בית המשפט לתביעות קטנות בפתח-תקווה דחה (ג', 09.05.06) את תביעתם של בני-זוג שאינם נשואים, לקבלת החזר עבור עלות חלקה של האישה בחופשה משותפת, אשר בוטלה בעקבות אשפוז הורי בן-זוגה.
ראשית הפרשה בחודש ספטמבר 2005, עת הזמינו התובעים חבילת נופש לכרתים לתקופה שבין ה- 10 ל- 12 באוקטובר. בנוסף, רכשו גם ביטוח לנסיעה.
ב- 2 לאוקטובר אושפז לפתע אביו של התובע בבית החולים וולפסון בחולון, לאחר שלקה בליבו, ולמרבה הצער, חמישה ימים מאוחר יותר, לקתה גם אימו של התובע בליבה ואושפזה אף היא.
לאור המצב, ביקשו כעבור יומיים בני-הזוג מסוכנות הנסיעות "צבר" - אצלה הזמינו את חבילת הנופש - לבטל את הנסיעה. לאחר כחודש, הגישו תביעה לחברת הביטוח "שירביט", כדי לזכות בהחזר דמי הנסיעה ששילמו בעבור החבילה.
"שירביט" מסרה לתובעים, כי לא יוכלו לקבל החזר כספי מלא בגין ביטול הנסיעה, מפני שאינם נשואים, אך החברה תשקול את עמדתה, אם יוכיחו שהם חיים כזוג. בתגובה, כתבה עורכת-דין בשמם של התובעים מכתב לחברה, אליו צורפו מסמכים המעידים כי הם חיים כזוג נשוי, מנהלים משק בית משותף ובעלי חשבון בנק משותף. כמו כן צירפו העתק של חוזה השכירות המעיד כי הם חיים תחת קורת גג אחת.
במכתב עצמו ציינה עורכת-הדין, כי לבני הזוג נאמר, שמכיוון שאינם נשואים, אין הוריו של התובע קרוביה של התובעת ועל כן היא לא תהיה זכאית לכל החזר כספי. עורכת הדין הטעימה, כי הוכחת היותם של התובעים בני-זוג ידועים בציבור, די בה כדי להראות גם בהוריו של התובע קרובי משפחה מדרגה ראשונה של התובעת, ועל המבטחת להחזיר גם לה את דמי הנסיעה.
כעבור זמן מה קיבל התובע את החזר כספו, אולם במקביל, סירבה חברת הביטוח לשפות את התובעת בנימוק שאין הוריו של התובע קרובי משפחתה. החברה טענה בכתב הגנתה, כי החזר הכסף לתובע השמיט מתחת לרגליו כל עילת תביעה נגדה, וכי כל הכיסויים הינם בהתאם לתנאי הפוליסה שהתובעים רכשו.
השופט (בדימוס) גבריאל שטרסמן בחר בראשית פסק-דינו לבחון את הוראות חלק 4 בפוליסה האמורה ("שיר לנוסע"), החלות במקרה דנן. אין מחלוקת, נקבע, שתביעת התובעים נכנסה להגדרת מקרה הביטוח בפוליסה - בסעיף א' בפרק הרלוונטי דובר על שיפוי המבוטח במקרה של "אישפוז או מוות של המבוטח אם בן משפחה קרוב".
הנתבעת מצידה טענה, שבעוד הוריו של התובע הם כמובן בני משפחה קרובים שלו, אין הגדרה זו חלה על התובעת, שהיא בת זוגו ואף ידועה בציבור שלו, אך איננה אשתו. הגדרת בן משפחה קרוב בפוליסה, כוללת "אשה, בעל, אב, אם, בן, בת, אח, אחות, חם, חמות, בן/בת אחיו, בן/בת אחותו, סבו, סבתו, גיסו, גיסתו", ולדידה של הנתבעת, הוריו של התובע אינם בני משפחה קרובים של התובעת ועל כן אין היא זכאית להחזר כספה.
השאלה האחת, קבע השופט שטרסמן, שעל בית המשפט לפסוק בה בפרשה זו היא, אם יחסי הקרבה כבני זוג הידועים בציבור של התובעים, משליכים גם ליחסים בין התובעת לבין בן זוגה ומכניסים את הוריו למסגרת ההגדרה של "חם, חמות" של התובעת. אם התשובה לשאלה זו היא חיובית, כי אז יש לקבל את התביעה.
בני זוג ידועים בציבור, הדגיש בית המשפט, כבר היו לנורמה מקובלת ושגורה במערכת המשפט המודרני בחלק הארי של המדינות המערביות הדמוקרטיות, אולם אין בכך כדי לאפשר הפיכתו של המונח "ידוע בציבור" למעין "מונח סל".
"הענות לתביעת התובעת בפרשה זו היתה יוצרת יש מאין מעמד משפטי חדש של 'כלה ידועה בציבור' וכדומה, בהקשרים אחרים, 'נכד ידוע בציבור', 'סבתא ידועה בציבור' ובעניננו 'חמות ידועה בציבור'. ככל הידוע, אין למעמד שכזה תקדים, אח או רע, בדין הישראלי".
נוכח העובדה, הטעים השופט שטרסמן, שהמונח ידועה - או ידוע - בציבור מצוי בחקיקה ובפסיקה בישראל כשהוא צמוד לבן - או לבת - זוג בלבד, ושאין מידע על הורה ידוע בציבור או קרוב משפחה אחר שכזה, שמעמדו נקבע רק על סמך העובדה שהוא מנהל משק בית משותף עם זולתו, חייב בית המשפט לדחות את התביעה.
בנוסף, צויין, כי נוכח הגדרת "בן משפחה קרוב" בפוליסת הביטוח האמורה, אין ביטחון שאפילו בן או בת זוג ידוע או ידועה בציבור, היה נהנה משיפוי.
"המחוקק ידע להשתמש במונח 'ידוע בציבור' בדברי חקיקה, כשרצה בכך. מחברי הפוליסה, חרף היותה חוזה אחיד, מנו שורה של בני משפחה קרובים וזכרו של הידוע בציבור אינו נמצא בהם. אולי רצוי לתקן את נוסח הפוליסות האחידות הללו, לא לבית משפט זה פתרונים".
לאור האמור, דחה בית המשפט את תביעת בני הזוג, והדגיש, כי עשה כן "לא מפני שהתובעת אינה בת זוגו הידועה בציבור של התובע, אלא מפני שהתובעים טוענים כי מבחינה משפטית, הוריו של התובע, הם בבחינת 'חם' ו'חמות' של התובעת ולפיכך זכאית התובעת לשיפוי בנסיבות העניין". התובעים, נפסק, ישלמו את הוצאות משפטה של הנתבעת, בסך 500 שקלים.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
