מי כתב את הטקסט הבא?

וכך נכתב בפתח הדבר "הרגשה כללית הולכת ומחריפה במהירות ובעיקר מאז 2013. הדברים מגיעים עד כדי התחלת פקפוק בעין של רקמת השלטון בתחום רחב של נושאים: המדיני, הצבאי, הכלכלי והחברתי. ההליך בעיצומו ונראה שאין פתרון שהוא מעשי ויסודי דיו כדי לעצור תהליך זה מלהביא לסיכון המפעל הלאומי כולו - אפילו לא החלפת קבוצה שלטת אחת באחרת".

אקטואלי - נכון! למעשה במקור השנה שנכתבה הייתה "מאז 1973".

ומהי הסיבה למצב? וכך נכתב בפסקה השלישי של המסמך: "העובדה שיצרה את הבעיה היא פשוטה: מאז הכרזת העצמאות ב-1948 אנו חיים ופועלים ללא כל מסגרת תחוקתית ממלכתית ברורה ומחייבת את הממשל הישראלי לפעולה כל שהיא למימוש הכרזת העצמאות.

במילים אחרות: מדינת ישראל היא חסרת הגדרה בכל התחומים החיוניים הן בהתנהגות הממשל כלפי פנים והן בהתנהגות הממשל כלפי חוץ: א. אין לה גבולות מוכרים על-ידי עצמה – אפילו לא כיעד לאומי. ב. אין לה אזרחים מוגדרים חד-משמעית כלפי עצמה. ג. אין לה מערכת ממלכתית של הגדרת פעילות מפלגות פוליטיות מחד-גיסא, והגדרת יחסי הדת והמדינה, מאידך. ד. אין לה מערכת ממלכתית להגדרת השירות הציבורי האזרחי והצבאי (פרט לחוקי שרות חובה ומילואים בצה"ל). בקצור- למדינה הזו אין חוקה מחייבת באף תחום חיוני שבמסגרתה יהיו חייבים הפוליטיקאים לפעול".

לאחר סקירת ליקויי היסוד נכתב בהמשך "מטרת המסמך היא לשכנע שיש מוצא מן המבוך שאנו הישראלים - היהודים והלא יהודים בארץ ישראל-מצויים בו. המוצא הוא פשוט וקשה: להכתיב לעצמנו את ההגדרה של חוקת הארץ ושטח תחולתה כדי שמגילת העצמאות שפרסמנו ב-1948 תמומש הלכה למעשה על-ידי השלטון הנבחר במדינת ישראל".

לאחר סקירת היסטורית מייחס המחבר לאסיפה המכוננת שהייתה צריכה להגדיר את הנושאים הבאים:" א. איזו מדינה זו? דתית או חילונית? יהודית או ישראלית? ב. מהי הגדרת האזרחות במדינה המוגדרת? מי ומי יכול להיחשב כאזרח שהכרזת העצמאות תבטיח לו את זכויותיו? ג. מהן מסגרות פוליטיות חוקיות למפלגות השואפות להיבחר לשלטון? מהם כללי המשחק הפוליטי? ומה נמצא מחוץ למשחק זה? ד. מה הם גבולות המדינה שעליה אנו שואפים להחיל את ריבונותנו?".

האם כתב את הדברים הללו משפטן תחוקתי?, התשובה הינה שלילית. לאחר פירוט הנושאים מדגיש המחבר ש"בלי הגדרת מרכיבי היסוד האלו, לא יכולים אנו להיחשב כמדינה ריבונית וכפי הנראה גם לא יכולנו להתנהג כראוי למדינה הצריכה להיחשב כחברה במשפחת העמים ולהתנהג על-פי משפטיה".

לאחר זאת מציין המחבר ש"האסיפה המכוננת "מעלה בתפקידה" באשר "מרכיביה של האסיפה תפשו את השלטון בארץ בהסכמת כל חלקיה הפוליטיים שמקורם בתקופה שלפני הכרזת העצמאות". זאת ועוד, "כל הניסיונות לחוקק "חוקי יסוד" כתחליף לחוקה הביאו למערכת שלמה של סתירות פנימיות וחיצוניות הנוגדות את הכרזת העצמאות כפי שהצהרנו עליה קבל עם ועדה".

הרי כיום לא הייתה מתקבלת הכרזת העצמאות כחוק יסוד! המצב בפועל הוא של "היעדר החוקה- הוא שיצר מצב בלתי אפשרי בחיינו ובכוחה של חוקה בהירה וצודקת להכריח את הממשלה לפתור את בעיותינו החיצוניות והפנימיות בכפילות יעדים הלאומים והחברתיים".

