המבקרים לדורותיהם
מאז קום המדינה היו לנו 8 מבקרי מדינה, החל מזיגפריד מוזס, עד חיים שפירא, המבקר דהיום.
יסודות ביקורת המדינה
כבר בשנת 1949 חוקק חוק
מבקר המדינה, ולפיו הוקם מוסד ביקורת המדינה בישראל, והיה בין המוסדות הראשונים שהוקמו מיד עם הקמת המדינה.
מכאן ניתן להבין את החשיבות של המוסד של מבקר המדינה, את נחיצותו ואת היחס המיוחד שהמדינה והכנסת נתנו ונותנים עד היום למוסד החיוני הזה במסגרת מוסדות המדינה, כשומר הסף של המנהל הציבורי התקין, של הבקרה על פעולות מוסדות ומנגנוני המדינה, על חסכון, על יעילות ומעל לכל - שירות יעיל לאזרח.
חוסנו והשפעתו של מוסד מבקר המדינה, הוא מאמות המידה ומסומני ההיכר של דמוקרטיה מודרנית שגופיה פועלים לפי נוהלים מסודרים ובשקיפות ציבורית.
תפקידים וסמכויות של מבקר המדינה
לפי חוק יסוד מבקר המדינה, המבקר עושה ביקורת חיצונית על פעולותיהם של משרדי ה
ממשלה, השלטון המקומי וגופים ציבוריים שונים, כדי שפעולותיהן יתנהלו ויתבצעו בהתאם לחוק, למנהל התקין ולטוהר המידות על-פי עקרונות של יעילות וחיסכון.
אחד התפקידים החשובים של המבקר, שמירה על זכויות הפרט ובדיקה שהגופים המבוקרים יעמדו בנורמות החוקתיות ומשמירה על הזכויות כפי שבאים לביטוי בחוקי המדינה ומפסיקת בתי המשפט. כמו-כן, סמכויות המבקר משתרעות גם לגבי המפלגות לפי חוק מימון המפלגות (התשל"ג-1973), ולפי חוק הרשויות המקומיות (התשנ"ב-1992), כדי לאזן ולמנוע חריגות בין המפלגות והמתמודדים.
ולא לשכוח - המבקר הוא גם האומבודסמן של הציבור וגם בתפקידו זה, הוא עומד בשער למען האדם הקטן מול מכונת הביורוקרטיה הדורסת.
המבקרים המשפיעים - בן פורת ולינדנשטראוס
יש להדגיש שכל המבקרים היו אנשי מעשה, ישרי דרך, בעלי רצון וכוונות טובות, אך סגנונם השונה ואופיים, היו לפעמים לרועץ בתפקידם. מבקר טוב הוא לר רק ידען, חפרן או משקיען, הוא צריך להיות לוחם, נאבק על פעילותו, לא מפחד משועי שלטון ולא נרתע מלבצע את משימותיו.
הקו הכללי של רוב המבקרים היה להגיש דוח שנתי, לא לעשות גלים, והדוח היה מקבל כיסוי למשך יומיים ומעלה אבק על המדפים, גם המבוקרים ירעו זאת ולכן בעיקר התעלמו מהם.
את השינוי במדיניות של המבקר החלה השופטת העליונה גב' בן-פורת, שהייתה אישה אסרטיבית, ידענית, לא מפחדת, לא נבהלת ולא נלחצת. ואז הגיע השופט המחוזי
מיכה לינדנשטראוס.
אפשר לסכם במשפט אחד את הקדנציה של לינדנשטראוס - מבקר עם...
מיכה לינדנשטראוס היה פעיל חברתי עוד בתקופה של היותו סטודנט למשפטים בירושלים. לאחר תקופה, הוא היה גם מזכיר ההסתדרות בירושלים ושם פעל רבות למען הקהילה והחברה. הרגישות של לינדנשטראוס למנהל תקין, והסלידה משחיתות חברתית ומוסדית, התגבשו. כבר אז והיו לאבן דרך בכל הקריירה הפוליטית, המשפטית והחברתית.
גם בשרותו הצבאי, כשופט צבאי, וכתובע צבאי פעל בצורה תקיפה אך הוגנת ליישום שלטון החוק. כשופט
שלום, מחוזי וכנשיא בית המשפט המחוזי הוכיח כושר ארגון וניהול ובמיוחד, רצינות, ידענות וחוסר סבלנות לחריגות על שלטון החוק. כמבקר המדינה, לינדנשטראוס הפך לדמות דומיננטית, משפיעה, מפחידה את מנגנוני השלטון וכמובן יצר לעצמו יריבים וביקורת לא מועטה בשל התנהלותו ובעיקר ביקורת על שימוש יתר לטענתם בתקשורת.
לינדנשטראוס, הבין, עוד לפני שנכנס לתפקיד המבקר, לאורך הקריירה הפעילה שלו, (כפי שציינתי לעיל) שהתקשורת חיונית לקידום וטיפול בנושאים רגישים.
התקשורת ככלי חקירה בדיקה ובעיקר השפעה
החברה המודרנית, מכורה לתקשורת הרב גונית המסופקת על-ידי עיתונות, טלוויזיה, אינטרנט, אתרי אינטרנט ואפילו טלפונים ניידים משוכללים.
מי שמבין את הנושא ויודע להשתמש בו נכון, מרוויח יתרונות מעבר למילה הכתובה. סוד כוחו של לינדנשטראוס והצלחתו - באו לידי ביטוי בשימוש הנכון, היעיל והמתוזמן בתקשורת ככלי עזר בחקירה, השפעה ותיקון העוולות.
אם לא התעקשותו של המבקר ועמידתו האיתנה, פרשת אולמרט על כל ספיחיה, הייתה יורדת מסדר היום, נשכחת ואולי נמרחת. כך גם לגבי ביקורות אחרות - כמו השריפה הגדולה בכרמל ופרשיות בוערות אחרות.
פרט נוסף חשוב בדרך הביקורת החדשה - הייתה הגשת דוחות ביניים וטיפול פרטני ומיידי בנושאים בוערים שבטיפול מבלי לדחותם להגשה בספר השנתי, שם היו נבלעים בין הדפים והמדפים.
המבקר השופט שפירא
איש מתאים, ידען, חרוץ, אך בסגנון עבודה הלקוח מהקלסיקה הישנה.
הטיפול בהוצאות בית משפחת נתניהו - העברת התפוח הלוהט ליועץ המשפטי לממשלה, וממנו חזרה, תוך ויכוח מי צריך ומי היה צריך לטפל בסוגיה, לא השאירו רושם טוב בציבור, לא על המבקר ולא על היועץ המשפטי לממשלה.
כמו בענפי הספורט, בעסקים, בהישגים - צריך את "קילינג אינסטינקט", תכונת אופי אישית שלא הייתה לרוב המבקרים ולכן פעולתם הייתה טובה יסודית, אך לא מספיק יעילה.
לסיכום: מבקר טוב לא צריך להיות אהוד, הוא צריך להיות רהוט, לא מפחד, לא נכנע ולא גמיש בכל הנוגע לשחיתות מוסדית וחריגה משלטון החוק.