות, מיכאל קליינר, אמר כי "אין לחרות כל משחקים של כבוד. עניינה של ארץ-ישראל מוטל על כף המאזניים ויוכרע במנדטים בודדים בלבד".

קליינר מסביר כי מפלגתו החלה בקמפיין מסיבי רק ביומיים-שלושה האחרונים בשל קשיי תקציב, אך שמה הולך לפניה. הוא ציטט סקר שערך מכון סמית, ולפיו 4% היו מצביעים בוודאות עבור חרות לו היו יודעים שתעבור את אחוז החסימה, ו-4% נוספים היו שוקלים להצביע עבורה אם תעבור את אחוז החסימה. "למעשה, 8% רוצים להצביע עבורנו, אך חוששים מאיבוד קולותיהם", אמר.

בחרות הציעו למרזל כי אם יסכים להצעה, למרות שלא ישמש כחבר כנסת בפועל, דעתו תישמע שם על-ידי נציגי חרות שיעלו על סדר היום את הנושא הדמוגרפי המפחיד ציבור רחב של אנשים, ויעלו את נושא עידוד ההגירה הפלשתינית באמצעות חוק פינוי-פיצוי.

עוד הוצע ליו"ר חי"ל כי מפלגתו תזכה בנתח של חצי מהתקציב השוטף למימון המפלגות שמקציבה הכנסת, על-מנת שיוכל להמשיך ולהפעיל את תנועתו. הוצע למרזל גם שיתוף השם למפלגה שתיקרא "חרות-חזית יהודית לאומית", השפעה רבה בהתנהלות הרשימה המשותפת וכן שיריון מובטח לכנסת הבאה.

מרזל אמר בתגובה כי דחה את הפנייה על הסף. "יהושע מאירי פנה אלי ושאל אותי אם אני רוצה להצטרף לחרות, והשבתי כי אקבל אותם בשמחה רבה אם יצטרפו אלי, אך אני רץ עד הסוף, ואם הם רוצים - שהם יצטרפו אלי, וכי למה שהגדול יצטרף לקטן?"

ל-Nfc נודע, כי גורמים מקרב תומכי מרזל, שבעבר הביעו תמיכה ברעיון הקמת מדינת יהודה, גילו עניין בתוכנית האיחוד, שתסייע לשימור קולות מצביעי הימין. אלו עשויים לנסות ולהשפיע על מרזל לשנות החלטתו ולוותר על מקומו כחבר כנסת ובכך לא להוריד לטימיון קולות מצביעי ימין.

אף מילה רעה על מרזל

כאשר ניסינו לחלץ מפיו ביקורת על יו"ר חי"ל, אמר מאירי כי "מרזל הוא בן אדם על הכיף-כיפאק, ואני מכיר אותו כבר שנים רבות. אין לי שום מילה רעה להגיד עליו, אבל אני חושב שכאן הוא עושה בחירה לא נבונה וחבל. אני עדיין מאמין שהיוזמה שלי לאחד את הימין האמוני יכולה להביא לשינוי המפה הפוליטית, ואני מקווה שיקרה הנס ואנשים במחנה הימין האמוני יתעלו על הכל ויעשו את שצריך לעשות".

מפלגתו של מרזל חדשה בנוף הפוליטי, בניגוד לרשימת חרות שהוקמה בשנת 1948 על-ידי מנחם בגין ויוצאי האצ"ל. למפלגה המשותפת לחילוניים, למסורתיים ולחרדים, שהיתה בעבר חלק מן הליכוד, יש אחיזה במוסדות רישמיים. כך למשל זוכה חרות בנציגות של שני מנדטים בהסתדרות הציונית האמריקנית. הליכוד זוכה שם לשלושה, ומרצ והעבודה יחד זוכות לחמישה.

לשאלת Nfc, האם קיים סיכוי שחזית יהודית לאומית תחבור לאיחוד לאומי-מפד"ל, השיב מרזל כי "באיחוד לאומי-מפד"ל עצמה אין אחדות, את התשדירים שלהם הם עושים באולפנים שונים ואיתם לא סובל את אורלב. האחדות היחידה ביניהם היא אחדות אינטרסים, ואורלב יצטרף לממשלת אולמרט, כדי שבני אלון יהיה שר התיירות עד לגירוש הבא".

איחוד הכוחות הפרלמנטריים בנושאים דתיים

בתוך כך אתמול נפתח בעיתונות החרדית-דתית מסע פרסום בקריאה לשס, יהדות התורה ואיחוד הלאומי-מפד"ל בקריאה לפעול יחד כדי לנחול הישגים בנושאים כמו שבת, חינוך וחוקה, וכן חברה ופגיעה במעמד הרפורמים והקונסרבטיבים.

את מסע הפרסום מוביל הפרסומאי דוד זילברשלג ומו"ל השבועון "בקהילה". אישי ציבור ורבנים בציבור החרדי הניצבים מאחורי המהלך מקווים כי למרות שהמפלגות הדתיות אינן מאוחדות כפי שקיוו רבים בציבור הדתי והחרדי - יווצר שיתוף פעולה ביניהם בנושאים דתיים, נגד מגמות חילון של המדינה.

בכנסת הקודמת היה קיים לובי דתי בכנסת, והעומדים מאחורי המהלך מקווים כי ללובי החדש ייכנסו גם חברי כנסת דתיים ממפלגות שאינן דתיות.