"בתחום הפנים פעלו המפלגות שנוצרו בקהילה היהודית עד 1948 כמפלגות במדינה שהוכרזה... שהיה מותר להן להיות בעלות רכוש ואמצעים חריגים, אשר נתנו בידיהן שליטה ממשית על בוחריהן וחבריהן: בנקים, תעשיה, חקלאות, מנגנוני שיווק, שרותי רפואה" ועוד, ו"רכוש זה הלך והצטבר מתוך שליטתם במנגנון הממשלתי ותקציבי המדינה... כפועל יוצא ובהעדר חוקה הפכו אלו את מנגנון משרתי הציבור לנחלת המפלגות ואת איגודי עובדי הציבור לקבוצות לחץ שפעלו נגד כל ניסיון לאלץ אותם להיות משרתי ציבור של ממש".

תחת סעיף "בתחום הדת והחינוך" נכתב לאמור:" בהעדר כל הגדרה תחוקתית עליונה מהכנסת נתקבלו "חוקי יסוד" שהם בסתירה גמורה למגילת העצמאות. חוקים מפלים במפרש בין יהודים דתיים וחילוניים, בין יהודים ולא יהודים בכל תחומי הפרט, זכויותיו וחובותיו. כך בחוקי היסוד, אבל בחיי היום יום המצב חמור עוד יותר. אפילו החינוך אינו מעוגן בתפיסה לאומית אחת ובחינוך הדתי היהודי, המוסלמי והנוצרי מעצבים " אזרחים" בעלי נאמנות נוגדות את עצם קיומה של ישראל. אנו סובלים בקרבנו מערכות חינוכיות ממלכתיות שיצרו במשך השנים קבוצות אזרחים החיים בגטאות שונים. בציבור הדתי יהודי על גווניו השונים, בציבור המוסלמי הערבי והנוצרי, בציבור הדרוזי ובציבור היהודי החילוני על גווניו השונים".

האם כתב את הדברים פרופסור לחינוך? התשובה הינה שלילית. בהמשך כותב המחבר ש"יש הבדל מהותי בן אורח החיים המנטליות והיחס ליעדים אישיים ולאומיים בין הגלות (מדוע "גלות"?-י.ב.) ובין מדינת ישראל. על כך חונכנו דורות של נוער בארץ ישראל לפני 1948. מאז מטיפים לנוער וליישוב על "זהות משותפת" לכל העם היהודי, " גורל משותף", "קופה משותפת". " "שותפות" זו הניבה פירות: ארבע מאות אלף מבני הארץ עקרו לגולה העשירה במערב... יהדות רוסיה הסובייטית עוברת ישר מן המזרח למערב על-פי הסדר שקרוי וגלוי שמטרת יציאתם היא לישראל".

על חשיבות הארץ נכתבים הדברים המשטים הבאים: "יתכן מאוד שחלק מן היהודים בארץ ובעולם ורוב הלא יהודים יכולים להחיות יפה בלי מדינת ישראל עצמאית. לישראלים שבתוכנו - אין יכולת להתקיים בלעדיה".

האם כתב את הדברים האלו יו"ר עמותת "אני ישראלי" פרופ' עוזי אורנן? התשובה עדין שלילית.

בעיותיה של ישראל והאשראי המידלדל שניתן לה אינן נובעות מסיבות חיצוניות מעיר הכותב כי אם "אי מילוי חובותינו כמדינה שנטלנו על עצמנו עם הקמתה - הוא הגורם העיקרי. כ-לא פתרנו אף בעיה מדינית אחת שנוצרה עם הופעתנו העצמאית במזרח התיכון... לא פתרנו את בעיית אזרחנו הלא יהודיים שבשטחים שנותרו בידינו ב-1949. לא פתרנו את בעיית הפליטים שנצטברו מעבר לקווי שביתת הנשק של אז. גם לא עשינו זאת כאשר שטחים אלה נפלו לידינו ב-1967. ליהפך: הכרזנו שאנו רוצים באדמתם ""לצרכי ביטחון בלבד") ואיננו רוצים בהם כאזרחינו בהסתמך על אופיינו הליברלי ויפי נפשנו".

לקראת סיום המסמך כותב מחברו ש"הנחה סמויה היא שמשטר המדינה יהיה משטר דמוקרטי-פרלמנטרי. הנחה גלויה היא שמגילת העצמאות היא המסמך של-פיו יש להגדיר את החוקה של מדינת היהודים. ברור שניסיון להפוך את "מדינת היהודים" למדינה דתית עומד בסתירה למטרת הציונות ההרצליאנית המקורית".

מכאן באה התביעה, מכל מי שקורא את המסמך: "עשה למען בחירתה מחדש של "האסיפה המכוננת, שתכין את החוקה ותביא אותה למשאל עם לפני שתמסור את השלטון למפלגות כלשהן".

אז מי כתב את המסמך? בני פלד מי שהיה מפקד חיל-האוויר. ומתי? ב-26.6.1980. האם זה כבר לא אקטואלי? גם התשובה לשאלה הזו היא שלילית.