בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר בשבוע שעבר 3.5 שנות מאסר בפועל על מאסרווה סיף, לאחר שהורשע בהריגתו של נהג אחר בתאונת דרכים קשה, במהלכה נכנס לצומת ברמזור אדום ובמהירות מופרזת, והתנגש ברכבו של המנוח.
על-פי המתואר בגזר-הדין, נהג הנאשם בחודש ספטמבר 2005 את מכונית המזדה שלו, בכביש 444, מכיוון דרום לצפון, והתקרב במהירות של כ- 100 קמ"ש לרמזור מצומת היציאה הצפונית של טייבה, המכונה "צומת הגשר", המתחבר מצד מזרח לצומת אחרת.
באותו הזמן הגיע המנוח, ג'אבר מוסא, ברכבו מסוג סובארו לצומת הגשר מכיוון מזרח, קרי מצד ימין לכיוון נסיעת הנאשם, ונעמד ראשון בנתיב הנסיעה הימני, המשמש לנסיעה ישר ושמאלה, על-מנת לפנות לכיוון דרום. כאשר התחלף האור ברמזור לירוק, החל לנסוע בנסיעה איטית, חצה את קו העצירה ונכנס לצומת עצמה.
בשלב זה הגיע הנאשם לצומת במהירות כפולה מהמהירות המותרת, והחל לחצות אותה כאשר הרמזור בכיוונו דולק באור אדום. הוא לא בלם את רכבו, ופגע עם חזית הרכב בדופן השמאלית של הסובארו, תוך שהוא דוחף אותה קדימה עם כיוון נסיעתו.
כתוצאה מהתאונה נהרג מוסא במקום, ולנוסע שישב לידו נגרמו חבלות קשות - בין השאר קרע בלשון, שברים בשן וחתך במרפק ימין. הנאשם עצמו נחבל קלות בלסתו, פניו ואצבעותיו, והוא עזב את המקום, ניגש לקבל טיפול רפואי אצל בן דודו הרופא, ומאוחר יותר שב לביתו.
ממצאי החקירה שנערכה לאחר התאונה, ציינו, בין השאר, כי המדובר בדרך עירונית, שהמהירות המרבית המותרת בה היא 50 קמ"ש בלבד. הנאשם עצמו, התברר, היה פסול מלנהוג על-פי החלטת בית המשפט לתעבורה בנתניה, והוא הפקיד את רשיונו רק 9 חודשים לאחר מתן גזר הדין, קרי יומיים לפני התאונה הקטלנית.
בגין מסכת ארועים זו, יוחסו לנאשם עבירות של הריגה, אי הגשת עזרה, גרימת תאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש וניזוק רכוש, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח. תחילה כפר הנאשם באשמות, וטען כי לא הוא נהג ברכב, אלא זה שישב לידו, אולם לאחר שמיעת שבעה עדים חזר בו מכפירתו, הודה בעבירות שיוחסו לו והורשע על-פי הודאתו.
הנאשם, ציין השופט צבי גורפינקל, הורשע בעבר בבית המשפט לנוער בעבירות של ניסיון לתקיפת שוטר והחזקת סמים, ולאור גילו הצעיר - 19 שנים, שלישי מבין ארבעה ילדים, כאשר אחיו הבכורים הסתבכו בפלילים ואביו נפטר בעת שהיה בן ארבע בלבד - נתבקש שירות המבחן להכין תסקיר על מצבו.
הנאשם, הוסבר בתסקיר, הופנה לראשונה בסוף שנת 2001 לשירות המבחן לנוער, בגין ניסיון לתקיפת שוטר, אך לא גילה מוטיבציה לטיפול ונידון למאסר על-תנאי. שלוש שנים לאחר מכן הופנה שוב לשירות, עקב עבירות של החזקת סמים וחבלה ברכב, אך התקשה לשתף פעולה וניתק קשר. משום כך לא ניתנה המלצה בעניינו, והוא נידון בגין העבירות לחצי שנת מאסר בפועל אותה הוא מרצה כעת. התסקיר סיכם, כי הנאשם התקשה לקחת אחריות על מעשיו ולהביע חרטה, וההתרשמות היא כי קיימת בעייתיות באישיותו, הוא אינו בשל לעבור תהליך טיפולי, ועל כן לא ניתנה כל המלצה בעניינו.
בית המשפט בחר להדגיש בגזר-הדין את נהיגתו הרשלנית של הנאשם, הן בשל המהירות המופרזת בה נסע והן בכניסתו לצומת בניגוד לאור האדום שברמזור. בנוסף, צויינה נהיגתו של הנאשם בזמן פסילה, הפקדת הרישיון יומיים בלבד לפני התאונה, ועזיבתו את מקום האירוע, אליו לא שב אפילו לאחר קבלת הטיפול הרפואי.
השופט גורפינקל הזכיר את רמות הענישה המקובלות בעבירות הנ"ל, והדגיש, ש"ברור כי אילו הוסיף הנאשם לדבוק בעמדתו כי לא הוא נהג ברכב אלא חברו שישב לידו, והיה מורשע על-פי הראיות, לאור התנערותו מאחריותו לתאונה, היה מקום לגזור עליו את הרף הגבוה של הענישה, ועונשו היה נגזר לחמש שנות מאסר בפועל לפחות".
הודאתו של הנאשם, הוסבר בהמשך, תשמש נסיבה מרכזית להקלת עונשו, אולם "אין לשכוח כי כתוצאה מהתנהגותו הנלוזה נהרג אדם, נפצע נוסע ברכבו של הנאשם וגם הנאשם עצמו נפצע".
לאור האמור לעיל, נגזרו על הנאשם 3.5 שנות מאסר לריצוי בפועל, ו- 18 חודשים נוספים מאסר על-תנאי. בנוסף, נפסל הנאשם מלהחזיק או לקבל רשיון לנהיגת רכב מנועי מסוג כלשהו למשך 15 שנה.
