"הפילוסופיה והתאטרון מוגדרים מעבודתם על-ידי הפוליטיקה, ואף על-פי כן הם עושים כל מאמץ למחוק את הקביעה הזאת, להעמיד פנים כי הם חומקים מן הפוליטיקה. בלב הפילוסופיה ולב התאטרון, לעולם הפוליטיקה מדברת. אך כשהפילוסופיה או התאטרון מדברים התוצאה היא שאין שומעים עוד כלל את קולה של הפוליטיקה.
כשמישהו בא ואומר לכם: אינני מתעסק בפוליטיקה, אתם יכולים להיות בטוחים שהוא מתעסק בפוליטיקה" (לואי אלתוסר, פילוסוף צרפתי).
מסע השמצות ומלחמות אגו בין המפלגות הגדולות ועם זאת מצד עיתונאים מסוימים המחפשים לברור ב'ציציות' בית ראש הממשלה, עד כה היא לא הדרך בה מנצחים מערכת בחירות בישראל.
מערכות ההשמצה במקום הצגת אידיאולוגיה למעשה רק חיזקו לאורך ההיסטוריה מועמדים פוטנציאליים בעלי מעמד פוליטי חזק.
הדוגמאות הטובות ביותר כמו במערכות הבחירות שהיו בתקופה שיצחק רבין זכה להרכיב את ממשלתו השנייה לאחר מסכת השמצות שהציגו כחובב אלכוהול וחסר יציבות אישית ובמשך השנים מסע ההשמצות שהציגו את שרון כחסר אחריות לאומי ולאחר מכן את אולמרט כמושחת, גם שניהם זכו להרכיב ממשלות למרות תעמולת ההשמצה.
כך הניסיון מלמד, שאם קמפיין של מערכת בחירות מבוסס בצורה פרסונלית ומנוהל בצורה המכפישה ומשמיצה מגמתית מועמד בעל השפעה פוליטית רבה, הסיכוי שיפגע מכך כאשר לא קיים בסיס משמעותי הגורע מערכו, הוא לא גדול ואף קטן במיוחד.
עם השנים מפלגות כבר הפסיקו להבליט דרך, מצע ואידיאולוגיה מכיוון שאת חלק מהציבור הרחב בימינו, זה פחות מעניין. מה שעצוב בעניין הוא שנכון לימים אלו מי שנהנה מריאליטי זמני של תקופת בחירות הוא חלק מהציבור שצוחק מהעניין ולא מבין שבגדול הבדיחה היא על חשבוננו.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
