מתי ואיך הומצא העם היהודי? חוקרים פלשתינים רבים ניסו לענות על שאלה זו. לאחרונה, יצא לאור ספרו המדובר של שלמה זנד, הפרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, שייחודו בכך, שהוא מציג את הנרטיב הפלשתיני על היווצרותו של העם היהודי בשפה עשירה וקולחת. בספר רחב יריעה זה, הוא פורס את תהליך היווצרותו של לאום "מדומיין" לחלוטין המתבסס על עבר מיתי של "עם", "גזע" אחד מקולל שהוגלה מארץ הקודש, בשל רציחת משיח האל והתיישב ללא הזמנה בקרב עמים אחרים.
2 לאום זה מורכב מעמים שונים שהתייהדו במהלך ההיסטוריה. היהודים של היום, לפי זנד, הם צאצאים של פונים, ברברים, כוזרים, וחמירים. זנד מכיר בכך שלקבוצה היהודית יש זכות להגדרה עצמית, "גם אם היא מעולם לא הייתה כזו וכל עברה הוא מדומיין לחלוטין". אך אסור שדבר זה יבוא על חשבון קבוצה אחרת וזה בדיוק מה שקרה בפלשתין, אליבא דזנד.
3
ביסוס התאוריה של זנד
זנד מתעלם מההיסטוריה הרבנית העשירה אותה הוא מאשים בכך שנמנעה מלעסוק בהיסטוריוגרפיה יהודית
4 ובמקום זאת פונה להיסטוריונים בעת החדשה, יהודים ולא יהודים כאחד אשר כתבו את ימי היהודים. כך מבסס זנד את התיאוריה שלו של היווצרותו של הלאום יהודי המדומיין.
5 כמרצה לעניינים פלשתינים באוניברסיטת בר-אילן, המלמד על הנרטיב הפלשתיני, דבריו של זנד, נשמעו לי מוכרים להפליא. זנד הצליח לכתוב בעברית צחה, וביד אמן את הנרטיב הפלשתיני "המעודכן", של העם היהודי.
ד"ר עבדאללה פרנג'י, פלשתיני נולד בבאר שבע ב-1943, חבר המועצה הלאומית הפלשתינית, ושגריר אש"ף בגרמניה בין השנים 1970 - 2004. השתתף בלוויתו של
יאסר ערפאת, בנובמבר 2004 כאחד מנושאי ארונו של הראיס. בין השנים 2004 - 2006, שימש כנציג הפוליטי הבכיר מטעם הפתח עד להפיכת חמאס ביוני 2007.
6 כיום, משמש כיועץ לענייני חוץ, בתנועת הפתח, לנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן).
7 בספרו: plo and palestine שיצא לאור ב-1983. סוקר פרנג'י את הסכסוך הפלשתיני. וכך כותב פרנג'י על הלאומיות היהודית.
"מעט היהודים שנותרו בפלשתין והחזיקו בדתם, הם היהודים היחידים. רק הם הישראלים היחידים, שיכולים בזכות לקרוא לעצמם צאצאי אברהם והפלשתינים. ומה באשר לאחרים? האם גורל משותף מקנה רקע מתאים לקהילה לקרוא לעצמה "גזע"?... אבל הטענה שכל חברי "הגזע" היהודי הם צאצאי אברהם, ולכן יש להם זכות לפלשתין היא בלתי ניתנת להשגה... עלינו להסתכל על היהודים הפזורים בעולם באופן אתנוגראפי. לפי ראול רוי,
8 רק 10% מהיהודים בעולם הם שמיים. היתר הם לכל היותר תערובת של שמיים וגזעים אחרים או אחרים שגוירו ליהדות".
9(ההדגשה שלי, ש.ב.).
פרנג'י ממשיך ומתאר את מלכות כוזר כדוגמה. "ב-740 לספירה,
מלך כוזר ונסיכיו ונתיניו גוירו ליהדות. יהודים אסייתיים, שמיים במקורם התערבבו עם גזעים אחרים לאורך הדורות. זה בלתי הגיוני שיהודים מאתיופיה, פולין, רוסיה, סין, ספרד או תימן מתארים את עצמם, ללא שום הצדקה כחברים בגזע אחד".
10 נכון, פרנג'י מודה וכמוהו גם זנד, כי לקהילות היהודיות הפזורות בעולם היה גורל משותף של רדיפה, גורל שהתפתח בתרבות הגטו היהודית וקשר רוחני מיוחד לפלשתין.
