"שתי מדינות לשני עמים" - זאת ההצהרה האומללה של
בנימין נתניהו שנכפתה עליו בלחצו של אובמה, בראשית נשיאותו בבית הלבן, בנוסף ללחץ ציבורי מאסיבי של השמאל ו"מחנה השלום" בישראל, לחץ שלא היה כמותו.
לנתניהו לא עמד האומץ לסרב לה בתקיפות למרות שהייתה מנוגדת להשקפתו. ביודעו היטב את כוחו של הבית הלבן ובתוקף האחריות המוטלת עליו כראש ממשלת ישראל, החליט נתניהו להימנע מהתחככות חזיתית עם נשיא ארה"ב שמא תזיק למדינת ישראל, ונכנע. מאז שבוי נתניהו על כורחו בכבלי ההצהרה הזאת מבלי יכולת להיחלץ. אויביו ויריביו מזכירים לו אותה השכם והערב כדי לנגח בו ולזלזל בנאמנותו לאידאולוגיה הלאומית שלו.
לפיקציה "שתי מדינות לשני עמים" הייתה התשובה של צפריר רונן ז"ל: קללת אדריאנוס.
צפריר נולד בעין חרוד, לחם בסיירת מטכ"ל, למד קולנוע וב-1992 נרתם לקמפיין בחירות של
יצחק רבין כאיש טלוויזיה. כמי שבא מהשמאל שהקים את המדינה, סיפר צפריר שבהיותו נער בן 12 בשנת 1967 צפה בערוץ הממלכתי בסידרה המונומטאלית של יגאל לוסין: "עמוד האש" והושפע מכוחה של המדיה לספר לציבור את ההיסטוריה שלנו.
על סידרת "תקומה" שהופקה בשנות ה- 90 בתקופת "
הסכם אוסלו" כבר הבחין שניכרו בה טביעות האצבעות של האסכולה הפוסט ציונית. נאמר על צפריר שנשרף באש אהבתו לארץ ישראל השלימה, אהבה שהביאה אותו לחבק את המתנחלים וההתנחלויות שהיו מבחינתו המשך טבעי לחלוצים שהקימו את המדינה. צפריר תיכנן הקמת ערוץ טלוויזיה ציוני שישדר 24 שעות ביממה מחזוריי סרטים ציוניים היסטוריים - אותם אסף בשקידה לחומר דוקומנטרי אדיר - בנוסף להפקות מקור שחלם להפיק.
האיש היקר והמופלא הזה תכנן להפיק סרט תעודה על בדיית "פלשתין" בשם "קללת אדריאנוס", כסרט הסברה שיבהיר לצופיו מה פירושה של לוחמה פסיכולוגית.
וכך כתב צפריר רונן: "זהות הארץ קובעת את הזכות עליה".
בסרט תיכנן לחשוף את האמת ההיסטורית לשם הרומאי "פלשתינה" ולהפריך את הפיקציה שהומצאה על-ידי הקיסר הרומי אדריאנוס ששלט ביהודה (117 - 138 לפנ"הס), דיכא באכזריות את מרד בר כוכבא והחריב את ירושלים כדי למחוק את זהותה של יהודה. על חורבותיה הקים אדריאנוס את העיר האלילית "איליה קפיטולינה" על שם הקיסר אליוס.
"במידה שווה זאת אותה הפיקציה של אדריאנוס אז, והפיקציה של הערבים היום. זה שם בדוי שאין כל עם עומד מאחוריו, לא בתקופה ההיא ולא בימינו אנו. זאת פיקציה מתוחכמת שהומצאה למטרה אחת ויחידה: לצרכי כיבוש זהות הארץ. זוהי קללת אדריאנוס." הבהיר צפריר והוסיף שהסרט אמור היה להציג את הקרב על זהות הארץ שממנה נובעת הזכות עליה, ואיזו זהות תישא הארץ: "ארץ ישראל או פלשתין? זאת השאלה שתקבע מי יישאר כאן. לא טנקים, לא צבא או מלחמה יכריעו את ישראל, אלא זהות הארץ. שאלת הזהות על הארץ היא זאת שתכריע מי ישלוט בארץ, כי זהות הארץ היא היוצרת את הזכות על הארץ."
הסרט "קללת אדריאנוס", אמור היה לחשוף אחד לאחד את מלחמת התעמולה הערבית שנועדה לגנוב ולזייף את זהותה של הארץ ולהפוך את עם ישראל כובש בארץ ישראל. כך הסביר צפריר. ובכן, זאת האמת שתכנן צפריר רונן לחשוף בסרט, וזה היה הרעיון המרכזי: "לחשוף את הזהות האמיתיתשל "העם השני" משני העמים. על עיקרי הדברים הללו ועל הבלוף השקוף, עליהם חוזרים אחד אחרי השני כל מנהיגי הערבים וכולם חוזרים ואומרים את אותו הדבר".
"פלשתין היא הבדייה המורכבת שהערבים יצרו - בדיית העם הפלשתיני". כך התבטא צפריר בשעתו, שסיכם את הדברים והביע את תקוותו לממש את הסרט במהירה. את כספו הפרטי השקיע במשימה וכשנכנס לחובות ניסה לגייס תרומות. ליבו לא עמד לו בלחצים, והוא נפטר מדום לב בטרם עת וסרטו נותר כחלום בלתי ממומש.
ידידיו ומוקירי זכרו שאפו לממש את המשימה שהייתה כצוואתו והפקידו אותה בידי נועם יבור.
לתדהמת כולנו, הסרט שהוקרן בטלוויזיה בערוץ הראשון קיבל עריכה שתוצאתה הפכה על פיה את כוונותיו המקוריות של צפריר. רק הכותרת נותרה כשהיתה: "קללת אדריאנוס" - כותרת שנראתה
כתלושה מתוכן הסרט.
בסיום ההקרנה אפילו לא נערך דיון בפאנל כלשהו, כמתבקש מתוכנו. החמצה מעציבה.
צפריר רונן נפטר בדצמבר 2008. יהי זכרו ברוך.
