החלטה תקדימית ומרתקת שיצאה אתמול מאצל שולחנו של יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-20, שופט בית המשפט העליון,
סלים ג'ובראן, מבהירה לראשונה החובות המוטלות על עורכי ומפרסמי סקרי בחירות. השאלה שעמדה ביסוד העתירה שהגישה מפלגת "עלה ירוק" נגד תשעה גופי התקשורת עסקה בשאלה, האם מוטלת על כלל תשעת גופי תקשורת אלה, החובה לפרסם גם את שיעור התמיכה ברשימות המועמדים שאינן עוברות אחוז החסימה? האם על מוטלת על ששה מכוני הסקרים, שהיו - גם הם, צד לעתירה - החובה לדגום בסקרים אף רשימות שאינן עוברות אחוז החסימה? כן נבחנה, במסגרת עתירה זו, השאלה איזה נתונים צריכים מכוני הסקרים לשלוח לוועדת הבחירות המרכזית?
בנוגע לטענתה המרכזית של העותרת ביחס לאופן הצגת התוצאות בסקרי הבחירות - החליט השופט, סלים ג'ובראן לקבל העתירה בחלקה, כאשר הוא ביסס החלטתו זו על המונח
"תוצאות הסקר", הנזכר בחוק דרכי תעמולה, אותו בחן הוא ראש וראשונה לפי התכליות הכלליות של דיני הבחירות, לאחר מכן לאורן של תכליות החוק כעצמו ולבסוף, בהתאם לתכליות העומדות בבסיסו הדווקני של סעיף 16ה. לחוק זה, בכפוף ללשון המונח עצמו. השופט דוחה הטענה, לפיה מאחר שהעותרת צפויה על-פי הסקרים לזכות ביותר מ-1% מקולות המצביעים, המהווים כמה עשרות אלפי בוחרים, הרי ניתן לטעון כי מאחר שאחוז החסימה גבוה בהרבה מ1% ועומד על 3.25% מקולות הבוחרים, ממילא ציון אחוז התמיכה לו זוכה העותרת לא יועיל לה ואף יגרום אולי לאלו שכן התכוונו להצביע לה להימלך בדעתם.
כעולה מההחלטה, טענה זו איננה נכונה משתי סיבות: ראשית, כיום העותרת ורשימות מועמדים כדוגמתה אינן מאוזכרות כלל בסקרים וגם/או מוזכרות ככאלו הזוכות לאפס מנדטים. מצב דברים זה אינו מאפשר לבוחר להצביע באופן מושכל כאשר הוא אינו יודע מהם סיכוייה של הרשימה לעבור את אחוז החסימה. שנית, דומה שהטענה לפיה הרשימות הקטנות רק ייפגעו מציון אחוזי התמיכה הצפויים להם היא בבחינת לעג לרש. במצב הדברים הנוכחי מפלגות אלה אינן זוכות, כלל וכלל, לאזכור בסקרים וגם/או זוכות הן, לכל היותר מצוינות ככאלה הזוכות לאפס מנדטים. עקב כך התמונה שמצטיירת בפני הבוחר הפוטנציאלי הינהף, במקרה הטוב עמומה ביחס לסיכויי המפלגה; ובמקרה הרע - מוטעית, לפיה המפלגה איננה זוכה לתמיכה בכלל. בהתאם לקביעת השופט, סלים ג'ובראן, בהחלטתו זו, הרי מדברים אלו יוצא שהתעלמות מוחלטת בסקרים, מרשימות מועמדים שאינן עוברות אחוז החסימה, פוגעת בתכלית של בחירות חופשיות.
בהחלטתו זו קובע השופט, סלים ג'ובראן, כי במציאות הנוכחית בה מרבית מכוני הסקרים וגופי התקשורת אינם נותנים ולו ביטוי חלקי בסקרים לרשימות שאינן עוברות אחוז החסימה, מתקיים חוסר שוויון מהותי בין שני סוגי הרשימות. לדעתו, ניתן להקיש מחוק מימון מפלגות התשל"ג-1973, על הסדר מאוזן יותר אשר למרות פגיעתו בשוויון הפורמלי איננו עולה לכדי פגיעה בשוויון במובנו המהותי. חוק מימון מפלגות אומנם קובע גובה המימון של מפלגה, ביחס ישר למספר המנדטים שלה ובכך יוצר חוסר שוויון פורמלי בין רשימות גדולות וקטנות. עם זאת, סעיף 2(א1) לחוק זה, מאפשר החזר הוצאות בחירות לרשימות שזכו בלמעלה מ-1% מהקולות הכשרים בבחירות, אך אינן משתתפות בחלוקת המנדטים, שכן לא קיבלו קולות בסך העובר סף החסימה החוקי. בכך נותן חוק מימון מפלגות, גם אם איננו יוצר הסדר של שוויון פורמלי, ביטוי, הכרה ותמיכה כלכלית גם לרשימות שאינן עוברות אחוז החסימה.
