דומה, כי אין פוליטיקאים המרופדים בשכבות שומן, בדרך של מימון פעילותיהם הציבוריות, יותר מאשר ציבור חברי-הכנסת והשרים -
שבדרך כלל, עד תמיד, "משתדלים" להיות חברי-כנסת ושרים, גם יחד. זה לא מכבר, פורסם - לקראת הבחירות הקרבות - כי תקציב הבחירות הקרבות, הצפוי להיות מבוזבז בידי הפוליטיקאים, המעוניינים להיבחר לכנסת ישראל, עלול להגיע לסכום עתק, בגובה של שלושה מיליארד שקלים. כדי שהדברים יראו, עין בעין, בספרות, נגד עיני קוראי/קוראות דברים אלה, מביא אני סכום זה בספרות,
כדלהלן: 3,000,000,000 שקלים. זה הוא בדיוק הסכום שמבקשים הפוליטיקאים שלנו לבזבז, בגין בחירות בלתי נדרשות ובלתי נצרכות אלה. בסכום הזה, ניתן לבנות שפע של דירות למחוסרי דיור; לאפשר ללמעלה ממיליון וחצי משפחות רעבות, לכלכל עצמן ברווחה ובשופי ולאפשר לשכבות המצוקה בישראל להתרומם, אחת ולתמיד, ממעגל העוני, מהם התרחקו הם, על כורחם בשנים האחרונות. סוד גלוי הוא, כי בשנים האחרונות נדחקו, יותר ויותר אנשים, ממעמד הביניים אל מה שמוגדר מעמד:
"העניים החדשים". פחות ופחות אנשים, הצליחו להתקדם ממעמד הביניים אל שכבת העשירים או אל שכבה הדקיקה, דק מן הדק, של ציבור האוליגרכים בישראל.
אמונים על ריפוד מושביהם, בריפודים נוחים ביותר ובמתן הטבות, שונות ומשונות, דאג ציבור חברי הכנסת, לסוגיו השונים, לדעותיו השונות ולמפלגותיו השונות, לחוקק חוק מימון מפלגות, תשל"ג-1973, הקובע מימון מפלגות לא ליחד, בהכרח. חוק זה קובע מימון מפלגות, לא לחבר הכנסת כחבר כנסת יחיד, אלא לסיעה. החוק מגדיר סיעה, כמפלגה שהייתה מיוצגת על-ידי סיעה בכנסת היוצאת, הגישה בבחירות לכנסת רשימת מועמדים והיא מיוצגת בכנסת, על-ידי חבר כנסת אחד לפחות; או כמפלגה שוועדת הכנסת הכירה בנציגה וגם/או בנציגיה בכנסת, כסיעה; או בצירוף של שתי מפלגות או יותר, המקימות בכנסת, סיעה אחת. החוק מגדיר גם סיעה חדשה, כמפלגה שלא הייתה מיוצגת, על-ידי סיעה בכנסת היוצאת ואשר הגישה בבחירות לכנסת, רשימת מועמדים, המיוצגת בכנסת, על-ידי חבר כנסת אחד, לפחות.
המחוקק ראה לנכון להגדיר המונח "הוצאות", כהוצאות של סיעה לארגון פעולותיה, לתעמולה ולהסברה ולקיום הקשר הארגוני והרעיוני עם הציבור, לרבות התחייבויות בשל הוצאות אלה. המחוקק ראה לנכון גם, להגדיר מונח נוסף שהוא: "הוצאות בחירות". הוצאות אלה מוגדרות כהוצאות המיוחדות של סיעה וגם/או של רשימת מועמדים, שהוצאו בתקופת הבחירות, או למען הבחירות, למערכת הבחירות בכנסת.
