|   15:07:40
דלג
  שמואל האוזר  
יו"ר רשות ניירות
בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

רגולטור רוצה אזרח מתמצא

דברי יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בכנס ירושלים לחינוך וכלכלה [י' באייר תשע"ה, 29.04.2015]
29/04/2015  |   שמואל האוזר   |   נאומים   |   תגובות
שמואל האוזר [צילום: פלאש 90]

חינוך פיננסי בתחום שוק ההון חשוב כי כולנו שם, דרך הבנקים, הפקדונות, החסכונות, המשכנתאות, הבורסה, קרנות פנסיה וגמל, קרנות נאמנות, מניות ואג"ח, ואלטרנטיבות להשקעה כמו נדל"ן, זירות מסחר למיניהן, מיזמי השקעה לציבור דרך האינטרנט. זהו כלי משלים אפקטיבי לאכיפה ולפיקוח שתכליתם - הגברת אמון הציבור בשוק ההון למען רווחת הציבור. אני סבור שחינוך פיננסי יכול גם לתרום להורדת אי-השוויון הכלכלי בישראל שהוא הגבוה בין מדינות העולם. על-רקע העובדה שישראל נמצאת בתחתית הרשימה בין מדינות ה-OECD באוריינות פיננסית, אין ברירה אלא להפגין מידה של פטרנליזם. המדינה והרגולטורים צריכים להשקיע משאבים בשירותיות, למקד חינוך לפי קבוצת גיל ואף לשקול תיעול חלק מהקנסות על מפרי חוק בתחום הפיננסי לתקצוב חינוך פיננסי.

לחינוך הפיננסי קשר ישיר ליחסי הגומלין שבין חברה וחינוך לבין כלכלה. כך לדוגמה, על-פי מחקר גיאו-אסטרטגי שהתקיים באוניברסיטת חיפה באשר לשאלה מה יקרה בישראל בשנת 2030, התחזית היא שישראל תהפוך להיות מדינת עולם שלישי. מסקנה זו מתבססת, בין השאר, על הבעיות בחינוך ובחברה בישראל. לעומת זאת, בתחזית של האו"ם ביחס לאותה שאלה, התחזית היא שישראל תהיה בין 10 המדינות המובילות בעולם, וזה בהתבסס על היכולת הטכנולוגית והכלכלית. שתי התחזיות מבוססות על עובדות שונות והערכות שונות. מעבר לעובדה, שהזרים מעניקים לנו ציונים טובים יותר ממה שאנחנו נוהגים לתת לעצמנו בענייני כלכלה, שתי התחזיות קשורות לקשר המשולש והגורדי הזה של חברה, חינוך וכלכלה.

אני רוצה לדבר היום על הסוגיה של חינוך וכלכלה. לגבי חינוך כלכלי (או חינוך פיננסי), לעיתים קרובות אנחנו מדברים על הצורך בהשכלה פיננסית של כלל הציבור. גם לגבי השכלה ישנן עובדות שלא בהכרח מתיישבות זו עם זו. כך, לדוגמה, ישראל מדורגת במקום הרביעי בבעלי השכלה גבוהה בין מדינות ה-OECD, ונחשבת כ-Startup Nation, למרות שהתוצאות במתימטיקה ובמיומנות לפתרונן בעיות נמוכות מאוד בהשוואה לממוצע במדינות ה- OECD.

מדוע חינוך פיננסי בתחום שוק ההון חשוב לציבור כולו?
הצורך ההולך וגובר בחסכון ארוך טווח, מביא אנשים להבין היום יותר ויותר את החשיבות של פנסיה, גמל, השקעה בביטוחים מסוגים שונים ודאגה לעתידם ולעתיד ילדיהם. חוסר תשומת לב שֶׁלָּךְ, שֶׁלְּךָ, שלנו, לנכסים הפיננסים שלנו גובל בחוסר אחריות אישית לעתידנו ולעתיד משפחתנו.

