העניים החדשים - הא לחמא עניא - אינם "עניים מרודים". הם מעודנים ומסוגננים. הם לא פושטים יד בראש חוצות. הם מאותתים באצבעות מקופלות בקרנות זוויות. נכלמים, נחבאים על עצמם, הם מקוששים את צדקת החסד שלנו.
העניים החדשים הם - עדיין?! נטולי תודעה מעמדית של היותם מי שהינם: עניים. הם לא מתנהגים כעניים, אף כי אולי הם חשים עצמם ככאלה.
העניים החדשים לא היו כאלה עד תמול שלשום. העוני נחת עליהם באחת, כהרף עין. כמו טיל מונחה (עוני), שפגע בהם, בדיוק רב, את פגיעתו הקטלנית. בול פגיעה.
העניים החדשים (עני חדש אחד הפך עצמו זה לא כבר לנתמך-סעד קבוע שלי: הוא ממתין לי, כמו על-פי אות ועיתוי מוסכם, על-יד הכספומט, בכל פעם כשאני מגיע אל המכשיר, כדי לשלוף ממנו שטרות אחדים של כסף, שערכו כקליפת השום). הוא שואל אותי - ויודע מראש את התשובה השלילית - אם יש לי אש. כשאני משיב לו "לא" הוא ממולל מולי את הסיגריה החצי-מעושנת, הקבועה והכבויה, שלו ושואל אותי את השאלה (הצפויה) הנלווית, אם יש לי "כמה שקלים". לפעמים כן, לפעמים אין. כשיש, אני מוריש לו את מטבעות החסד. כשאין, אני אומר "מצטער".
העניים החדשים, הולכים ורבים, מתרוששים והולכים. החיים הניחו אותם על מגלשה חלקה, קעורה, דמויית-מדרון, והם גולשים עליה אל העוני הממתין להם בסוף הגלישה, על קרקע המציאות. הם לא בלונה-פארק. הם לא בגן שעשועים. הם כאן, בחיים האמיתיים.
העניים החדשים מקולחים, מגולחים, מטופחים, מוקפדים. הם "מריחים טוב". הם לא מרושלים, לא מוזנחים. הם לבושים היטב, בקפידה. גם שיערם עשוי בסבלנות.
הם נראים שבעים. הם לא מקרינם קושי, קל וחומר - מצוקה. חזותם מאופקת, שלווה. הם נראים נינוחים, לא ממהרים לשום מקום. דבר אינו בוער להם.
ובכל זאת - הם עניים. הם בתחילת דרכם בעולם העוני. הם טרם סיגלו לעצמם את מאפייניו המובהקים, את אורחות חייו, את התנהלותו. הם טרם למדו את רזיו האפלים. הם טרם גילו את סודותיו.
העניים החדשים הם עניים טריים. העוני שלהם עדיין מוסתר, עטוף כמו מתנה בצלופן צבעוני, מרשרש רשרוש דק, נעים לאוזן.
כשיפנימו את עובדת עוניים ויפשטו, כמשוער וכצפוי, יד בראש חוצות - מי יחזיק להם אצבעות? מי יחמול עליהם? מי יפריש להם את נדבתו?
ערב חג הפסח הממשמש ובא, העניים החדשים טורדים את מנוחתי: היכן יהיו בליל הסדר? אל שולחנו של מי - אם בכלל - יסבו? מה יהיה אתם למחרת החג "כשתיאם תרועת הפסטיבלים"? מי יגן עליהם? מי יסייע להם? מי יחלץ אותם מהעוני בטרם יעמיקו את שקיעתם בו?
שאלות עצובות ערב חג שמח.
