איפורים - גם אחרי פורים

היסטוריה של איפור

עוד משחר ההיסטוריה, מלווה האיפור את חיינו ומשקף תרבויות, מעמדות ומגמות אופנה משתנות. מהנחושת והעפרה, הכחל והפוך, ששימשו את המצרים הקדמונים וייצרו את הקוסמטיקה הראשונה בעולם ועד לתעשיה המדעית והמתקדמת של ימינו, המגלגלת סכומי עתק. האיפור משתנה ומתפתח ביחד עם האנושות והטכנולוגיה.

• מצרים הקדומה - מלכה קליאופטרה היא שהביאה אל עולמנו את האיילינר. היא נהגה למשוח את עיניה בפחם (כחל) דרמטי ולתת להן מראה של עיני חתול (משום שהאלים היו דמויי חתול). והעם חיקה אותה.

• בימי הביניים האפלים, הכנסייה הנוצרית שלטה והכתיבה את מודל היופי של התקופה - מראה הנזירה. נשות האצולה חיקו את הנזירות, לבושן היה צנוע וסגור, עור הפנים אופר בצבע לבן כחרסינה.

• בתקופת הרנסנס מתרחשת תחיית התרבות האירופאית. האומנות בשיאה. אידיאל היופי מתבטא ברכות ונשיות. האישה המלאה = בריאה = ממעמד גבוה.

האיפור אף הוא ביטא את רוח התקופה: טלק לבן על הפנים, עפעפיים מאופרות בצלליות בגוון אפרסק העשויות מפרחים טחונים, הלחיים והשפתיים התפוחות אופרו בגוונים ורדרדים למראה רך, עדין וחיוור.

רצים בזמן ופוגשים שוב באיפור בתקופת הבארוק

אם כיום אנו מחקות את השחקניות הנחשקות בהוליווד, הרי שבימי הבארוק נשים וגברים חיקו את התאטרון. אידאל היופי שילב תיאטרליות: המייקאפ היה משחתי, (אבן גיר ושמן לוותינים). לבן ועבה, שנמרח על כל הפנים ומחק אותן לחלוטין. מעל זה ציירו פנים התקופות עוברות (רוקוקו, ויקטוריאנית...) - והאיפור הולך ונעלם. למעשה הנשים היחידות שהתאפרו היו צועניות, פועלות ויצאניות.

הקולנוע של המאה ה-20

תחילת המאה ה-20 החלו השינויים הגדולים. תעשיית הסרטים באמריקה מתפתחת, אנשים יוצאים לראות סרטים ונוצר מקום להתעדכן בנוגע לאופנה ואיפור. נשים מחקות את השחקניות.

האיפור בשנות ה-20 העליזות:

בשנות ה-20 יש כבר תעשיית איפור מלאה, ממש כמו היום, רק שאיכות חומרים גרועה ביותר. חברת האיפור הראשונה שנוסדת - "רימל" שהפכה למותג איפור (כל מסקרה נקראה רימל). צבעי המייקאפ בהיר למראה פני חרסינה, איפור העיניים רך, מעושן, מעוגל, מסביב לכל העין, בגווני פסטל שמחים. סומק עדין והשפתיים מוקטנות, בגוון בורדו - חום כהה מאוד.

בשנות ה-30 בובת החרסינה העליזה הפכה לבובה עצובה. מראה איפור קשה יותר, הצלליות הפכו להיות מעושנות יותר, במראה אפל, מסתורי מסתיר. הגוונים היו אפור, חום, שחור, סגול ושחור מסביב לכל העין. הסומק משוך חד ומודגש, שפתיים כהות, מוקטנות ולהן שתי הגבהות שפיציות חדות ונוקשות.

אם בשנות ה-20 העליזות נשים הצטלמו עם סיגריה ופומית - הרי שבשנות ה-30 הקודרות, נשים הצטלמו עם סיגר. בשנות ה-40 מלחמת עולם שנייה, גברים יצאו למלחמה, נשים תפסו את מקומות העבודה, ניהול החוות וניהול המשפחה. הנשים הפכו עסוקות מאוד, לא נותר להן זמן להשקיע באיפור.

האיפור: טבעי בגוון העור, גבות דקות וטבעיות, מעט מסקרה, סומק מודגש ושפתיים עם לב מושלם מצויר באדום. בסוף המלחמה החלה תקופת פריחה ושגשוג, ובמקביל גם באופנה ובאיפור כשהמגמה היא יותר. הכוונה אותו איפור אך יותר צבע, זוהר, והדבקת ריסים. האיילינר מתחיל לחזור - ג'סיקה רביט.

שנות ה-50 מוחצן וסקסי

בשנות ה-50 החלה תקופה מאוד שוביניסטית ושיפוטית. מרלין מונרו הסקסית מכתיבה אופנה מוחצנת. מודל לחיקוי נוסף הן בובת הברבי. הכל הפך מוקצן וסקסי: צבעי השיער, לראשונה רואים חזיות פוש אפ שפיצי מחודד, הנעליים שפיציות בעקבים מחודדים. האיפור מוקצן גם הוא: מייק אפ עבה וכבד, בהיר, גבות משולשות, כהות ודרמטיות, איפור העיניים בצלליות פסטל בהירות מאוד, מעט מבריקות על גבול הקיטש, איילינר עבה ומוחצן, ריסים מלאכותיים, סומק בייבי ורוד כבובה ונקודת חן מצוירת בצד העין או הלחי או השפה. השפתיים אדומות או ורוד פוקסיה. במקביל, היה גם את אותו מראה בסגנון נקי ושמרני יותר אותו הובילה ג'קלין קנדי.

