עכברושים כן וציפורים לא?

ראיתי שלשום (יום שבת, 28.2.15) חלק מתחקיר בערוץ 10 על "מכת" אנפות בקר בחצור הגלילית, מכה מהגיעה עד כדי סיכון בריאותי משמעותי, ייתכן שפיקששתי אבל לא שמעתי אף אחד מדבר על סיכול ממוקד של הציפורים.

נניח מישהו היה מגלה מכת עכברושים בביתו או מכת תיקנים, נמלים וכל שאר מרעין בישין, אז מה עושים, מביאים מומחה שהנקרא בלשון לגמרי לא מכובסת "מדביר", והוא עושה עברנו את הסיכול הממוקד, עוד את העבודה השחורה, הרעלים האלה הם אפילו מתוחכמים, הם גורמים למודברים המסכנים לצאת לאור או לצאת ולחפש מקור של מים כך שנשמתם עוזבת אותם בשטח הפתוח ולא במחילות באפון שנמנעת מאיתנו ההתמודדות עם הרקבת הגופות ח"ו.

והנה אנו רואים מכה של אנפות בקר על בית ספר, בית מגורים, שכונות מגורים בחצור הגלילית, מדברים על גדיעת עצים, על יציאת תושבים מביתם, פרוג'קורים ולייזר, ולא שמעתי איש מזכיר מדבירים.

ודיברו שם על הסכנות הבריאותיות, פגרים בחצרות, ביצים בחצרות, כנראה גם עם שלבים שונים של היווצרות חיים, לשלשת נגועה בחיידקים שנוקרו במזבלות שבסביבה, ולכן מפליא שאיש לא בודק שם לעומק את אפשרות ההדברה, או לפחות הדילול של הלהקות האלה באמצעים דומים המשמשים לצמצום אוכלוסיית עכברושים לדוגמה.

זה נכון שהאנפות הרבה יותר לבנות מהעכברושים, הן גם נראות הרבה פחות קולניות ואלימות, אבל זה עדיין לא אומר שצריך לפלות אותן לטובה בשל המראה שלהן ובשל נימוסי הליכתן כי העיקר הוא המצב שמפר איזון בטבע, אשר גורם נזקים עצומים לסביבה, ומגיע עד כדי סיכון בריאות וחיים. כל חכמי הדור ובכללם כתבי טלוויזיה חכמים ומגישי תוכניות נבונים לא מעלים את הפתרון הנכון והפשוט למצב - הדברה או לפחות דילול.

האם ייתכן שהעמדה הזו שאנו מפגינים נגד הציפורים התוקפניות הן אותו סממן של התנהגות שלנו בעניין אויבים תוקפניים מסוג אחר, היינו הגשת הלחי השנייה וטמינת הראש בחול, אל מול סכנת חיים?.