הסיבה העיקרית לכך היא שכולנו שם!! כלל הציבור, אנחנו, שם דרך הבנקים, הפיקדונות, החסכונות והמשכנתאות. אנחנו שם כי אנחנו מושקעים בבורסה, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה ועוד. כולנו שם בשל האלטרנטיבות להשקעה כמו נדל"ן, זירות מסחר למיניהן, מיזמי השקעה לציבור דרך האינטרנט ועוד. אנחנו שם כי אנחנו מושקעים גם בארץ וגם בחו"ל, ועוד ועוד.

אנחנו שם לא רק כשאנחנו רוצים לחסוך, לשמור על כספנו ולקבל תשואה מסוימת, אלא גם בשל העובדה שחסכון ארוך טווח הוא אובליגטורי. החיסכון לטווח ארוך מביא לכך שהר השקלים היום עומד על 1.5 טריליון שקל בידי המשקיעים המוסדיים שמשקיעים עבורנו. הר השקלים הזה גדל והולך בקצב של 3.5 מיליארד שקל לפחות בכל חודש והוא מחפש ערוצי השקעה בישראל ובעולם. ערוצי ההשקעה האלה כוללים השקעה באג"ח ובמניות שנסחרים בבורסה ושאינם נסחרים בבורסה. החיפוש אחר תשואה עבור כל אחד מאיתנו, מחייב גם השקעה בחו"ל, לא רק מסיבות של פיזור השקעה אלא גם בשל מחסור באלטרנטיבות השקעה בשוק.

זה מחייב את כולנו, כמשקיעים, לדעת יותר מה עושים עם הכסף שלנו. זה מחייב את הרגולטורים להקפיד שאנחנו כמשקיעים ואלה שמשקיעים עבורנו או יועצים לנו עושים מלאכתם למעננו. זו הסיבה שהרגולטור רוצה משקיע מתמצא. חינוך פיננסי נועד לכך. החינוך הפיננסי מיועד לחנך לאפשרויות, לאלטרנטיבות, לזכויות וכדומה. החינוך הפיננסי לכל אחד מאיתנו נדרש משום ששוק ההון נועד לשרת את כולנו ולא רק את המומחים.

הסיכונים הכרוכים בהשקעה, במיוחד במציאות של האטה הכלכלית, מחייבים אותנו להפנים את שיעורם. הגידול העצום בהיקף כספי הציבור המנוהלים מחייב אותנו להכיר בצורך של כולנו לדאוג לעתידנו, ולהבין שאין לנו את הפריבילגיה להישאר בבורות פיננסית ולחשוב כי ניהול הכסף נמצא רק אצל כלכלנים מומחים. לכסף של הציבור מגיע לדעת יותר. הציבור חייב לגלות אקטיביות, כדי להתגבר על המידע והמגוון העצום של המוצרים, מתוך הבנה שיותר ידע ייתן כוח מיקוח בידי הצרכן, יגדיל תחרות ויוריד מחירים. הציבור חייב לגלות אחריות. בתקופת פוסט המחאה החברתית, על מחיר הקוטג', אנחנו עדיין לא הפנמנו שניהול הכספים שלנו, גובה מאיתנו, לעיתים קרובות, מחירים גבוהים מדי - גבוהים בהרבה ממחיר הקוטג'. רוב הציבור לא מודע לכך שהוא יכול בקלות יחסית, לעיתים בשיחת טלפון אחת, לחסוך עשרות אלפי שקלים בממוצע בכספי החיסכון הפנסיוני שלו.

למרות שבתקופה האחרונה, אנחנו עדים יותר ויותר לביקורת מצד התקשורת והציבור, ובקרה מצד הרגולטורים, לוודא כי הכסף מנוהל באופן יעיל בידי המשקיעים המוסדיים, בבורסה ומחוצה לה, עדיין אין בקרב המשקיעים בישראל הכרה בחשיבות של חינוך פיננסי, כמקובל במדינות אחרות בעולם.

