|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

צהר לפרשה

התיקון הטבעי

התורה מרחיקה את המצורע - דווקא כדי לקרב אותו. במקום להילחם בחולשה האנושית, היא מעדיפה להשתמש בה כדי להעביר מסר: לא תמיד הדרך הטובה ביותר להשיג מטרה היא להילחם למענה
18/04/2015  |     |   מאמרים   |   צהר לפרשה   |   תגובות
בדד אך לא בודד

   רשימות קודמות
  כשלון הבכור

דיני המצורע וטהרתו זכו בתורה להתייחסות ארוכה במיוחד (כמעט שתי פרשות שלמות בספר ויקרא), ובכך הפכו לאחד הנושאים המורכבים והמסובכים ביותר בענייני טומאה וטהרה. הדבר מעורר תמיהה, במבט ראשון, שכן הצרעת לכאורה איננה יותר ממחלה ביולוגית שאיננה שונה משאר פגעי הגוף. אם כך, מדוע גזרה התורה טומאה דווקא על מחלה זו ולא על שאר המחלות? זאת ועוד: לאחר שכבר נגזר על המצורע להיות טמא, מדוע דרכי טהרתו כה מסובכות (הסגר, שילוח, טיהור וכו') ביחס לשאר הטומאות שדרכי הטהרה מהן ברורות ויחסית פשוטות?

ידועה תשובתם של חז"ל לתמיהות אלה, על פיה הצרעת איננה הליך ביולוגי אלא רוחני. המצורע הוא ביסודו מוציא שם רע או דובר לשון הרע. הצרעת היא עונש על הנזק החברתי שגרם, כשההשגחה האלוקית, באמצעות הצרעת, מביאה אותו לעבור מסע של טיהור רוחני לצד רפואה ביולוגית. המפגש עם הכהן, הישיבה בדד מחוץ למחנה והחזרה אליו לאחר הטהרה, נועדו להטמיע באדם תובנות ביחס לתפקודו החברתי ולהרהורים על-אודות החטא בו חטא. כך זכתה הפרשה, שממבט פשוט נראית טכנית בלבד, לעומק רוחני ומוסרי.

יש להודות, כי למרות שלהסבר זה של חז"ל אין אזכור מפורש בפרשת המצורע, רמזים שונים נמצאו לו לאורך התורה. במספר מקומות קשרה התורה בין לשון הרע ובין הצרעת. בפעם הראשונה היה זאת אצל משה, שכאשר התבקש לילך למצרים לגאול את ישראל, הוציא כביכול שם רע עליהם כשהעלה את החשש שמא הם לא יאמינו לו. בתגובה מסר בידו הקב"ה אותות, שאחד מהם הוא הפיכת ידו למצורעת. בפעם השנייה מצאנו זאת אצל מרים אשר דיברה אודות האישה הכושית של משה, ובתגובה נצטרעה והוצאה מחוץ למחנה. בפעם השלישית מצאנו זאת בסמיכות הציוויים "הישמר בנגע הצרעת" ו"זכור את אשר עשה ה' אלקיך למרים".


מדוע המסר המרכזי נעלם?


אולם, גם לאחר רמזים אלה נותר הפירוש קשה. אם המצורע הוא חוטא והצרעת היא עונש שנועד להעביר תהליך של תיקון, מדוע אין לכך שום אזכור בפרשת המצורע? לאור פירוש זה, נמצא שהעיקר חסר מן הספר; במקום שהתורה תנהיר את התיקון הרוחני/מוסרי/חברתי, היא מסתפקת בהצגת התהליך הטכני בלבד של ההרחקה וההיטהרות.

ייתכן שניתן להציע הסבר אחר לעניין, ולפיו הצרעת היא אכן מפגע ביולוגי, כפי שעולה מפשט הכתובים. וכך הוא פירוש הדברים: הצרעת, או כל נגע אחר, היא אחת המחלות הדוחות ביותר מבחינה חברתית. הפגיעה בעורו של החולה, במראהו החיצוני, אף אם אין היא מדבקת, גורמת באופן טבעי לדחייה מצד הסובבים ולהרחקת המנוגע ממעגלים חברתיים שונים. לא לחינם הפך הכינוי "מצורע" לכינוי לאנשים מורחקים. האדם המנוגע מוצא עצמו בעל כורחו מבודד ומנודה.

ייתכן שפרשת מצורע נועדה להתמודד עם תופעה חברתית קלוקלת זו. אלא שבמקום לתקוף אותה ישירות ולאסור על הרחקת המצורעים והדחקתם, פעלה התורה בדרך המסתמכת על הנטייה והחולשה האנושיות להדחיק את המצורעים כדי לגאול אותם. התורה קבעה שהמצורע טמא לא כדי להכביד עליו ולהעניש אותו, אלא כדי להכניס אותו למסגרת נורמטיבית, ידועה ומקובלת. בכך היא מעניקה פשר לבדידותו החברתית.

הווה אומר: המחלה היא חלק מפרוטוקול ידוע ומקובל, שהוא הגוזר עליו את הבדידות והוא זה שגם מראה את היציאה ממנה, ולא רצונה השרירותי של החברה. כך המצורע, חרף בדידותו והרחקתו, מוצא לעצמו משפחה, משפחת הטמאים - הנוגעים בנבלת שרץ, יולדת, נידות, זבות, זבים ועוד. אין הוא עוד זר שמתנכרים אליו, אלא אחד מאלה הזקוקים להליך הטהרה הידוע והמוכר. כך הרחקתו איננה עוד שרירותית אלא מסע מתוכנן לקראת ההיטהרות.

