רבים שואלים אותי, למה לחילוני גמור שאינו מתפלל, שאינו נראה יותר מדי בבתי כנסת, שאינו שומר את מירב המצוות יש צורך עז לבחור במפלגת ה"בית היהודי", מפלגה שהיא למעשה (כך על-פי השואלים) מפד"ל-מפלגה סקטוריאלית, דתית לאומית שאינה פתוחה לחילונים ולקהלים אחרים.
בשביל לענות על השאלה, אציג בפניכם שתי שאלות ואענה עליהם כפי שאני רואה לנכון.
"הבית היהודי" או מפד"ל-מפלגה לאומית, או מפלגה דתית סקטוריאלית?
השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי ואני מאמין שמתפקדים ובוחרים חילונים רבים אחרים שואלים או שאלו את עצמם, היא האם "הבית היהודי" אכן שינתה את פניה, האם היא נהפכה להיות ביתם של כלל אנשי המחנה הלאומי או נשארה המועדון הסגור של הציונות הדתית, אותו מועדון שכף רגלו של חילוני לא באמת יכולה לדרוך בו ובטח ובטח שלא להיות בנקודת השפעה בתוכו.
התשובה לשאלה הזאת, כפי שאני רואה אותה היא די פשוטה: "הבית היהודי" עובר תהליך של שינוי, תהליך שהחל לפני כ-שלוש שנים לערך ותכליתו היא אחת, להפוך את "הבית היהודי" למפלגה לאומית רחבה, לפתוח את המועדון ולהכניס לתוכו את כלל הציונים-לאומים, להפוך אותו לבית לאומי חם ורחב.
עד כה, התהליך הנ"ל מתחיל להראות סימני הצלחה, אז נכון- הדרך עוד לא תמה אך עם זאת, מי היה מאמין עד לפני כמה שנים שלמפד"ל תהיה מועמדת חילונית במקום הראשון ברשימה לכנסת (לאחר היו"ר כמובן), מועמדת שעוד עשויה להתמנות לשרה-שרה חילונית מהמפד"ל? עד לפני כמה שנים, מי היה מאמין שברשימה לכנסת יהיו ארבע מועמדים חילוניים
1 ?מי היה מאמין שבתוך המפד"ל יהיה מטה חילוניים פעיל
2?
עדות נוספת לפתיחתה של המפלגה לכלל שורות המחנה הלאומי-ציוני היא מועמדת ערביה-מוסלמית שהתקבלה במפלגה בזרועות פתוחות, הן על-ידי יו"ר המפלגה, הן על-ידי מתמודדים בפריימריז שהביאו את תמיכתם בה והן על-ידי מתפקדים שהצביעו לה.
3
למה דווקא "הבית היהודי"
שאלה נוספת אשר עלינו לשאול את עצמנו היא מדוע לבחור דווקא ב"בית היהודי", מכל המחנה הלאומי למה דווקא במפלגה הנ"ל.
גם כאן התשובה היא פשוטה יחסית:
מדינת ישראל אינה נמצאת במסלול מוגדר ותחומים רבים המגדירים את ליבתה נמצאים כלוטים בערפל, מה הן גבולות המדינה? מה הן גבולות הרשויות של המדינה או אם נדייק מה יחסי הכוחות בין הרשויות במדינה(בין הרשות השופטת למחוקקת ולמבצעת)?
מפלגת "הבית היהודי" היא המפלגה היחידה שמתכוונת לגעת בנושאי הליבה הללו ולשנות אותם אחת ולתמיד, בנושא גבולות המדינה מפלגת "הבית היהודי" היא היחידה שאומרת חד וחלק לא! לתוכנית שתי המדינות, היא היחידה שאומרת בצורה ברורה ולא מתנצלת, כן לסיפוח- היא אומרת את זה גם לאוזניים ישראליות ולא פחות חשוב לאוזניים בינלאומיות.
בנושא גבולות הרשויות אנו נמצאים בבעיה, בבעיה שמקורה ברשות השופטת, מאז
אהרן ברק אותה רשות לקחה לעצמה זכויות לא לה, היא לקחה על עצמה את הזכות לבטל חוקים של הרשות המחוקקת ולמעשה העלתה את עצמה לסטאטוס של רשות על. בהיותה רשות על, היא יכולה למעשה להפוך כל מדיניות, כל חוק שהרשות המחוקקת חוקקה ברוב קולות. כך למעשה, קיבלנו רשות שופטת שמעל הרשות המחוקקת, שיכולה לעשות כל העולה על רוחה ולמעשה, לקבוע מדיניות בפועל, לצפצף על רצון הבוחר ונבחריו ולגרום לקיפאון מערכות במדינה.
ניתן לומר כי הרשות השופטת במובן מסוים נהייתה גם רשות מבצעת, גם רשות מחוקקת וגם רשות שופטת– הפרדת רשויות שהיא יסוד דמוקרטי אינו קיים במצב הזה.
גם כאן, "הבית היהודי" שם על דגלו לשנות את המצב, לקרוא לרשות השופטת לסדר ולהחזיר אותה למקומה וגדולה האמיתי וכך למעשה להחזיר את הכח לכנסת ובמובנים רבים גם לממשלה, להחזיר את הכח לבוחר.
אסכם ואומר:
לבן אדם חילוני ובכלל לכל בן אדם מהמחנה הלאומי יש מה לחפש במפלגת "הבית היהודי", מפלגה שפתוחה לכלל הקהלים מצד אחד, ומצד שני מפלגה שמוכנה לגעת בנושאי הליבה, נושאים שבלעדיהם המדינה לא תוכל לתפקד.
זה נכון, שיש נושאים רבים שנראה כאילו "הבית היהודי" מתעלם מהם, גם אם הוא מתעלם מהם וגם אם לא - לפני שנוגעים בהם, לפני שמחליטים מה לעשות איתם, קודם כל צריך וחשוב לגעת בנושאי הליבה, חשוב להחזיר את המדינה למסלול מוגדר וזאת בשביל שהיא תמשיך להתקיים, בשביל שהיא תמשיך לגדול ולצמוח, בשביל שהיא תוכל לתפקד.
בשורה התחתונה: חייבים את המפלגה חזקה וזאת בשביל להחזיר את המדינה למסלול יציב ולא מתנצל.
