פריטין, החלבון שמאחסן ברזל בתא, יכול לשמש ככלי מתקדם למיפוי של התבטאות גנים באמצעות דימות בתהודה מגנטית (MRI). ממצא מפתיע זה נובע ממחקר שביצעה פרופ' מיכל נאמן, מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע, שממצאיו פורסמו באחרונה בכתב העת המדעי NEOPLASIA.
פרופ' נאמן וד"ר בתיה כהן, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, ביצעו שינויים גנטיים בתאים בתרבית, ובאמצעותם פיתחו את יכולתו של הפריטין לשמש כמעין "מרגל" גנטי.
בתחילת התהליך הקנו לפריטין רגישות לאנטיביוטיקה נפוצה, הקרויה טטרציקלין (TET). לאחר מכן חיברו לחלבון תג גנטי הפולט אור ירוק (שאחריו אפשר לעקוב באמצעות MRI). הגן המקודד לחלבון ה"מעוצב מחדש" הוחדר למטען הגנטי של תאי התרבית, שלאחר מכן הוזרקו לעכברים. באמצעות הזרקה של אנטיביוטיקה מסוג TET לעכברים, שלטו החוקרות בשיעור ההתבטאות של הפריטין בתאים המהונדסים. מחסור ב-TET גרם לגידול במספר מולקולות הפריטין בתאים - דבר שהוביל להכנסה של יותר ברזל לתאים.
לעומת זאת, עודף TET הוביל להפחתה ניכרת בכמות החלבון הזה בתאים, ובעקבותיו, להפחתת כמות הברזל בתאים. השוני בין ריכוזי הברזל בתאים השונים מזוהה היטב באמצעות דימות בתהודה מגנטית (MRI). ניתוחי רקמות אימתו את ממצאי ה-MRI.
פרופ' נאמן אומרת, שבדרך זו אפשר יהיה לעקוב אחר התבטאות גנים נוספים, שמוחדרים לגוף בתהליכים של ריפוי גנטי, או למעקב אחר התבטאות גנים במערכת העצבים המרכזית, או בעוברים מתפתחים. "הרעיון למחקר עלה בשיתוף פעולה שהיה לי, לפני כעשר שנים, עם ד"ר יואב ציטרי, ואני מקדישה את המאמר המדעי שמתאר את תוצאות המחקר, לזכרו".