בסקר בקרב מדינות ה-OECD, תוצאות האוריינות הפיננסית במדינת ישראל היא מן הנמוכות בין מדינות ה-OECD. גרוע מכך, אתמול קראתי בסקר על מידת הבורות הפיננסית בישראל שהתפרסם בגלובס נאמר: ש- 57% מהציבור מעדיפים לנהל באופן עצמאי את תיק ההשקעות שלהם, וזה בזמן שההבנה שלהם בתחום הפיננסי נמוכה בהרבה מכפי שהם מעריכים את עצמם והחשש מחינוך פיננסי הוא על גבול "החרדתי".

האתגרים העיקריים בחינוך פיננסי הם רבים. אחד מהם הוא, באיזו מידה המדינה והרגולטורים צריכים להיות פטרנליסטיים? או במילים אחרות, איך מתמודדים עם הטענה: "שניתן להוביל את הסוס לשוקת אך לא ניתן להכריח אותו לשתות."? הקושי נובע מהעובדה שהמונח "חינוך פיננסי" הוא מונח כללי שמעלה שאלות מגוונות כגון: איזה סוג של חינוך משקיע צריך? לאיזה גיל? האם כל המשקיעים צריכים את אותו סוג של חינוך פיננסי? איך משקיע "מחונך" מתמודד עם אופן קבלת החלטות? איזה סוג חינוך נדרש כשאנשים משקיעים דרך קרנות נאמנות, קופות גמל, מנהלי תיקים ואחרים? איך מתמודדים עם מחסומים רגשיים ופסיכולוגיים של הציבור? איך פועלים להגביר את התודעה והנגישות שלהם לצרכנות פיננסית? איך משנים את הדימוי של שוק ההון כאילו הוא מיועד למומחים בלבד?

ההתמודדות עם האתגרים הללו מקבלת משנה חשיבות עבור רגולטורים בשל העובדה שחינוך פיננסי יכול להועיל לחיסכון במשק, לצמצם פערים חברתיים, להוביל להשקעה מושכלת, להימנע מפיתויים העלולים להתגלות כהונאות ולכן להיות כלי משלים אפקטיבי לאכיפה ולפיקוח שתכליתם - הגברת אמון הציבור בשוק ההון למען רווחת הציבור. אני סבור שחינוך פיננסי יכול גם לתרום להורדת אי-השוויון הכלכלי בישראל שהוא הגבוה בין מדינות העולם.

מה עושים ברשות ניירות ערך בתחום החינוך הפיננסי?

