לצאת מהשטחים
כאזרח אינני רואה פתרון קסם חד-משמעי לעימות עם הערבים, אך מאזין אני לדעות שונות ומחפש את ההגיון בכל אחת מהן. במקרה זה מנסה אני להבין את ההגיון בחזרה לגבולות 67.
הצעה זו נתמכת בהחלטות הפסגה הערבית בביירות, האומרת: שלום מלא תמורת נסיגה מלאה. "ארצות ערב והפלישתינים ישלימו שלום מוחלט עם ישראל לאחר נסיגתה. יבוא שלום אמת על האיזור".
קווי 67 הותוו על בסיס הסכמי שביתת הנשק, גבולות שאמורים היו להיות זמניים. נסיגה לקווים אלה פירושה חזרה לקו מיקרי שלא יכול היה לשמש גבול. לקו שביתת הנשק אין תוואי שטח ברורים, היה והינו מקור לאי הבנות ועימותים מתמשכים.
הערבים דורשים נסיגה מלאה חזרה מוחלטת לקווי 67 ללא תיקונים וללא פשרות. אלה הממליצים לקבל את ההצעה, משלים עצמם כי ניתן יהיה לבצע תיקוני גבול ענייניים. הדרישה הערבית היא לחזרה מוחלטת לגבולות 67, ללא כל תיקוני גבול, החלפות ופשרות. הסכם השלום עם המצרים לא איפשר שום פשרה בנושא. זוכרים את פרשת מדידות הגבול והתוויתו בטאבה. "האדמה המצרית הקדושה" הוחזרה עד הסנטימטר האחרון.
מדידת הגבול והתוויתו עם לבנון - גם שם לא היה ויתור על ס"מ אחד, ולמרות זאת הסיפור לא נגמר. אחרי סיכום שהיה מקובל על האו"מ והערבים, נולדה בעיית חוות שבעא.
שום החלפות שטחים, שום פשרה - לא מצד המצרים ולא מצד הלבנונים. למה שנשלה עצמנו כי הפלשתינים יסכימו להתפשר? להחליף שטחים?
משמעות המושג חזרה לגבולות 67 הנה, התווית הגבול בדיוק בקו הגבול שהיה ב-67. כלומר: פינוי (עם ישראל רגיל כבר 2000 שנה לארוז את הפקלך ולנדוד, יהודים מפנים, מגרשים, מחזירים, מפצים, לגבי יהודים המושג טרנספר לא תקף) של הישובים העירוניים, אריאל, אפרת, רמות, פסגת זאב, נווה יעקב, גבעת המבתר, קריית הממשלה במזרח העיר, מעלה אדומים, הגבעה הצרפתית, חברון ועוד, וכן כל הישובים האחרים (ההתנחליות) ישובי תוכנית אלון בבקעת הירדן וגוש עציון, ויתר הישובים שהוקמו על-ידי כל ממשלות ישראל החולשים אסטרטגית ומגינים על רצועת החוף ואקוויפר ההר.
פינוי ישובים - גם זה מושג שהתנסנו בו בפנוי סיני ופתחת רפיח. שום דבר רע כביכול לא קרה, אנשים קיבלו כספים (בוחטות של כסף, בלשון הימים ההם) והתחילו בכף וברווח כספי גדול חיים חדשים (ממש השקעה כלכלית משתלמת). האמנם? מה באמת קרא לחלק ניכר ממפונים אלה? כמה משפחות נהרסו? כמה התדרדרו מבחינה נפשית? מבחינה כלכלית? כמה עזבו את הארץ, כמה התאבדו?
חזרה לגבולות הקו הירוק פרושו: לנסוע לירושלים דרך טריטוריה פלשתינית. לעלות להר הצופים בחסדי הערבים. מי זוכר את הסכם שביתת הנשק עם הירדנים, לפיו הובטחה עליה חופשית להר הצופים. אני, עם כל המילואימניקים של צה"ל בשנות ה-50, נאלצתי משום מה להתחפש לשוטר ולנסוע במשורין בחסדי האו"מ והאבנים הפלשתיניות להר. בעתיד כשיבוא המשיח יחלקו לנו סוכריות בדרך.