11 אך לפי פרנג'י קשר זה הוא בדיוק כמו הקשר של מוסלמי אינדונזי למכה או אירי קתולי לבית לחם או לרומא.
12 אלו הן בדיוק מסקנותיו של זנד! אך פרנג'י שהוציא לאור את ספרו ב-1983 בגרמניה, עדיין התעקש שסיפורי התנ"ך הם אמיתיים. הכיבוש העברי בתקופת יהושע היה אמת לאמיתה וכך גם מקדש שלמה. תקופת "הכיבוש העברי", הייתה אכזרית ומלווה במעשי טבח רבים של עם אכזרי וברברי, העם היהודי. בסופו של דבר, אליטת הכובשים העבריים, אומנם עזבה את
הארץ, אולם העם הפלשתיני המורכב רובו מאיכרים המשיך לדבוק באדמת פלשתין.
13 זנד אינו מסוגל לקבל גישה כזו. לדידו של זנד, התנ"ך הוא אפוס מדהים של תיאולוגים מוכשרים אך בינו לבין דיוק בעובדות ההיסטוריות המרחק הוא רב.
14 בשלהי שנות השמונים, לאחר פרסום ספרו של פרנג'י, הוכרעה "המיתוסטוריה" התנ"כי על-ידי קרבות הארכיאולוגיה החדשה.
15
הארכיאולוגיה וחקר המקרא בשירות הנרטיב הבדוי
מדוע היה צורך לגייס את מדע הארכיאולוגיה, חקר המקרא וההיסטוריה כדי ליצור נרטיב בדוי, יש מאין של "עם" קדום שגלה מארצו. מסקנתו של זנד פשוטה, ומשקפת התפתחות היסטורית, שחלה בנרטיב הפלשתיני. "המיתוסים המרכזיים על המוצא הקדום של עם פלאי שהגיח מהמדבר וכבש לו בכוח ארץ רחבה ובנה לו ממלכה מפוארת שירתו בנאמנות את עליית הלאומיות היהודית ואת מפעל ההתנחלות הציונית".
16 כלומר מטרתו של מיתוס התנ"ך הוא לשמש כסמן "אתני" המורה על מוצא משותף לנשים וגברים אשר היו שונים לחלוטין ברקעם וברכיבי תרבותם החילונית, אם כי שנואים עדיין בשל אמונה דתית שכמעט ולא דבקו בה... הוא היה המסד בצריבת דימוי של "לאום" עתיק, המתקיים כמעט מאז הבריאה..."
17 זנד מציין את הקשר בין ניפוץ "המיתוסטוריה" כלשונו לפרוץ האינתיפאדה ב1987 ולא בכדי.
18 בתקופה זו עלה הזרם האיסלאמי בלאומיות הפלשתינית אשר ניפץ סופית את מיתוס התנ"ך היהודי. כך למשל כתבו עמיתיו של זנד לחקר ההיסטוריה היהודית מן הג'יהאד האיסלאמי את הדברים הבאים. דברים אלו פורסמו בחוברת שכותרתה: אלמפאוצ'את מן מנט'ור איסלאמי,
המשא-ומתן מנקודת המבט האיסלאמית19, ובה תוקפים המחברים את הנהגת אש"ף על קיום משא-ומתן עם האויב הציוני.
"פלשתין כמו שנפלה (והידרדרה) בציפורניהם החדות של הצלבנים ולא התקרבה אפילו למאה שנים (עד) שהחלישו המוסלמים את (ממלכת הצלבנים), במשך אותה תקופה עד אשר שיחררו אותה, אבל הם בשום אופן לא הכירו בזכותם של הצלבנים להיות נוכחים בה (בפלשתין), בשום אופן לא נטשו את ברירת הג'יהאד ובשום אופן לא הפקירו את נשקיהם. (כך יש לעשות היום), עד אשר אויבנו הפושע אשר בשום אופן אינו נתמך ומודרך על-ידי שום זכות ואמת או ראיה מקראית שקרית הסובבת סביב זכויות היסטוריות מדומות בפלשתין. כי האויב הפושע הזה ממשיך לדבוק בסיפורים הדמיוניים האלו ומעתיק אותם (בכתובים) דור אחר דור כדי להחשיב אותה (את בעיית פלשתין) לבעיה מקודשת, (ואנו) לא נוכל לשכוח או להרשות מצב זה (בפלשתין) בכל זמן שהיא (פלשתין) נמצאת בנסיבות הללו. הציונים ממשיכים לאחוז בזכות המדומה הזאת אשר אינה קיימת ואף אחד אינו מסכים לה. אלא (רק) הם בעלי הסגולה המאושרים לכך בתורה שלהם המזויפת וקובצי המעשיות ההיסטוריים השקריים.
