נראה כי הנשיא האמריקני,
ברק אובמה, פועל כדי להפוך את ההסכם עם אירן בנושא הגרעין להישג החשוב ביותר במדיניות החוץ האמריקנית לקראת סיום כהונתו בעוד כשנתיים ואולי אף להצדיק, בדיעבד, את זכייתו בפרס נובל לשלום.
צריך לבחון בזהירות את ההצהרות האירניות כלפי המערב, בעקבות השגת הסכם המסגרת, ולהמתין ולראות כיצד יסתיים המשא-ומתן על הפרטים הטכניים עד חודש יוני השנה. כבר עכשיו יש שינויי גרסאות בין ארצות הברית ואירן לגבי שורה של נושאים חשובים בהסכם המסגרת, כפי שאומרת האמרה "השטן הוא בפרטים", נראה כיצד יסתיים המשא-ומתן הזה והאם בכלל יגיע לקו הסיום בזמן. כמה ימים לפני חתימת הסכם המסגרת אמר יועצו של הנשיא חסן רוחאני משפט חשוב המסמל את המדיניות האירנית במזרח התיכון: "אירן היא אימפריה ובירתה היא בגדד".
מה שקובע בסופו של דבר הם המעשים בשטח ולא ההצהרות באמצעי התקשורת. הנשיא אובמה הזמין את מנהיגי המפרץ למפגש פסגה בקמפ דייוויד כדי להרגיע אותם כי ההסכם עם אירן לא ישפיע על הברית ההיסטורית בין ארצות הברית למדינות המפרץ.
אחרי ההודעה על הסכמת המסגרת בין המעצמות לאירן, שוחח הנשיא אובמה בטלפון עם ראש הממשלה נתניהו אך לא מצא לנכון להזמינו למפגש דומה בבית הלבן.
מדינות המפרץ חוששות שההסכם עם אירן יפגע בביטחונן וביציבותן, הן אינן מעוניינות בהסלמה עם אירן אולם המדיניות הסלחנית האמריקנית כלפי אירן עודדה אותה להרחיב את התפשטותה במזרח התיכון והיום היא כבר שולטת בארבע בירות ערביות: דמשק, ביירות, צנעא ובגדד.
אובמה ינסה, במפגש הצפוי עם מנהיגי המפרץ, לצמצם את התנגדותם להסכם עם עירק, הוא ינסה להחזיק את המקל משני קצותיו, להשלים את החתימה על ההסכם המלא עם אירן ובמקביל לשמר את הברית של ארה"ב עם מדינות המפרץ. נראה שהדבר הזה הינו בלתי אפשרי.
ההתפשטות האירנית האחרונה לתימן נועדה בין היתר לפצות על הקפאת והאטת תוכנית הגרעין האירנית על-פי ההסכם עם המעצמות. אולם, אין לטעות, אירן שואפת להקים את האימפריה האירנית החדשה. זוהי מגמתה האמיתית ואין סימנים שבכוונתה לסטות ממנה. אם למרות הסנקציות הכלכליות הכבדות שהוטלו עליה נשארה אירן נחושה בשאיפות ההתפשטות שלה, מה יהיה לאחר שהלחץ הכלכלי יוסר מעליה?
מאזני הכוח במזרח התיכון עומדים להשתנות, אירן תשאב עידוד מהסרת הסנקציות, הלחץ על בנות בריתה בסוריה ובעירק יפחת והיא תוכל לחזק את השפעתה בלבנון, תימן ובחריין. אירן תהפוך לכוח המוביל האזורי החדש במזרח התיכון לאחר שיצרה תקדים מסוכן בהסכמת המעצמות.
המדינות הסוניות המובילות, טורקיה, סעודיה ומצרים, עלולות לפתוח את מרוץ החימוש הגרעיני, לאמץ את המודל האירני של "גרעין לצורכי שלום" ולטעון שזכותן גם כן להעשיר אורניום או להקים כור פלוטוניום כמו הכור באראק. ועוד מגמה מסוכנת, הפיקוח הבינלאומי על הגרעין האירני הינו תקדים מסוכן עבור ישראל, אירן ומדינות ערב עלולות לדרוש את התפרקותה של ישראל מנשקה הגרעיני והחלת פיקוח בינלאומי על הכור בדימונה.
