הסיקור התקשורתי של מחלת הסרטן אינו משקף את המציאות הרפואית. בין המציאות הרפואית לבין הסיקור התקשורתי נמצאו אי התאמות בהיבטים הקשורים לסוגי הסרטן המדווחים, כך עולה ממסקנות המחקר, "מחלת הסרטן בישראל: מציאות מול מציאות תקשורתית".
זהו מחקר ישראלי חדש שנערך על-ידי פרופ' גבי וימן, מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, פרופ' נסים חיים, מנהל המחלקה לכימותרפיה מהמערך האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם חיפה, פרופ' אברהם קוטן, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם חיפה ואיימי לב מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, במימון האגודה למלחמה בסרטן.
המחקר פורסם כמאמר מדעי שנכתב על בסיס המחקר, בעיתון "הרפואה", גיליון פברואר 2005 ומאמר זה מבוסס על המאמר המדעי.
הרקע למחקר היא העובדה שמחלת הסרטן מהווה מקור לפחד בקרב הציבור, בהיותה מחלה הגורמת לעיתים קרובות למוות. אמצעי תקשורת ההמונים מהווים מקור מידע חשוב בנוגע למחלת הסרטן. בכוחם לעצב עמדות ואמונות בנושאי בריאות ולהשפיע על קבלת החלטות בנושאים הקשורים למחלה.
השערתם המרכזית של החוקרים מבוססת על המסגרת התיאורטית של הבניית המציאות וגורסת, כי יימצאו פערים בין הסיקור התקשורתי לבין נתונים הרפואיים בנוגע למחלת הסרטן באוכלוסיית ישראל.
השערות המחקר נבדקו באמצעות ניתוח תוכן כמותי, במסגרתו נבדקו כל הכתבות שהתפרסמו בשלושת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל, "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ", במהלך שנת 2000.
מהלך המחקר כלל סקירה של כ-650 כתבות שעסקו במחלת הסרטן. נתוני משרד הבריאות עמדו בהשוואה לנתוני הסיקור התקשורתי בהיבטים שונים של המחלה, כגון: סוגי הסרטן המדווחים, דגש על מוות בהקשר של מחלת הסרטן, דיווח על טיפולים וגילאי החולים.
ממצאי המחקר תאמו את ההשערה המרכזית כי הסיקור התקשורתי של מחלת הסרטן אינו משקף את המציאות הרפואית. בין המציאות הרפואית לבין הסיקור התקשורתי נמצאו אי התאמות בהיבטים הקשורים לסוגי הסרטן המדווחים, למוות הנגרם כתוצאה ממחלת הסרטן, לסוגי הטיפולים ולגילאי החולים.
ממצאי מחקר זה חוברים לממצאי מחקרים רבים שנעשו בתחומים שונים בעולם, המתעדים תהליכי הבניית מציאות בתקשורת. מחקר זה הינו ראשון מסוגו בישראל, וממצאיו מעלים תהיות לגבי הדרך בה מוצגת מחלת הסרטן לציבור בישראל.
יחד עם זאת ועל-אף מסקנות המחקר, בשלוש השנים האחרונות, מסתמנת מגמת שינוי לטובה והסיקור התקשורתי של מחלת הסרטן בכלל ושל תחום הבריאות בפרט, גדל והתעצם.
ראוי לציין בהקשר זה את המקום והנפח המוקדשים לנושא הבריאות בכל כלי התקשורת. עובדה קיימת היא שהיום בכל כלי התקשורת האלקטרוניים ישנה לפחות תוכנית בריאות אחת, בכל עיתון ארצי יש לפחות מוסף בריאות פעם בחודש ובעיתון הגדול בישראל, מוסף בריאות שבועי וכי במרבית אתרי האינטרנט החדשותיים קיים מדור בריאות.
יתרה מכך, לצד כלי התקשורת הקיימים צמחו להם גם מגזינים ושבועונים העוסקים בבריאות וסגנון חיים ולהם חיי מדף ארוכים במיוחד.