20 הרי האויב הפושע הזה אינו מוכן בשום אופן לוותר על הטענות השקריות ודברי ההבל שנמשכים אלפי שנים" (ההדגשה שלי, ש.ב.).
21 כך למשל טען ד"ר נזמי אלג'עבה, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת ביר זית. אף הוא שייך לאסכולה שבה נמנה פרופסור זנד. "איננו מסכימים עם גרסאות התנ"ך, לפיהן הייתה ממלכה עצומה או בירה של ממלכה עצומה או בירה של ממלכה עצומה. לא היה ארמון שנחשף ולא נמצאו שום שרידים של המקדש הראשון, שנבנה בתקופת שלמה שיעידו על הגודל הזה... העברים הגיעו לירושלים באלף הראשון לפנה"ס אך הימשכות שלטונם בירושלים היה במשך זמן מועט... עד עתה לא ניתן להצביע על שום סממן בירושלים שמיוחס מבחינה היסטורית לתקופה הזו. אין שום סממן היסטורי שמיוחס מבחינה זו לתרבות העברית"
22.
הוא לא היחיד. אמירות מסוג זה בטלוויזיה הפלשתינית, בעיתונות הפלשתינית הן רבות. בין הדוברים לצד אנשי אקדמיה פלשתינים
23, ניתן למצוא אנשי רשות פלשתינית בכירים כמו מחמוד אלהבאש, שר החקלאות ברשות הפלשתינית. אנשי דת כמו תייסיר רג'ב אלתמימי, הקאדי הראשי בפלשתין ויו"ר המועצה העליונה של המשפט השרעי.
24 המשותף לכל האמירות הללו הוא אחד. ממלכת ישראל המאוחדת בתקופת דוד ושלמה היא אגדה יפה. שייכת למיתוסטוריה הלאומית הישראלית ונובעת בדיוק מהסיבות אותן מנתח זנד בספרו.
25
הבסיס לטענה כי היהודים אינם צאצאי העם העברי הקדום
אך מהיכן באה טענתו של פרנג'י וחוקרים פלשתינים נוספים ובעקבותיהם גם זנד כי יהודי העולם כיום אינם צאצאי העם העברי הקדום אלא תערובת של גזעים שונים. מהיכן המסקנה "המדהימה", כי יהודי העולם כיום אינם צאצאי היהודים הקדומים, כפי שהוצג בספרו של פרנג'י, שתואר לעיל, בשנת 1983 וכן בספרו המדובר של זנד מ-2008.
נראה כי הזרע לתיאוריה מיוחדת זו טמון בקשר הפוליטי המיוחד של המופתי חאג' אמין אלחסיני וערבים גולים נוספים עם היטלר. חאג' אמין לא אהב בלשון המעטה, את השימוש במונח אנטישמיות, על-ידי הנאצים ביחס לשאלה היהודית, הרי גם הערבים הם שמיים.
לכן, "מומחי הגזע" הנאציים, מהמכון לחקר השאלה היהודית בפראנקפורט, פיתחו את התיאוריה לפיה אין להם דבר נגד הגזעים השמיים האצילים, אלא רק נגד היהדות, שמוגדרת כ"תערובת של גזעים בלתי הרמונית, שמבחינה ביולוגית גזעית, כמו גם מבחינת האופי היא תופעה היסטורית בלתי טבעית... תנועה זו (אנטישמיות) מכוונת אך ורק נגד יהדות המפוזרת בין העמים... מדענים גרמניים נאציים מכירים בערבים כשייכים לגזע בעל הערך הראוי ביותר היכולים להביט בגאווה על היסטוריה מלאת תהילה וגבורה"
26. ברדיו ברלין התבטא פרופסור ולטיר גרוס, ראש המכון לחקר השאלה היהודית, כי המונח אנטישמיות הוא מטעה ומסורס, היהודים הם "תערובת גזעים נחותה", "ערב רב ונבדלים גם מן הגזע השמי הטהור". המופתי קיבל גישה זו שבאה לידי ביטוי גם בפרסומי המכון האיסלאמי בברלין שנפתח באופן חגיגי ב-18 בדצמבר 1942.