בשנות ה-60 הנשים הפכו ללוליטות מוחצנות, השיער ארוך ופרוע, שמלת המיקרו מיני, מגפיים / גרביים עד לברכיים, סגנון הילדה המפתה (השחקנית בריג'יט בארדו).

האיפור כלל מייקאפ כבד והאיילינר המוחצן נשארו כפי שהיו. התוספת היא איפור מתחת לעין בעפרון עיניים שחור או צללית שחורה. השפתיים כמעט מחוקות ורדרדות וחיוורות. בהמשך העשור מתעצמת תופעה חדשה: ההיפים. מעצבי האופנה מושפעים והופכים בדרכם שלהם את התופעה לאופנה יפה ואסתטית. האיפור שוב משתנה: המייקאפ נוזלי, עדין, שזוף, גבות דקות עגולות, מסקרה מודגשת, עפרון לבן וגלוס טבעי.

בסוף העשור המראה מושפע מהמרוץ לחלל והופך "חייזרי". המקרו מיני הופך למטאלי, מגפי לקה גבוהות, השיער קצר נפוח מאחור, כראש חייזר. האיפור: בסיס כבד, עיניים חזקות משוכות באיילינר עליון ותחתון, הצללות חזקות ושפתון מחוק. איפור דרמטי ומעניין מאוד.

ניל ארמסטרונג נוחת על הירח ומודיע לעולם: "אין חייזרים"!
בשנות ה-70 רואים לראשונה צבעוניות שמחה ואמיתית. הכל הופך ססגוני, פרחוני ושמח. הטופ מודל הראשונה הייתה טוויגי, שהייתה רזה מאוד והכניסה מראה אופנתי חדש. האיפור נשאר כפי שהיה בתקופה ההיפית, למעט גלוס מבריק על השפתיים.

באמצע העשור מתחוללת מהפכת הדיסקו. תסרוקות האפרו נכנס לאופנה ולראשונה בהיסטוריה היה טרנד להיראות, להישמע ולשיר כמו שחור. הכל מנצנץ מאוד. האיפור - מייק אפ כבד בגוון כהה שזוף, ללא פודרה, גבות דקות כחוט גבוהות, ארוכות ועגולות, צלליות מעושנות נוצצות, הדבקת ריסים, סומק ורוד מודגש וגלוס דובדבן / ורוד נוצץ מאוד.

בסוף שנות ה-70

סדרת טלוויזיה שעושה מהפך: "המלאכיות של צ'רלי" - שלוש יפיפיות במראה נקי, שזוף וסקסי. תעשיית היופי הפנימה: נקי וסקסי - מוכר. האיפור: מייק אפ נוזלי, דק ושזוף, צלליות מעושנות, מבריקות, בהיר בגווני ברונז מוזהב אפרסק וזית, מסקרה מודגשת, ברונזרים למראה שזוף, גלוס מבריק טבעי.

בשנות ה-80 נשים יצאו למלחמה ודרשו שיוון

האופנה בהתאם: שיער הפרמננט כרעמת אריה, גבות עבות ופרועות, צבעים חזקים שלטו בכל. האיפור - מייק אפ כבד לא מפודר, צלליות כהות, חדות ומשוכות, גוונים צעקניים, עפרון ותיחום כהה בתוך ומתחת לעין. סומק מודגש על עצמות הלחיים. ("אדמה אינדיאנית"). תיחום שפתיים מודגש בגוונים - אדום, בורדו, סגול.

שנות ה-90 יוניסקס

הנשים ניצחו במלחמה ובשנות ה-90 העולם כולו היה יוניסקס. המראה הכללי היה ספורטיבי, בריא. ("תהילה", "פיזיקל", גון פונדה). האיפור: מנימלסטי נקי ומעט שזוף. גבות טבעיות, ללא צלליות, איילינר / עפרון שחור דק מאוד. מסקרה טבעית, ושפתיים אדמדמות טבעיות.

מהפכה היסטורית חשובה בשנות ה-90 עידן ה-mtv

קצב החיים, חידושים ושינוי מגמות משתנה. בשנות ה-2000 נכנסים למלניום חדש: התרגשות רבה מסביב, תחושה של חדשנות, ושינויים משמעותיים בחיינו. אידאל היופי "המושלם": בנות רזות וגבוהות. עור הפנים מטופח ויפה, השיער "טבעי" לא חלק לא מטולטל. האיפור: מייק אפ נוזלי, לא תמיד מפודר, צללית טבעית, מבריקה, בגוונים מוזהבים ורדרדים וברונזה, מסקרה בנדיבות, הצללות טבעיות, סומק ורדרד / אפרסק, גוונים שמחים, גלוס ללא תיחום והרבה הברקות שנכנסו אל חיינו בטקסטורות שונות, בשלל גוונים.