בימים אלה הובא למנוחות שלמה סלונים ז"ל ניצול פרעות תרפ"ט; אחד מברי המזל ששרד את מכת הגרזן במצחו מידי אחד הפורעים.
בגופם המפרפר סוככו עליו בני משפחתו המדוקרים ודממו למות ומתו מות קדושים. בימים אלה, שמונים וחמש שנה לאחר מכן, גם הובאו למנוחות חיה זיסל הי"ד וקרן תמימה הי"ד. כמו רבים אחרים הי"ד שלבנו מדמם וצר עליהם, קרבנות של פרעות שלא היו ברי מזל לשרוד את המכה.
פרעות תרפ"ט השאירו רישום עמוק בתודעת הישוב המתחדש. תוכנית החלוקה תהיה רק בעוד תשע עשרה שנה ועדיין רחוקה מלהגיע להצבעה ומכל שכן להחלטה של כ"ט בנובמבר 1947. הימים ימי ה"מנדט הבריטי" והנציב העליון הוא ג'ון צ'נסלור. המופתי, חאג' אמין אל-חוסייני, שכבר רשם דף של דם בפרעות תרפ"א, הרגיש נחות בגלל עליית קרנה של משפחת נאשאשיבי בנצחון בחירות לראשות עיריית ירושלים. גיצי המחלוקת החלו בגין בעלות על הכותל המערבי בכלל והקמת מחיצה מתאימה לתפילות בפרט. והמופתי רצה להוכיח את כוחו על העניין של המחיצה ובהמשך הוא ליבה את האש שפרצה.
בימים אלה, שנת תשע"ה, שמונים וחמש שנה מאוחר יותר, עדים אנחנו לפרעות "מודרניות". יד הפורעים משבשת את אורחות החיים בידוי אבני קלע וזיקוקים מ"כוורות" על חלונות כלי תחבורה שמטרתם להקל על הסעת נוסעים לכל חלקי העיר. בשיטתיות ובעקביות אינם בוחלים באף הזדמנות לנפץ חלונות ובו-זמנית מנפצים כל חלון הזדמנות להשכין שלום בעיר הבירה.
האם חזרנו לימי שמגר בן ענת ויעל אשת חבר הקיני שעליהם נאמר: "חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת" (שירת דבורה: שופטים ה:ו)? האם גם בימינו צריכים העם להתנדב כדי למנוע פרעות, כנאמר: "בִּפְרעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ ה'" (שם:ב)? ואם לפני עשרים שנה נופפו דגלים קטנים, היום נופפו צאצאי אותם הפורעים בריש גלי בלב ליבה של ירושלים, מטרים ספורים מבנין העירייה, דגל רב ממדים ואין פוצה פה ומצפצף. וכאן הבן שואל, האם זה היה חלק מ"
הסכם אוסלו"? האם זאת הודאה שבשתיקה?
ידעו יושבי בציון כי אנחנו במערב אבל לבנו במזרח. שמחתכם היא שמחתנו ויגונכם הוא יגוננו. יהודי התפוצות והרבה מאוד ישראלים מדירים שינה מעיניהם למראה ההתפתחויות בארץ והשלכותיהן על מקום מגוריהם בתפוצות (שתמיד ארעיים עד שחוזרים לארץ). יהודים באירופה, ארה"ב וקנדה, אם בצורה דמוקרטית או אפילו אחרת, רואים בחוש: "עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ." (תהלים פג:ד) לא חדשים ולאו דוקא לבקרים אפשר לראות איך, "אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד" (שם:ה). הן בחקיקת חוקים נגד מנהגי יהדות עד להעלמת עין ממעשי בריונות.
דין חבורת פורעים המחללים בתי הקברות או מבעירים צמיגים ליד בית כנסת בפריז, כדין מחללי קברים על הר הזיתים ומיידי אבני קלע בכבישי ירושלים. הצד השוה שבהם שהם נטולי צלם אדם ולהם אין דין ואין דיין. וכל זאת בעדוד מנהיגיהם, ראשיהם ויועציהם ששמו להם למטרה את הריסת המפעל הציוני.
מטריף את הדעת לראות איך רוקדי ה"מה יפית", המביעים את חוסר דעתם ברצינות כה תהומית. אלה המזדהים עם ה"עם שכל כך סובל", תחת יד ה"כיבוש" של ממשלת ישראל. מה מביא נערים לעמוד על פרשת דרכים ליידות אבנים בחיילים, בשוטרים וברכבים חולפים מבלי להרגיש אפילו ש"זה לא בסדר" או "מידה לא טובה"... להפך! כל המרבה הרי זאת מצווה.
לאיזה שפל מדריגה ורוע להגיע צריכים, לומר שחיה זיסל הי"ד וקרן תמימה הי"ד קפדו את חייהם ב"תאונת דרכים", כשהמצלמה הוכיחה בדיוק את ההפך. לאיזו אכזריות צריך להגיע כדי לסטות, באמצע הצומת, בתוך תנועה תקינה וזורמת, אל מדרכת הפריקה של הרכבת ולהחזיק בהגה ולרמוס את כל הנקרה בדרך? מי מעודד את זה? האם יד ה"פרטנרים לשלום" במעל הזה? בשפתם יכבדוכם ולבם בל עמם. בעיניהם יראו ריצוץ עוללים ויתגאו במעשי בני עמם. האם מישהו הפריע להם בתפילה או בחג הקרבן, שהם לא מרפים מלהביא עלינו הרס וחרבן?
יזכיר לי במטותא מי מהקוראים היכן ומתי נאמרו הדברים הבאים: "לא תבוא השעה עד אשר תילחמו ביהודים. היהודי יתחבא מאחורי אבנים או עצים, והאבנים או העצים יקראו! יא מוסלמי יא עבד האל יש יהודי מאחורי בוא והרגהו. חוץ מעץ הע'רקד (שיישאר בשקט) ואין זה מפתיע שאתם רואים את עץ הע'רקד מקיפים את ההתנחלויות ואת המושבות הישראליות. זו היא פלשתין כשאנו מדברים עליה, עם ראשית הג'האד ועם המשך הג'האד ועם המאבק ועם תהלוכות השהידים..." אז למי שמתקשה להזכר, הדברים נאמרו לא מזמן. (שידור בטלוויזיה ה"פלשתינית", של כנס לרגל יום הפתח, מ-9 בינואר 2012).
האם ללמד אותנו פרק בממשל הם באים? האם להראות איך מתעללים באזרחים חפים מפשע בתעלולי הדמוקרטיה, בכח מפעיליה, בסוד פועליה וקסם פעלוליה. בושה הרי אין להם! אזלת ידם ניכרת בכל צעד ושעל. רוממות הדמוקרטיה בגרונם, ומעשי טרור באמתחתם. ואיך, מאצלנו, מביטים בשוויון נפש איך מחולל בית מקדש? האין דין זה כדין לועג לרש! האם באו כסא לחמם, או את ערכי העם לרומם?
איך הולכים נבחרי העם לשחר לפתחו של הצורר במוקטעה, ולהוכיח, למי בדיוק, שהוא לא טעה? למה אין דבור ברור, שבעולם אין מקום למעשי טרור. כל דקה שהצהרה כזאת נשארת בשלב הדיבורים. רוצחי תינוקות ייחשבו כגיבורים. פיגועים לא רק בארץ אלא גם בעולם, ייראו כדבר שהוא מנהגו של עולם. חייה של חיה זיסל שקופדו ועמן נשר עוד קורטוב מתיקות מן העולם ועם מות קרן ימימה העולם כבר מזמן לא כבימים ימימה. נקוה לטוב ויהיה טוב.