1. גילוי ואכיפה יעילה של התנהלות חברות ציבוריות, בין השאר, בהיבטים של ממשל תאגידי ותקינות מסחר. הפיקוח על התנהלות הגופים היא חיונית והיא שמאפשרת שוק יעיל שלציבור החוסכים יש אמון בו כמקום שראוי לשים בו את כספם.
2. פיקוח על מתווכים פיננסים - על מערכי הייעוץ ועל התנהלות מנהלי התיקים והברוקרים השונים כדי לוודא שהציבור מקבל את המידע באופן פשוט, קל להבנה ואפקטיבי באופן שיאפשר לו קבלת החלטה מושכלת - הן באמצעות הוראות וחוזרים מכוויני התנהגות, הדרכות, ביקורות לקוח סמוי וכדומה. חשוב להדגיש כי הבורסה היא לא רק למען בעלי ההון: הבורסה היא למען כולנו - זהו מקום המפגש בין המשקיעים ליזמים וכלל הציבור נמצא ומעורב בבורסה בין אם הוא משקיע ישירות או לא.
3. חינוך למוצרים פיננסים מוטי צרכנים דוגמת קפ"מ - קרן פיקדונות מובנית כאלטרנטיבה לפיקדון בבנק שנותן לחוסך הקטן יתרונות שמהם נהנה חוסך גדול.
4. מערכת ההצבעות האינטרנטיות - מיזם מהפכני שיגביר את יכולת הציבור להשפיע על הנעשה בחברות הציבוריות בלחיצת כפתור ונועד להביאו להיות יותר אקטיבי
5. אזהרות לציבור (ביטקוין, מיזמי השקעה באינטרנט) - התופעה של גופים שונים בציבור שמציעים למשקיעים לציבור להשקיע בהם ומבטיחים תשואה גבוה וקבועה היא בעייתית. הציבור צריך להיזהר. סביבת הריבית נמוכה גורמת לגידול בתיאבון לסיכון, ולכן צריך לזכור - אין ארוחות חינם - וטוב שציבור המשקיעים יבדוק אם הגופים האלה מפוקחים. חלקם נופלים תחת חוק ני"ע וצריכים להיות מפוקחים ע"י רשות ני"ע וחלקם אינם מפוקחים. למשקיעים יש תפקיד. הרשות עושה תפקידה במסגרת סמכויותיה בחוק להגן על המשקיעים, ואף ליידע אותם באתר הרשות האם לאותו גוף המציע שירותים יש רישיון לפעול.
6. חינוך תלמידים בבתי ספר יסודיים - פרויקט "שיעור אחר", שבו לוקחים חלק מעובדי הרשות ונוסעים לבתי ספר לחינוך ולהעביר שיעורים על מושגי ייסוג בפיננסים לתלמידי בתי ספר, במיוחד משכבות אוכלוסייה נמוכות יותר. הפרויקט הזה מוגדר שנה אחר שנה כהצלחה כבירה.
7. פרויקט הפולניות "עושות שוק" של זהו זה - סרטוני אנימציה קצרצרים המופצים ברשתות החברתיות בדיבובם של מוני מושונוב ודובל'ה גליקמן, שתכליתם לשנות את התפיסה לפיה רק כלכלנים ואנשי מקצוע בתחום יכולים להבין, להשפיע, לשנות וליזום בשוק ההון.

ומה בתוכניות?

  •  להגביר שירותיות!!
  •  אין ברירה אלא להפגין מידה של פטרנליזם
  •  למקד חינוך לפי קבוצת גיל
  •  בעקבות אכיפה - לשקול תיעול חלק מהקנסות על מפרי חוק בתחום הפיננסי לתקצוב חינוך פיננסי, דוגמת FINRA בארה"ב.

תאריך:  29/04/2015   |   עודכן:  29/04/2015
פרופ' שמואל האוזר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כבוד נשיא המדינה, מר ראובן רובי ריבלין
כבוד נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, גבירתי הנשיאה בברלי מקלוקלין, גבירתי הנשיאה מרים נאור, הנשיאים בדימוס של בית המשפט העליון מאיר שמגר, אהרן ברק ודורית ביניש, שופטים מכהנים ושופטים בדימוס של בית המשפט העליון, מבקר המדינה, מנהל בתי המשפט, קהל נכבד.
29/04/2015  |  אשר גרוניס  |   נאומים
כבוד נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין
29/04/2015  |  מרים נאור  |   נאומים
את ברכתי השנה בחרתי לפתוח בציטוט המבטא את ערכי החרות והצדק, שבלעדיהם אין חוק ואין משפט. החוק אינו אלא כלי שמטרתו לשמר את ערכי היסוד בחברה, ובראשם את חרות הפעולה של היחיד והכלל.
02/04/2015  |  שי ניצן  |   נאומים
יו"ר הבית, ג'ון ביינר, הסנאטור אורין האטץ', מנהיג הרוב מיטש מק'קונל, מנהיגת המיעוט בבית הנבחרים ננסי פלוסי ומנהיג הרוב בבית הנבחרים קווין מקארת'י.
04/03/2015  |  בנימין נתניהו  |   נאומים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il