|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ברגע שהפכה להיות אמו של הרמטכ"ל, זוכה אמו של אייזנקוט למעמד של "אישיות מבוקשת" וכל אמצעי תקשורת יוכל להשתמש בדבריה כדי לשרת את עמדותיו ולהתייחס אליהם כאילו הם גם עמדתו של הרמטכ"ל
|
|
גדי אייזנקוט. להסביר לאמו על התקשורת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אסתר אייזנקוט, אמו של הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל, שמחה בשמחת בנה למרות שבעצם רצתה שיהיה רב. אבל כיוון שבתור אישה דתית-חרדית היא מאמינה שהכול בידי שמים, היא מבינה שאם זה רצון האל - "אז שיהיה". עם זאת היא בטוחה שלאחר מינויו של בנה לתפקיד חייל מספר אחד, "לחרדים ולדתיים יהיה יותר טוב בצבא במהלך כהונתו" היא אומרת ומסבירה כך: "אנחנו משפחה של רבנים.
גדי מאוד מעריך את הדת ואפילו הוא מתייעץ מעת לעת עם רב המתגורר בירושלים. והרב מאוד אוהב אותו". את כול הדברים המרתקים האלה חושפת האם הגאה בשיחה עם "כיכר השבת", אתר החדשות והאקטואליה של החרדים.
אני משוכנע שאייזנקוט אוהב את אמו ומעריך אותה אבל כדי להסיר מכשול מלפניה כדאי מאוד שיסביר לה, כי ברגע שהפכה להיות אמו של הרמטכ"ל, היא זוכה למעמד של "אישיות מבוקשת" וכל אמצעי תקשורת יוכל להשתמש בדבריה כדי לשרת את עמדותיו ולהתייחס אליהם כאילו הם גם עמדתו של הרמטכ"ל. ומן הטעם הזה חייבת האם המאושרת לעשות אחת משתיים - או לא להתראיין או להתראיין, אבל בזהירות. כדי שלא תהפוך, בלי כוונה, להיות כלי שרת למטרות תקשורתיות-פוליטיות שאין לה שליטה עליהן ואולי כלל אינן לטעמה ועוד פחות מזה לטעמו של בנה. כמו, למשל, חשיפת הנוהג של בנה להתייעץ עם "הרב שלו".
האמת היא שאין כל צורך שלחיילים דתיים תוענק הבטחה מיוחדת שיהיה להם יותר טוב בעת שירותם הצבאי. הם מזמן כבר הפכו למעמד מוביל. השינוי הזה לא התרחש ביום אחד. הוא התפתח אט אט עד שבא לידי ביטוי מובהק בשטח. עובדה: שדרת הפיקוד הקרבי בצה"ל - מ"פים, מג"דים, מח"טים ואף אוגדונרים - חובשים כיפות.
עם כל הכבוד לאמו של הרמטכ"ל, בנקודה זו בחייה נכנסת לסיפור התקשורת שחלקים נרחבים ממנה, בעיקר התקשורת השמאלנית, מחפשים סיפורים המנסים להציג את המאמינים היהודים באור מגוחך. בעניין הזה יכול אייזנקוט למנוע מאמו עוגמת נפש עתידית. מסתבר כי בהיותו בהשתלמות בארה"ב השתתף אייזנקוט בקורס על יחסי צבא-תקשורת ואז נפתחו עיניו לחשיבות קיומה של התקשורת וכפי שהוא מספר: "היום התקשורת נכנסת אצלי להערכת המצב מיד אחרי הערכים של קרקע, אויב, זמן ומרחב".
