א. עמו"ס

לקראת פורים הסיר בני גנץ את המסכה, וחשף בראיון ל"עובדה" את מה שהיה ידוע לכל - עוד שמאלן, שהתחפש לעובד בשירות הציבורי.

מאז המהפך בשנת 1977 היה הליכוד רוב השנים בשלטון, אך לא שלט - ובעיקר, לא במערכת הביטחון, בצבא, במערכת המשפט, באקדמיה ובתקשורת, שהפכו למעוזי ההתנגדות הפעילה והקולנית נגדו. את פרי הבאושים של מדיניותו הכושלת בתחום הזה רואים במערכת הבחירות, כשכל מיני בכירים לשעבר, שתמכו בכל רעיון עיוועים שצץ משך השנים, יצאו נגד הליכוד והציעו שפע של רעיונות הבל ושל פרשנויות מחפירות.

אני ידוע כאחד שאינו מתפעל מדרגות, בכירות כזוטרות. כדי לעלות בדרגה צריכים עמו"ס - עיתוי, מזל וסוס אמין לרכוב עליו. כישרון והבנה אינם כלולים במתכון לעלייה בדרגה. לעומת זאת, אף חום מסייע מאוד לקידום.

עובדה. למרות שלל הדגנרלים, הפושקים את פיותיהם בריש גלי, מצבנו הביטחוני די רע, וצבאנו האומלל אינו מסוגל להבטיח את ביטחון המדינה ולתת להנהגה המדינית יד חופשית. יתר על כן, תפקודה הרע של מערכת הביטחון משך עשרות שנים מסכן את עצם קיומנו, ומאיין את הרצון הטוב של החפ"שים ושל הקצונה הזוטרה. עיינו בערכים "צוק איתן" וכל הכישלונות הקודמים של צבאנו המפואר מול כל אויב ובכל זירה.

ב. פשעי מלחמה

מועצת הביטחון ואונסק"ו נחרדו לנוכח הידיעות שדאעש השמידו פסלים עתיקים במוזאון במוסול. את השמדת תל נמרוד בידי בריוני דאעש הגדירו כ"פשע מלחמה".

עד היום לא ברור האם אכן השמיד דאעש את הפסלים במוזאון במוסול, או שזה עוד סרט תעמולה, שהפיץ הארגון במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית, שהוא מנהל, כדי להרתיע את יריביו.

מכל מקום פשעי מלחמה כאלה מתבצעים בשיטתיות ובסיטונות בהר-הבית, ביהודה ובשומרון, שבה מוחקים בריוני הרשות הפלשתינית כל שריד יהודי במסגרת תוכניתם לכתוב מחדש את ההיסטוריה של העם הפלשתיני, שהמציאו יש מאין. וכמובן, משטרת ישראל והמינהל האזרחי אינם עושים דבר למנוע את הפשעים הללו. זה לא חמור כמו ילדה בת עשר, שכתבה בגיר כתובות על מדרכה.

ג. בריונות

אני וכמה מחבריי הטובים נכים. לפני שהוכרתי כנכה לא העזתי להחנות את רכבי בחניית נכים. יתר על כן, עד היום אני מתרגז כשאחרים עושים זאת.

כשלמדתי באוניברסיטה בטקסס נפגעתי קשה בקרסולי, ושבועיים הלכתי בעזרת קביים. רק מי שעבר את החוויה יודע כמה נבזות יש בתפיסת מקום חניה לנכים. "אתה צריך תו זמני של נכה", אמר לי מפקד משטרת הקמפוס, שהיה ידוע באכיפה הקפדנית שהנהיג ברחבי ממלכתו. "אם תדווח על מקום חניה לנכים, שתפוס שלא כדין, מיד תגיע לשם ניידת", אמר.

זו אינה הנורמה בארץ. לכאורה, אני מבין את המנוולים, שחנו בחניית נכים במלון באילת, ונעלבו כשנדרשו לפנות את רכבם. מה פתאום?!

הסיפור מאוד אופייני למקומותינו, וגם הסיפא למעשה הבריונות - צעקות, הרמת ידיים והופעת משטרת אילת במקום באיחור של יום. וכידוע, גם אם יוגש נגדם כתב אישום, שופטי ישראל רחמנים בני רחמנים, והבריונים ייצאו, כנראה, בעונש מגוחך.

ואין המדובר רק בבריונים ספורים, אלא בנורמה, שמשום-מה שמענו עליה הרבה בתקופה האחרונה - מתקרית השוקולד, לתקרית החניה ולמופע האחרון - כינתיים - אורח באולם שמחות לא נהנה מהשירות - וחתך את המלצרית בפניה.

ד. מי ישלם?!

מלכה אביב, שופטת שלום בירושלים, העניקה ליהודה גליק מאות אלפי שקלים פיצויים על כך שהמשטרה שללה ללא כל בסיס חוקי את זכותו לעלות להר-הבית.

בריונות השוטרים מכוונת, והיא תוצאה של איפוסה מוחלט של המשטרה בימיו הנפלאים של אדון דנינו. יתר על כן, בהר-הבית; וצריכה להיזהר השופטת פן יתפרו לה תיק - כנקמת המשטרה במי שחשפה את ערוותה. וכבר היו הרבה דברים מעולם.

ואני רק שאלה קטנה - מי צריך לשלם את הפיצויים לגליק?

כרגע, נראה, שקופת המדינה - כלומר, אני ואתם - נשלם אותם, כמיטב המסורת של מדמנת ישראל, ולא הבריונים, שעברו על החוק. ואם ביצעו השוטרים פקודה בלתי-חוקית - ישלמו הקצינים, שנתנו את הפקודה, ולא אנחנו. כך, נימנע מהישנות הבריונות המשטרתית.

ה. חוצפה

רק במדמנת ישראל יכול עובד ציבור - כמו המפכ"ל - להתנפל פעם אחר פעם על נבחרי ציבור, ולהביע את דעתם על תפקודם, תוך כדי פזילה קשה לפוליטיקה.

נראה לי, שבכל מקום אחר, הם היו ננזפים קשות, ואולי אפילו מודחים על אתר על הרבה פחות מזה. אלא שעכשיו שעת בין-ערביים, עד לכינון הממשלה החדשה, ולמעשה אין שר במשרד לביטחון פנים.

כידוע, כשהחתול איננו, העכברים עושים חיים.