"ארבעה מי יודע"? ארבעה - בית המשפט העליון יודע!: אחד - אלוהינו אלוהינו אלוהינו שבשמים ובארץ [על כך הכל מסכימים שם "פה אחד" - כך אני משוכנע]. שניים - עמוס ברנס שמו. שלושה - מחלוף פדידה שמו. ארבעה - מאיר אלימלך שמו.
הנה כי כן, בתוך שלושה שבועות [רצופים!] זיכה בית המשפט העליון שני מורשעים בעבירת רצח, תודות לעבודה ראויה לציון של שני פרקליטים מלומדים, חרוצים ועקשנים - עו"ד ירום הלוי ועו"ד ששי גז, והחזיר את התיקים לדיון בבית המשפט המחוזי, ומצא לצריך, במקרה נוסף, לאפשר לעמוס ברנס משפט חוזר [אם תמצא הפרקליטות לנכון שלא לבקש זיכויו] - תודות לעבודתה הראויה של הסנגוריה הציבורית והעומד בראשה פרופ' קנת מן.
ה"רוצח" בשלושת התיקים - אינו עוד רוצח. נקודה.
הכל, כאמור, תוך פרק זמן קצר - בן שלושה שבועות. ממוצע של "גול" אחד בכל שבוע - בין אלו מכם מדרגי "כדורגלן העונה".
סבורני, כי בכך "שברה" פרקליטות המדינה שלנו את שיאי ספר השיאים של גינס - דבר כמעט חסר תקדים בקנה מידה עולמי. שלושה "רוצחים" מתבררים כלאו רוצחים המה.
כל אחד מהם יש בבית הסוהר - תקופה - חלקם תקופה ארוכה מאד- שלא את, לא אתה, ולא אני היינו יוצאים הימנה שפויים בחלוף קצתה בלבד.
הצלקת - תוותר לדורייתא. הבושה והכלימה - מי ישורנה?. "אות הקין על המצח" - מי יתקע כף כי תמחה לעד? לך תסביר כעת למשפחה, לילדים, לאשה, לחברה, לשכנים, לקרובים, ש"תפרו" לך סעיף "אשם" - שלא היה ושלא נברא, אלא - חלום [בלהות] נוראי היה.
ואני ודמי רותחים המה, משום שמתחזקת אצלי שוב ושוב הדעה, על כך התרעתי לפני שנים רבות כי "כתבי האישום" בפרקליטות, דומים לחטיפי "הבמבה" וה"ביסלי". חטיפים ממש. רושמים ומשרבטים כתב אישום על סעיפיו - למכביר - כיד הדמיון הטובה - ולמצער - תדיר - הולכים בתי המשפט "שבי" אחר "חטיפים" אלו שנכתבו וששורבטו "בחטף"... שכחתם? - את עופר נמרודי ביקשו "להאשים" ב"הזמנת רצח" - וההר הוליד עכברוש...
כעת מר רובינשטיין, ירום הודו, היועץ המשפטי לממשלה של מדינת ישראל: אולי בטרם "תרוץ" להביע את "עמדותיך" מעל גבי העיתון ["הגדול במדינה"] תמצא לנחוץ לכנס כבר בשבוע הבא, ללא שיהוי, בלשכתך, בירושלים, מעלה צאלח א-דין 29, קומה ראשונה, מצד ימין..., את בכירי משרד המשפטים, הפרקליטות [פרקליטות המדינה ופרקליטי המחוזות], מוסד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטים שונים, מתמחים..., מזכירות... הכל על-מנת ללמוד את "התקלות", ובעיקר להסיק מסקנות ולהפיק לקחים?. לא בעוד חודש. כבר בשבוע הבא. מה דעתך?.
אתמה - מי לכל הרוחות משלם במדינה הזו בגין אותם מחדלים? מי?. מי לכל הרוחות יפצה כעת את ה"רוצחים" שזוכו?. ובעיקר, אם בכלל יפוצו, על חשבון מי יהיו אותם כספים? על "אחריות אישית" לא שמעת [למשל...]?
אחדד את השאלה:
מי שומר עליכם - שם בירושלים. מי מפקח על עבודתכם. מי נותן את הדין, את ההסברים, מי שואל שאלות - מי משיב תשובות - מי מסיק מסקנות, מי מפיק לקחים?. מי לכל הרוחות?. מי?...
אומר יותר מכך: שלושה מקרים, בשלושה שבועות, מלמדים כבר על "שיטה".
והרי, כך למדנו שאם שלושה אומרים לך "אתה שיכור" [בהשאלה בלבד] - אזי אות הוא כי ראוי, באמת, לבדוק את העניין - לגופו - ברצינות ראויה - בבחינת "קשוט עצמך קודם" - בדוק - מה קורה בינות ל"קורות" במשכנכם - שם בעיר קודש - אצלך "באזור"...
ובלי עצה הרי אי אפשר. קח נא את אנשיך, "בתרמיל ובמקל" על "צידניותיכם" ו"שוטו" ברחבי ישראל - בינות למתקני המעצרים [המשטרתיים - בתחנה, במרחב, במחוז ] ובבתי הסוהר. בקרו שם - פנימה. הציצו היטב. בידקו את התאים ואת התנאים. את המזון. אם יש שמיכות. מיטות וכיו"ב. אולי בכך תשכילו להבין כי ראוי לחשוב בטרם משרבטים סעיפי אשם - בבחינת שנאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