אם זה המצב, כדאי מאוד שיבהיר אייזנקוט לאמו איזה נזקים מסוגלת התקשורת לגרום למי שאינו מבין אותה ואת שיטות פעולתה. וכמי שבא ממשפחת רבנים אולי כדאי שייזכר במצווה החכמה "בפני עיוור לא תיתן מכשול".
|
| תאריך:
|
01/12/2014
|
|
|
עודכן:
|
01/12/2014
|
|
עמי דור-און
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אידאית
|
1/12/14 13:16
|
|
|
|
2
|
|
וינטר הניה
|
1/12/14 15:05
|
|
|
|
3
|
|
הבאבה באבו
|
1/12/14 15:42
|
|
|
|
4
|
|
HARTKHI
|
1/12/14 16:31
|
|
|
|
5
|
|
צודק
|
1/12/14 17:54
|
|
|
|
|
|
סתם אחד
|
2/12/14 07:51
|
|
ברוכים הבאים לבית אריאלה,
|
|
|
|
|
גירושים הם המשבר האישי העמוק ביותר מלבד מותו של קרוב משפחה. ישנן נשים הנתקעות במשבר כמו בלופ אינסופי, וישנן אלו המשכילות לנצל את המשבר כדי להפכו להזדמנות. קבלו את ששת המפתחות להצלחה, התקפים לא רק לגירושים, אלא להתמודדות מול כל משבר בעולם האישי, כמו גם בעולם העסקי.
|
|
|
|
|
טיוטת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה-2014 שפרסם - בשבוע החולף - משרד המשפטים לציבור, במטרה לקבל הערות והיזון חוזר, קודם להתקנת תקנות חדשות אלה, כתקנות מחייבות, לכל דבר ועניין, בידי שרת המשפטים, מעלות על סדר היום הציבורי, שורה של עניינים ונושאים שתקנות סדר הדין הקיימות והנוכחיות, אינן עוסקות בהן, כלל וכלל. תחת לכותרת: "האחדה ופישוט של ההסדרים הדיוניים בהליך האזרחי", מגולמת כוונה של משרד המשפטים לקבוע - בתקנות החדשות - מסגרת מועדים אחידה, ככל האפשר וצמצום של הסדרים מיוחדים, המקובלים כיום ואשר אינם נדרשים עוד. כן מוצע לערוך פרקי וסעיפי התקנות, לפי הסדר הכרונולוגי של ההליך המשפטי, גופו.
|
|
|
|
|
סביב העקרונות שניסח ראש הממשלה, אמור להיות קונצנזוס של כל המפלגות הציוניות, אלא אם כן אחז בהן השיגעון. לא בטוח שדווקא עכשיו יש צורך חיוני דוחק לקבל אותו, אך הוא הכרחי ויומו יבוא. זאת, כי אין מדינה בעולם, לפי ידיעתי, שהפרק הראשון בחוקה שלה (ואצלנו חוקי היסוד מרכיבים את החוקה) אינו מגדיר את זהותה. כל הדיבורים על כך שהדבר מיותר, שכולם יודעים שאנחנו מדינה יהודית, הם שגויים לחלוטין. שום דבר אינו ברור וידוע ומובן, אלא אם כן נחקק בשפה כתובה ברורה ופשוטה. בדיוק כמו שעשרת ערכי היסוד שלנו נכתבו על שני לוחות.
|
|
|
|
|
אם אכן בחירות בפתח, על מה נלך לקלפי? לא נלך לקבוע מי יהיה ראש הממשלה. על-פי שלל הסקרים, אף לא מפלגה אחת תעבור את חמישית מספר המנדטים. במציאות שלנו, שבעים וחמישה אחוז מן הציבור לא שותפים בקביעה מי יהיה ה"פרימוס אינטר פארס", הראשון בין השווים. את זה יקבעו הפרגמנטים הקטנים של האלקטורט ב'קח ותן' הקואליציוני. גם אם כתבים פוליטיים ועוזריהם הסוקרים, עושים טורים אין קץ מן השאלה "מי מתאים ביותר להיות ראש ממשלה", הם מפרנסים את עצמם ואותנו בשאלות סרק. הציבור לא במשחק הזה. במשפחה מרובת הנפשות של שיכון הצמרת הפוליטית, יחליטו על כך שנים, מקסימום שלושה, אחים קטנים.
|
|
|
|
|