במילים אחרות: ניתן לומר שהתורה הפקיעה את בדידותו החברתית של המצורע, שגם כך הייתה מתרחשת, מידי החברה ונטלה אותו לידיה כדי לשלוט עליה. ממבט ראשון נראה שבכך היא העמיקה את הבדידות והטילה על המצורע עוד הגבלות, אבל למעשה זו הדרך היחידה להוציא אותו משם. המצורע כבר איננו בודד. הוא אולי יושב בדד, אבל הוא לא לבד. אלוקים דרש בתורה ברפואתו, וגם הכהן שטימא אותו מחכה לו בתוך המחנה כדי לשוב ולטהר אותו.


עורמת ה' המתגלה בתורה


הרמב"ם מדבר ב"מורה נבוכים" על עורמת ה' המתגלה בתורה; עורמה שאיננה מבטלת את חולשות האדם והחברה, אלא דווקא משתמשת בהן כדי לקדם את מטרותיה. ייתכן שפרשת מצורע היא דוגמה נאה לכך. התורה כביכול מסכימה עם הנטייה האנושית להרחיק ולהדחיק מצורעים ומנוגעים, כשהיא מוסיפה על כך את מרכיב הטומאה הרוחני. אולם בעומקם של דברים, בדרך זו היא דווקא גואלת אותם ומעניקה פשר להליך החברתי הקשה שהם עוברים. כך אותם מסכנים ומודחקים זוכים בסופו של דבר לטהרה ולקבלה חברתית.

יש כאן ביטוי נפלא לדרך בה ניתן ואולי גם צריך להניע אנשים. רבים חושבים שכדי להשיג מטרה מסוימת חייבים להילחם למענה. בדרך זו מתבזבזת לה הרבה אנרגיה על מאבקים ומלחמות. התורה מלמדת שלא תמיד העניין משתלם. לעיתים הדרך הטובה ביותר היא דווקא להשתמש במצב הנתון ובכוחות הקיימים בשטח בצורה כזו שדווקא תקדם אותה. ישמע חכם ויוסיף לקח.

המאמר מובא באדיבות ארגון צהר.
הכותב הוא רב קהילת ישראל הצעיר רמת פולג נתניה, דוקטורנט למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן, חבר מערכת מוסף "שבת" של מקור ראשון.
תאריך:  18/04/2015   |   עודכן:  19/04/2015
הרב עידו פכטר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  צהר לפרשה
בקריעת ים סוף, התורה מעידה שעם ישראל הגיעו למדרגה של: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות י"ד, ל"א). פסוק זה הוא המקום היחיד בו מוזכר משה רבינו בהדגשה כבדרך אגב. הדבר קשה, משום שמשה רבינו מסר נפשו על הצלת עם ישראל. בכל הפסוקים הנוגעים ליציאה ממצרים אנו מוצאים: "ויוציאנו ה' ממצרים (דברים כ"ו, ח') - לא על-ידי מלאך ולא על-ידי שרף ולא על-ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו" (הגדה של פסח). רק ברמז מצאו חז"ל במילים "מלאך - שרף - השליח" את ראשי התיבות "משה". כיצד הדבר ייתכן?
09/04/2015  |  הרב שלמה אבינר  |   מאמרים
ביציאת מצרים נולד עם חדש: עם ישראל. זהו עם מיוחד ושונה במשפחת העמים. זהו עם שסלל דרך של אמונה ותרבות חדשה, שמערכות השלטון העצמאיות שלו תואמות את תרבותו הייחודית.
חז"ל דייקו ודקדקו בסגנון ההוראה הציוויית שבתחילת פרשת צו: "צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה", ואמרו: "אין צו אלא זירוז, מיד ולדורות". והרי זה פלא: "מיד" אכן משמעותי, אך מה הרבותא ב"לדורות" - וכי לא כל מצוותיה והדרכותיה של תורה הן "לדורות"?
27/03/2015  |  הרב פרופ' נריה גוטל  |   מאמרים
הספר השלישי בתורה פותח במילה בעלת משמעות עמוקה ורחבה. השם "ויקרא" נובע מהמילה הראשונה בספר, שמבטאת פנייה אישית מלאת חביבות של הקב"ה למשה: "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר".
20/03/2015  |  הרב אליהו בירנבוים  |   מאמרים
בפרשיות האחרונות של ספר שמות מתוארת בניית המשכן. מדובר במיזם נרחב המונהג כולו בידי בצלאל בן אורי ממטה יהודה, ואהליאב בן אחיסמך ממטה דן. בצלאל ניחן בכישורים מיוחדים, כך על-פי עדות הכתוב: "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובכל מלאכה, לחשוב מחשבות, לעשות בזהב ובכסף ובנחושת, ובחרושת אבן למלאת ובחרושת עץ לעשות בכל מלאכה".
13/03/2015  |  הרב בניהו ברונר  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   צהר לפרשה  
חוסנו של מנהיג  /  הרב דוד סתיו
מנהיגות נוסח אהרן  /  הרב אברהם קנאי
מחזון למציאות  /  הרב ד"ר משה בארי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il