חזרה לגבולות הקו הירוק פרושו החזרת מעבר מנדולבאום, חזרת קו הגבול במרכז ירושליים. ממש כיף היה לחזות בליגיונרים על עמדותיהם, על מנזר נוטרדם ובמרחק 2 מטר מחלונות אזרחי ירושלים. אל דאגה - יהיה שלום לא יעמדו שם ליגיונרים ממושמעים, אלא אנשי חמס.
מי ימממן את ההוצאות האדירות של פיצוי תושבים, התווית גבולות. אוצר המדינה? מדינות המערב, השוויצרים או הסקוטים. או שמא האמריקנים יסכימו להיות הפריירים הניצחיים?
ועידת ביירות היא אשנב לשלום, האמנם? נניח שכמה ממדינות ערב אכן כוונותיהם כנות. אך מה עם סוריה, עירק, אירן, חיזבאללה וחמאס? תמיד ימצאו שטחי גבול בלתי מוסכמים כמו חוות שבעא.
נניח שאף לזה יימצא הפתרון, ונניח כי תשקוט הארץ חמש, עשר, עשרים שנה. עם ישראל בשלווה ישכון. אבל במדינת פלשתין יאגרו טילים, קטיושות ושאר מציאות שכל זב חותם יכול להפעיל. ויחליט אדון נסראללה, בנו או בן דודו, שהיה קיפוח שלא הוחזרו כל הזכויות הליגטימיות.
התשובות הצפויות הן:
תשובה א'
האו"ם וארה"ב ערבות להסכם. יפה. הם היו ערבים להסכם פנוי צה"ל מסיני, אחרי מלחמת סיני. בא נאצר, זוכרים? אמר עופו, והאו"ם שמום התנדף. גם האמריקנים היו ערבים להסכם. מה היה עם מימוש הערבות? אני זוכר שאני ויתר מגויסי מלחמת ששת הימים שהינו בפרדסים שבועות בתקופת ההמתנה (זו היתה תקופה בה צה"ל המתין לתגובות העולם וארה"ב לאיומים ולהערכות מדינות ערב לפלוש ולהשמיד את ישראל). חיילים רבים חלו בדיזנטריה, בזמן שהמתננו לפעילות בינלאומית ולאוניית מבחן אמריקנית שתסיר את המצור הימי המצרי. משום מה לאמריקנים היו סיפורי כיסוי, והסבר על אי מימוש התחייבותם, למרות התחייבותם המפורשת.
לאחרונה נסוג צה"ל מלבנון. את גבול הצפון היו אמורים לאייש כוחות האו"ם וצבא לבנון. מי נמצא שם בפועל, ומי חושש לא לחרוג מתגובות להתגריות מלבנון בחשש שמא יתמלא צפון הארץ, איזור התעשיה במפרץ חיפה וחיפה באלפי הטילים הנמצאים בידי החיזבאללה; היכן האו"ם שהתחייב שכוחותיו וכוחות הצבא הלבונוני ימנעו כניסת החיזבלה לרצועת הביטחון?
תשובה ב'
צה"ל צבא חזק ומפואר. במקרה כזה יופעל צה"ל במלא עוצמתו!!!
כאדם שאיננו מבין בביטחון, אני יכול לומר לכם בכל האחריות, כי כאשר כל השטחים שיהיו בידי הפלשתינים, הם ישלטו אסטרטגית על כל שדה תעופה, על כל כביש, על כל צומת. הכל נמצאים בטוח מרגמות קטיושות טילי קאסם ואחרים. שום מטוס לא יוכל להמריא ושום מכונית לא תוכל לנסוע בביטחה על כביש.
נניח שאני טועה, ומצייר תמונה מפחידה. מה יקרה אחרי שצה"ל יפעל במלא עוצמתו?
אני כותב דברי אלה, כי הדור הצעיר אינו יודע דברים אלה, הוא מתפתה לקבל דברי האנשים המבטיחים שלום. קשה להבין מה מניע אנשים להאמין כי שורש הסיכסוך הוא שהותנו בשטחי יהודה שומרון ועזה, וכי עם פנוי ההתנחליות יבוא השלום, זאת למרות ניסיון העבר וההווה. קשה להבין מדוע הם מלבים פירוד בעם ומספקים לשונאי ישראל חומר לתעמולתם.
