ברשימותינו הקודמות התייחסנו לכך, כי המצע האידיאולוגי של מפלגה פוליטית, הינו הבסיס הרעיוני, שעל פיו פועלת מפלגה זו. יתר על כן. הודגש וצוין, כי בית משפט העליון הכיר - בפסיקה תקדימית שיצאה מלפניו - כי מצעה של מפלגה, מהווה חוזה בין המפלגה לבין החברים, כיחידיה של מפלגה שכזו, בדיוק כפי שהדברים קיימים, בדיני חברות, בין החברה, כאורגן אחד לבין בעלי המניות וגם/או לבין המנהלים, כאורגנים שונים, נפרדים ונבדלים, מהחברה עצמה.
לאור תפיסת עולם זו, הרי מן הראוי כי נבחן מצע
מפלגת הבית היהודי שפורסם על-ידה, לקראת הבחירות לכנסת ה-18
(כיום מצויים אנו, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, האמורות להתקיים בתאריך 17.3.2015). מצע זה הוכתר בשם: "מצע הבית היהודי - מפדל החדשה, לכנסת ה-18". מצע מפלגת הבית היהודי, המפורסם כיום ברבים, מבוסס על שניים עשר עקרונות ועיקרים, המוכתרים בכותרות, כדלהלן:
"מאבק על זהותה היהודית של המדינה";"העמדת החינוך בראש סדר העדיפות הלאומי"; "תיקון חוק השבות"; "הקמת בית משפט לחוקה"; "השוואת בנות השרות הלאומי למשרתים בצה"ל"; "מפנה בחינוך העל יסודי"; "טיפוח התרבות והיצירה היהודית"; "ביטול הסכמי אוסלו"; "חיזוק המשפחה היהודית"; "איזון בשידורי הרדיו והטלוויזיה"; ""לא" להקפאת ההתיישבות"; "חיזוק הנגב והגליל". אין בדעתנו לבחון, ברשימה זו, בחון היטב ולעומק, כלל רכיבי המצע של מפלגת הבית היהודי ולכן נתמקד בכמה מתוך עקרונות מצע זה, הנראים בעינינו, כיסודותיו של מצע זה, המהווים בסיס אידיאולוגי לפעילותה הפרלמנטרית והשלטונית, בעתיד, של מפלגה זו, ככל שתהווה היא רכיב מרכיבי הממשלה הבאה שתוקם ובכל מקרה - במקרה שתהיה חלק מן האופוזיציה - בדיקת הפעילות הפרלמנטרית של חברי מפלגה זו, כמי שהינם חלק בלתי נפרד מהאופוזיציה, בכנסת. ברכיב המתייחס לזהות יהודית, נכתב במצעה של מפלגת הבית היהודי, כי: "הבית היהודי - מפדל החדשה" הוא מיסודה של המפד"ל-המפלגה הדתית לאומית-המזרחי הפועל המזרחי בארץ ישראל, והיא נוסדה על בסיס נאמנות משלושת המתלכדת לאחדות אחת בלתי נפרדת: הנאמנות לתורת ישראל; הנאמנות לעם ישראל והנאמנות לארץ ישראל". מן הראוי להדגיש ולציין, כי בסעיף זה, מודגש,
כי התנועה תפעל להחזרת סעיף הלאום לתעודת הזהות.
בפרק המצע, המתייחס לרבנות הראשית לישראל, נכתב, כי: "נציגי התנועה ומוסדותיה יעמדו בקשר מתמיד עם הרבנות הראשית לדיון בשאלות מרכזיות העומדות על סדר יומה של המדינה והאומה" וכן כי: "התנועה תפעל לבחירתם של רבנים ראשיים וחברי מועצת הרבנות הראשית, רבני ערים ורבני שכונות שהם גדולי תורה ובעלי השקפות ציוניות". על מידת "הצלחתה" של מפלגת הבית היהודי, בבחירת רבנים ראשיים,
שהינם בעלי השקפות ציוניות, תעיד העובדה, כי זמן קצר לאחר שהוקמה ממשלת ישראל האחרונה, קרי, הממשלה ה-33, בתאריך 18.3.2013, נתקיימו בחירות לרבנות הראשית לישראל, בתאריך 24.7.2013. שני הרבנים הראשיים לישראל, שנבחרו, היו - הרב
דוד לאו שזכה לתמיכת ראש הממשלה
בנימין נתניהו ומפלגות
יהדות התורה ו
ש"ס והרב דוד יוסף, ששימש כרב שכונת הר נוף בירושלים, ראש כולל יחווה דעת, וחבר במועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס, קודם לבחירתו לתפקיד הרב הראשי לישראל הספרדי והינו בנו בנו של הרב
עובדיה יוסף זצ"ל, המהווה אבן הפינה ואבן הראשה הפוליטי של תנועת ש"ס.
