ב-6 באוגוסט 2014 פורסם חוק החברות (תיקון מס' 25), התשע"ד-2014, הכולל "תיקון עקיף" של חוק העמותות, התש"ם-1980, תיקון מס' 14. החוק החדש עוסק בכמה נושאים משמעותיים המתייחסים לפעילות העמותות והחברות לתועלת הציבור, ובכללם חיזוק מנגנוני הביקורת העצמית והפנימית של תאגידים מלכ"ריים; הגברת והסדרת הבקרה והפיקוח של רשם עמותות ורשם ההקדשות; הגדלת והרחבת השקיפות בעמותות ועוד.
לעניין חיזוק מנגנוני הביקורת הפנימיים של התאגידים המלכ"ריים קובע החוק, בין השאר, הוראות בדבר הרחבת תפקידיה וסמכויותיה של ועדת הביקורת בחברה לתועלת הציבור ובעמותה, הטלת חובת מינוי מבקר פנימי בעמותה שמחזורה גבוה מ-10 מיליון שקל בשנה והסדרת מערכת היחסים בין הדירקטוריון או הוועד המנהל ובין ועדת הביקורת, וכפיפות ודרך פעילותו והפעלתו של המבקר הפנימי בארגונים מלכ"ריים.
נושא מרכזי נוסף הוא הפיקוח והבקרה על הארגונים המלכ"ריים. ההוראות החדשות מסדירות פעילויות שמרביתן נעשו בפועל על-ידי נציגי רשות התאגידים, אף שלא הייתה להם סמכות מפורשת מכוח חיקוק כלשהו, אלא נעשו בעיקר מכוח פסיקת בתי משפט. החוק החדש מבחין בין סמכויות הפיקוח של מפקחים שהם עובדי משרד המשפטים שהוסמכו כמפקחים, ובין הסתייעות של רשות התאגידים לצורך פעולות ביקורת בבודק חיצוני, דוגמת רואי החשבון שביצעו עד היום בעיקר את פעילות ביקורות העומק מטעם רשם העמותות ורשם ההקדשות.
החוק החדש קובע את תפקידי וסמכויות המפקחים והבודקים החיצוניים, את הכישורים הנדרשים מהם, את חובת ההתקשרות עם בודקים חיצוניים במכרז, הגבלה על משך כהונתם המרבי כבודקים חיצוניים והוראות נוספות בקשר לפעילותם.
תפקיד המפקח הוא לפקח על ביצוע החוק וניתנות לו סמכויות שיאפשרו פעילות זו. תפקיד הבודק החיצוני הוא לסייע בבדיקה על עמידה בהוראות החוק, בהתאם לרשימת עניינים שהרשם יפרסם, בכפוף לחובת סודיות ובכפוף לקביעה כי דינו כדין עובד ציבור לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור על-פי חוק העונשין, התשל"ז-1977.
החוק החדש גם מגדיל את האמצעים להגברת השקיפות בעמותות ומרחיב את זכויות העיון של חברי העמותה ושל הציבור כולו, וזאת בצד הגבלות ברורות המונעות מהרשם לפרסם מסמך, אם התקיימה לגביו עילה מהעילות המנויות בחוק
חופש המידע (ובכלל זה פגיעה בביטחונו או בשלומו של אדם או פגיעה בפרטיותו); והגבלות על פרסום הכולל פרטי זיהוי של צד שלישי העשוי להיפגע - מבלי להודיע על כך לאותו אדם, לשמוע את עמדתו ולאפשר לו לעתור לבית המשפט, אם יידרש. סוגיית מינוי חוקר על-ידי רשם העמותות, ביצוע החקירה, השימוש בתשובות נחקר והנשיאה בהוצאות החקירה, מוסדרת אף היא בחוק זה.
בצד עניינים עיקריים אלה, קובע התיקון לחוק הוראות נוספות בדבר חובה המוטלת על רשות התאגידים לפרסם מידע והנחיות ולקיים הדרכות, וכן הוראות בדבר סמכויות הרשם לעניין שינוי שם עמותה ולעניין הפסקת חברותו של חבר ועד שהורשע בפלילים בעניינים הרלוונטיים, במהותם, לכהונה כחבר ועד בעמותה ועוד.
ארגוני החברה האזרחית בישראל רואים, מצד אחד, צורך להתנהל כראוי ופועלים באופן מתמיד להשתפר ולהתייעל. מהצד האחר, הארגונים אינם מסכימים להתערבות יתר של הרגולטורים בפעילותם. אין ספק שהוראות חוק זה מגבירות את כוחם של הרגולטורים. הוראות התיקון לחוק מעניקות לרשם העמותות ורשם ההקדשות סמכויות נרחבות. הפעלת סמכויות אלה חייבת להיות מידתית תוך הימנעות מפגיעה בחופש ההתאגדות, על כל היבטיו, על-ידי נציגי השלטון.