משכך, נקבע החלטה, כי תוצאות הסקרים בגופי התקשורת יוצגו באופן הבא: רשימות המועמדים שעברו אחוז החסימה לפי הסקר, יצוינו לפי חלוקה למנדטים אשר סכומה יהיה מאה ועשרים. נוסף על כך יצוינו, כחלק מתוצאות הסקר, גם שיעורי התמיכה היחסיים, באחוזים להם זכו רשימות שלפי הסקר מקבלות לפחות 1% של תמיכה. למותר לציין, כי ככל שעורכי הסקרים מבצעים התאמות כאלה ואחרות לכמות המצביעים, נוכח תת דגימה של מגזר מסוים באוכלוסייה, הרי התאמות מעין אלה יש לבצע, אף לאותן רשימות שזכו לפי הסקר בלמעלה או ב-1% מהקולות
(ככל שהתאמה מעין זו לא מתבצעת כבר כעת, אף שהשופט סבר כי היא כן). כל זאת, כמובן, בהתאם לשיקול דעתם המקצועי של הסוקרים.
בהחלטה מצוין עוד, כי הקביעה דנא, אינה מכבידה ביותר על גופי התקשורת. תימוכין לכך מצויים בתוצאות האמת בבחירות לכנסת ה-20, בהן, רק שתי רשימות מועמדים לא עברו אחוז החסימה, אך קיבלו למעלה מ-1% מקולות המצביעים: העותרת ורשימת המועמדים
"יחד - העם איתנו בראשות אלי ישי". האחרונה הוצגה ככזו, במרבית הסקרים. רשימת המועמדים שקיבלה מספר הקולות הרב ביותר אחרי שתי אלה,
"הרשימה הערבית", זכתה רק לכ-0.1% מכלל הקולות. מבחן המציאות מלמד שהלכה למעשה אין בקביעה זו להכביד, באופן משמעותי, על גופי התקשורת. עוד נקבע בהחלטה,כי אין בהצגת התמיכה במספר מועט של רשימות מועמדים - שתיים בבחירות הנוכחיות ושלוש בקודמות - להוות נטל כלכלי משמעותי של המכונים וגם/או גופי התקשורת, באופן המצדיק פגיעה בעיקרון השוויון בין רשימות המועמדים.
לכן נקבע, שמכוני הסקרים השולחים העתקי סקרי בחירות לוועדת הבחירות, יכללו בתוצאותיהם שיעורי התמיכה בכלל הרשימות. הם יציינו, במפורש, שיעורי התמיכה לרשימות שעברו "רף הרצינות" של 1% וביחס לאלה שלא עברו הרף, יצוין שהן זוכות, לפחות מ-1% של תומכים. כך לא יפגעו סודות מסחר של מכוני הסקרים. הם לא יחויבו לפרסם תוצאות גולמיות וגם/או לפרסם נתונים, העלולים לחשוף שיטות ההסקה המקצועיות עליהן התבססו. בעתיד, ככל שיתברר שמכוני הסקרים וגם/או מזמיני הסקרים בחרו לא לסקר כלל הרשימות, שאינן עוברות אחוז החסימה, ניתן יהיה לשקול כיצד להתמודד עם כך. פתרון מאוזן ואפשרי, יכול להתבסס על דרישת סיקור מעת לעת של כלל הרשימות המתמודדות בבחירות.
בנסיבות אלה, התקבלה עתירתה של מפלגת "עלה ירוק", באופן חלקי, כך שגופי התקשורת חויבו, מעתה ואילך, להציג כחלק מתוצאות הסקר, שיעור התמיכה היחסי של מפלגות, שאינן עוברות את אחוז החסימה, אך זוכות לתמיכה של מעל ל-1% מקרב המצביעים. מכוני הסקרים חויבו, מעתה ואילך, לכלול, בתוצאות הסקר שנשלח לוועדת הבחירות המרכזית, שיעור התמיכה באחוזים של כל המפלגות, שאינן עוברות את אחוז החסימה ונבדקו בסקר. פרשנות המונח
"בהקדם האפשרי" להפקדת סקרי בחירות בוועדת הבחירות המרכזית נע בין 24 ל-96 שעות, בשים לב ליום הבחירות.