בפרק המתייחס במצע למפלגה לענייני חינוך, נכתבו בין היתר, דברים, בזו הלשון: "התנועה, המגדירה עצמה כדואגת לכלל ישראל, תדאג להקנות יהדות לכל התלמידים. התנועה רואה בחינוך הדתי ציוני לגווניו, חלק אינטגרלי ממערכת החינוך הממלכתי דתי. זאת מתוך הכרה באופיו הרבגוני של החינוך הממלכתי דתי ואי פסילתה של מסגרת אחת על רעותה. על כן, יש לאפשר הקמת בתי ספר תורניים ו/ו מדעיים ו/או אומנותיים על-פי דרישות הורים, במסגרת החינוך הממלכתי דתי לצד בתי הספר הקיימים של החינוך הממלכתי דתי, ותוך שמירה קפדנית על האינטרגציה. התנועה תפעל למתן העדפה תקציבית לבתי הספר הממלכתיים דתיים האינטגרטיביים המקבלים תלמידים ללא מיון וסינון ובכלל זה מתן העדפה לבתי הספר הציבוריים. התנועה קוראת למחנכים בכל שלבי החינוך להדגיש ביטויי "ראשית צמיחת גאולתנו" שאנו עדים להתגשמותה".
בפרק המדיני שבמצע, נכתב, כי: "התנועה תומכת במשא-ומתן ישיר לשלום עם כל מדינות ערב והרשות הפלשתינית על בסיס היסודות הבאים:
- הבטחת ביטחון מלא ויציב לפרט ולמדינה ומאבק בלתי מתפשר למיגור הטרור במדינה ובגבולותיה;
- בין נהר הירדן והים התיכון תיכון מדינת ישראל בלבד. לא תיכון בה מדינה פלשתינית. ירדן המונה כ-75% אוכלוסייה פלשתינית היא המדינה הפלשתינית ובה צריכים למצוא ערביי יהודה שומרון ועזה ביטויים הלאומי;
- ירושלים המאוחדת הינה בירת הנצח של עם ישראל ומדינת ישראל בלבד, ולא תחלוק;
- ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ ישראל הינה מסד לאחיזתנו בכל חלקי ארץ ישראל שבשליטתנו ולבטחון המדינה. לפיכך יש לחזקה ולהבטיח בכל הסכם מדיני כי לא יעקר ישוב יהודי ממקומו וכי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון תישאר כולה בריבונות ישראל. הממשלה תמשיך במדיניות של חיזוק ופיתוח והרחבת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון;
- רמת הגולן על-פי חוק רמת הגולן, הינה חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ותושאר בריבונות ישראל גם לעת שלום;
- התנועה תפעל שמדינת ישראל תנהל מלחמת חורמה למיגור תשתיות הטרור וארגוני הטרור ביהודה שומרון, חבל עזה ובאשר הם;
- התנועה תפעל לשמירה קפדנית על כבודם, מורשתם ותרבותם של ערביי יהודה ושומרון שאינם מעורבים בפעילות עוינת, על-פי עקרונות המוסר והצדק היהודי והראוי למי שנברא בצלם אלוקים;
- מדינת ישראל תתנגד ל"זכות השיבה" של האוכלוסייה הערבית לחבלי ארץ ישראל. כל הסכם בין מדינת ישראל למדינות ערב יכלול השבת שבויינו ונעדרנו לביתם;
- התנועה תפעל לעגן בחקיקה חוק משאל עם שיחייב משאל עם בכל מקרה של הסכם מדיני או החלטה חד-צדדית הכרוכה בוויתור על ריבונות או שליטה בארץ ישראל, וכן גם בצעדים הכרוכים בוויתור על יישובים.
בנוהג שבשגרה, הופך המצע האידיאולוגי לחפץ נשכח, שכמעט אין מתייחסים אליו, בחיי היום יום. עם זאת, המצע מהווה בסיס אידיאולוגי לפעילותן של מפלגות, בישראל, בזירה הפוליטית. מבלי למתוח ביקורת דווקנית על מפלגת הבית היהודי, הרי דומה, כי מצעה הינו מצע וירטואלי,
מאשר מצע שניתן לפעול ולחיות על פיו, בשל שאיפות מרחיקות לכת, של ראשיה, שלא ניתן ליישמן, במציאות הפוליטית, בישראל של היום. מציאות החיים של ה"ריאל פוליטיק", תגמיש התנהלותה השוטפת של מפלגת הבית היהודי, עד כי כמה עקרונות יסוד שלה, לא ישמשו עוד נר, לרגליה.