27 זנד מבכה בספרו שנותנים לאנטישמיות בייחוד לאחר השואה להגדיר מיהו יהודי.
תיאוריית הגזע היהודית החדשה
מחקר פלשתיני חלוצי משנות השישים, פתח את הדלת בפני תיאורית הגזע היהודית החדשה, הפעם מתוך מניעים פלשתינים טהורים.
28 ב-1967 יצא לאור בלבנון, ספרו של מחמד מסבאח חמדאן, אלאסתעמר ואלצהיוניה אלעאלמיה (הקולוניאליזם והציונות העולמית). הספר מוקדש "לנשמות השהידים אשר מילאו את חובתם במאבק הזורם והגנו על כבודם ומולדתם"
29. למותר לציין, כי הספר מככב ברשימת "רבי המכר" המתמודדים על מקום במדף הספרים הערבי.
30 כבר בגב הספר לצד תמונתו של המחבר, יליד חברון, מופיעה מטרת הספר והיא להוכיח בין היתר, "כי היהודים היום אין להם שום שורש בפלשתין ושום קשר לעם היהודי הקדום". זאת עושה המחבר לצד סקירה מקיפה היסטורית של בעיית פלשתין מתחילתה ועד החלטת החלוקה ב-1947.
המחבר זוכה להקדמה לספרו מאת מחמד עלי אלזעבי הידוע.
31 "המחבר הרוצה לקדם את ארצו פלשתין, והוסיף מרוחו. לכן, כתב את הספר בשיטות מדעיות מרהיבות ובטענות זכות. ולאחר שסיימו הרי שזהו ספר קריאה חובה בארון הספרים הערבי".
32 חלקו הראשון של הספר עוסק בניתוח ההיסטוריה של העברים הקדמונים (תאריח' אלעבראן אלקדים)
33 וכך במשך 112 עמודים, מגולל המחבר את סיפורו של עם יהודה וישראל כפי שתואר לעיל ע"י פרנג'י. המחבר מגיע למסקנות הדומות להפליא למסקנותיו של זנד.
כותרת פרקו השמיני של חמדאן המסכמת פרק זה היא: "היהודים היום אין להם שורש לאומי בפלשתין ובשום אופן אינם צאצאים של העם הישראלי הקדום"
34. המחבר מוסיף לטעון כי הטענה הציונית כיום, במאה העשרים, כי היהודים שייכים לגזע אחד, אינה נכונה ואינה מתבססת על ראיות מדעיות. המחבר אף טוען כי הבדלי הצבעים בין היהודים שמהם גבוהים ומהם נמוכים. מהם עם עיניים כחולות ומהם עם עיניים שחורות וכן הלאה מעידים על תערובת גזעים המרכיבה את הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
35 אך לשם מה היהודים המציאו את השקר הגדול ביותר במאה העשרים כלשונו. התשובה לכך ברורה. הטענות הציוניות על "גזע" יהודי אחד נועדו כדי להצדיק את טענותיהם על הארץ על חשבון אחרים. הפלשתינים. כך באמצעות הוכחת ה"קשר" השקרי שלהם לארץ הם מצליחים לבסס את טענותיהם עליה.
36 אך ספרו של חמדאן לוקה בחסר מבחינה אקדמית שכן הוא אינו מבוסס וערוך בצורה אקדמית כפי שמקובל כיום במחקר ההיסטוריוגרפי. משימה זו להשלים את מחקרו של חמדאן, נטל על עצמו שלמה זנד שביד אומן, משרטט מחדש את הנרטיב הפלשתיני שחמדאן הוכיח תוך התאמתו לשינויים ביחס לתקופת דוד ושלמה.
37
השפעת הנרטיב על בשארה
על מידת השפעתו של הנרטיב הפלשתיני שפותח על-ידי חמדאן וחוקרים פלשתינים אחרים יעידו דבריו של ד"ר
עזמי בשארה מ-1998. ד"ר עזמי בשארה, ח"כ ומייסד מפלגת
בל"ד שנאלץ לברוח ללבנון עקב החשד כי סייע לחיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה אומר באותו ראיון לאחר שנשאל האם הוא מכיר בקיומו של עם יהודי אשר יהיה זכאי למדינה משלו? השיב:
"אם אתה שואל אותי על עם יהודי בעולם. התשובה היא לא. אני לא מכיר בקיומו של עם יהודי אחד בעולם. אני חושב שהיהדות היא דת ולא לאום, ושלציבור היהודי בעולם אין סטאטוס לאומי כלשהו. אני לא חושב שיש לציבור הזה זכות להגדרה עצמית. אני גם לא חושב שהייתה לאומיות יהודית באירופה לפני הופעת הציונות. היהדות של אז אפילו לא הייתה קהילה דתית אחת. היא הייתה שורה של קהילות דתיות שהציונות ניסתה להפוך אותן לעם באמצעות הקמתה של המדינה הזאת. אבל מה שאני כן מכיר בו הוא באותו עם יהודי - ישראלי שהציונות יצרה כאן. מה לעשות. נולדו כאן דורות ונוצרו כאן שפה וספרות ותרבות, למרות שהילד הישראלי נולד מחוץ לנישואין ובאופן לא לגיטימי אני לא יכול לומר עליו שהוא לא קיים ושהוא נטול זכויות".