מאחר שמימון המפלגות מוסדר, בהוראות חוק ומאחר שבהוראות חוק עסקינן, הרי ככל שלא תהיה חריגה מהוראות חוק מימון מפלגות, לא ניתן יהיה למנוע מימון מפלגות, מכלל המפלגות המתכוננות להתמודד בבחירות הקרבות לכנסת. ככל שהוראות החוק תקוימנה, לא ניתן יהיה למנוע מימונם של מפלגות אלה. זאת ועוד. גם בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא יוכל להתערב בעניין, כל עוד תמולאנה הוראות החוק, בדבקות, בידי המפלגות המתמודדות לבחירות הקרבות. בג"ץ מוגבל, בדרך כלל, לפרשנות חוקים. הוא אינו יכול לעשות מלאכת החקיקה, שעה שמלאכה זו מסורה, בידי המחוקקים,
קרי, בידי חברי הכנסת המחוקקים חוקים, לטובת עצמם, בעקיפין ובמישרין, לטובת המפלגות והסיעות בכנסת, שעליהן הם נמנים. לכן, לא נראה שהפתרון למניעת מימון המפלגות ובזבוז כספי העתק הצפוי, בחודשים הקרובים, יהיה באמצעות פנייה, לבג"ץ.
דומה, כי רק לחץ ציבורי מאסיבי ובלתי פוסק על ציבור חברי הכנסת, בכלל ועל ציבור השרים, בפרט - ובראשם ראש ממשלת ישראל,
בנימין נתניהו - עשוי להביא למהלך שימנע בזבוז מיותר של כספי ציבור, לצורך תעמולת סרק, בבחירות הקרבות. עוד לא מצינו מציאות, שמפלגות לא בזבזו כספי מימון המפלגות עד תומם.
עם זאת, מצינו גם מצינו, מציאות דברים, לפיה המפלגות שיוצגו בכנסת היוצאת והתמודדו בבחירות הקרבות, חרגו מתקציבן. בשל כך נקנסו הן, בידי מבקר המדינה. אם יקוים מאבק ציבורי יומיומי, שוטף ובלתי פוסק, המונע מהפוליטיקאים מלחמוס כספי הציבור; אם יהיה הציבור מודע לכך, שמתחת לאפו נבלע נתח שמן מכספיו הוא, לצורך מימון תעמולת הבחירות; אם יבין הציבור שהוא יכול לזעוק ולמנוע בזבוז כספיו, שלא לצורך, בידי ציבור הפוליטיקאים, הרי אז - ורק אז!, נוכל למנוע הטירוף המתרחש, אחת לארבע שנים ולפעמים פחות מתקופה זו, בין מערכת בחירות אחת למשניה, שבמסגרתה נשפכים כספים, שאין לנו, בבזבזנות יתרה, ללא פיקוח ואין פוצה פה ומצפצף.
ישנם דברים העומדים מעבר לחוק והם מצויים בתחום המוסר. ישנם דברים העומדים מעבר לחמדנות יומיומית ובלתי נשלטת והם מצויים בתחום ההגינות הציבורית. זה הוא המקום המדויק שבו צריך להעמיד ציבור הפוליטיקאים בישראל. זה הוא המקום הנכון שיש להביא אליו ציבור הפוליטיקאים בישראל. אם יבין ציבור הפוליטיקאים בישראל שלא הכל שרי, הפנקס פתוח, היד רושמת וכל מעשיהם בספר נכתבים,
עד כי יבואו עימם חשבון לאחר הבחירות, הרי יזהר ציבור חמדן ונהנתן זה, מלהמשיך ולחגוג על חשבון הקופה הציבורית ועל חשבון, כספנו אנו.
די. נמאס לנו לראות פוליטיקאים, שאומרים לבן ומבצעים שחור, שמבטיחים לדאוג למעמד הביניים ומביאים אותו אל עברי פי פחד ואל סף העוני. אין זה משנה, אם מדובר בנתניהו, בלפיד, בחזקיהו או בצמיד. השמות מתחלפים ורק החמדנות נשארת. הגיעה העת, הגיעה השעה והגיע הזמן, שהפוליטיקאים יתכווצו לממדיהם המקוריים ויפסיקו לגזול ולגנוב מאיתנו כספים, בחסות חוקים, שהם עצמם מחוקקים.