38 בשארה ממשיך וטוען כי אין סימטריה בין הטיעון היהודי לזה הפלשתיני, כיוון שבצד הישראלי מדובר בזכויותיו של קולקטיב מדומה שהוגלה מהארץ לפני אלפיים שנה. כך שאין סימטריה בין זכויות שוות. בשארה טוען "כי הזכות להגדרה עצמית אינה זכות מוחלטת", וכי היה מוכן לוותר על זכות זו בבוסניה וביוגוסלוויה כיוון שמימושן גרם לעוולות רבות.
39 לדעתו ב-1948 לא הייתה ליהודים בארץ זכות להגדרה עצמית ואם הייתה כזאת, "היא באמת גרמה כל כך הרבה עוולות שאני לא מוכן לקבל אותה". הוא מכיר בכך שעתה יש מדינה שקיימת. לכן, יש לתקן את המצב הקיים על-ידי יצירת מדינה דו לאומית שבה זכות ההגדרה העצמית הזאת תתבטא באופן אחר. מהו הפתרון לסכסוך הערבי ישראלי וכיצד ישראל תוכל להשתלב בסופו של דבר במרחב?
בשארה עונה על כך בצורה ברורה הבאה לידי ביטוי גם בספרו של זנד. "זהות העל היהודית חייבת לעבור טרנספורמציה יסודית ולהתאים את עצמה למציאות התרבותית מלאת החיות והתוססת שעליה היא חולשת. על זהות זו לעבור ישראליזציה פתוחה המייעדת את עצמה לכלל אזרחי המדינה".
40 כך תיווצר תרבות פלשתינו-ישראלית שתוכל להשתלב במרחב הערבי. מדינה דו לאומית זו המבוססת על דמוקרטיה רב תרבותית וכוללת את הלאום היהודי ישראלי מצד אחד ואת הלאום הפלשתיני מצד שני, היא המפתח לפתרון הסכסוך. ישראל תוכל אולי במקרה זה להיות חלק מאיחוד ערבי כלשהו ולהשתלב במרחב. זוהי בעצם קריאתו של בשארה מ-1998 לחילונים, להשתחרר מעול הציונות ולהקים זהות תרבותית משותפת.
41 הפרופסור הנודע לפילוסופיה, סרי נסיבה, נשיא אוניברסיטת אלקודס
43. יוצא נגד גישה זו של ההיסטוריה, הבאה לידי ביטוי בכתבים פלשתינים רבים כמו של חמדאן, אלג'מעיה אלאסלמיה, תייסיר אלתמימי, שלמה זנד
44 ועוד. לשיטתו בית המקדש של שלמה אכן היה קיים ובוודאי גם מלכות שלמה. ליהודים יש קשר היסטורי בן כ-3000 שנה לארץ אבותיהם ואין צורך להסתיר זאת או לעוות את ההיסטוריה.
45 אולם על כל עם להכיר גם בזכויות ההיסטוריות של העם השני המתגורר בפלשתין וזאת מבלי להמעיט בזכותו הוא, אלא כדי להגיע לפתרון של שלום בפלשתין. זוהי הסיבה לפיה הוא היה מוכן להצטרף ליוזמתו של
עמי איילון ובקריאה לעמים היהודי והפלשתיני ליוזמת השלום אותה השיק יחד עם ראש השב"כ הישראלי לשעבר, עמי איילון. בשל עמדותיו נגד עיוות ההיסטוריה כלשונו וגישתו לשלום תוך כיבוד זכויות הדדי זוכה נסיבה למאבטחים צמודים.
46 מי ייתן וגם עמיתו התל אביבי, ישכיל ללמוד מדרכיו.
