|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
על התבטאותו החריגה של יוסף פריצקי, שאמר על איילת שקד שהיא דומה ביופייה לנשות הרייך הנאצי
|
|
פריצקי. מה מוביל אותו? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מה מוביל את יוסף פריצקי בחייו - הראש או הפה? אינני יודע מה מצב התוכן של הראש, אבל הפה הגדול שבו הוא משתמש בלי להסתייע בראש - מדרדר אותו אל עברי פי פחת. פעם אחת של התנהגות שגויה ובלתי הולמת התרחשה כאשר היה שר התשתיות בממשלת שרון, וניסה להדביק לכלוך מכוער על עמיתו לסיעת שינוי ולממשלה אברהם פורז, ונאלץ להתנצל בפומבי ולהתפטר ממשרתו המיניסטריאלית. עכשיו שוב מכה הלוע הפעור של פריצקי והפעם כדי לפגוע, בלי סיבה נראית לעין, ב איילת שקד המיועדת לשרת המשפטים, כנראה מבלי שהראש מבין איזה נזק הוא גורם לגוף ולתדמיתו. מן הביטויים החריגים שבהם משתמש השר לשעבר חייבת להישאל השאלה: מנין צומח עולם הדימויים המעוות של יוסף (יצחק) פריצקי? אולי משנאת נשים יפות, אולי פשוט כיוון שאינו מבין שלמילים יש משמעות, או אולי זה פשוט דפקט מולד. כאילו בהנחתה בלתי נשלטת ובניתוק מוחלט בין הראש הקטן לפה הגדול כתב פריצקי בדף הפייסבוק שלו כך: "זו הפעם הראשונה ששרת המשפטים יכולה לככב בלוח שנה שתלוי במוסכים". כדי שנבין בדיוק למה התכוון המשורר פריצקי הוא הוסיף דלק למדורה כאשר הסביר בשידור ב"רדיו דרום": "צריך להגיד על שקד מילה טובה, וזו המילה הטובה היחידה שמצאתי להגיד. הגברת שקד מופיעה השכם והערב בכל מיני מגזינים, במופעי אופנה כאלה ואחרים. הרי היא לא אדם שמתנזר מן המצלמה כדי להציג את הופעתו. זה לא חלילה שלקחתי מישהי שלא עמדה מעולם בפוזת דוגמנית מול המצלמה כדי להפגין את יופייה, והיא יפה מאוד - כמו הרבה מנשות הרייך. אוי סליחה, אסור להשוות". איך אפשר להתייחס להתבטאויות מן הסוג הזה שלא ברור מנין הן צומחות ומתוך איזה הקשרים מחשבתיים, אם בכלל היו הקשרים שכאלה במוחו הקודח של השר לשעבר? הדרך היחידה הראויה לדעתי היא לקבל את המלצתו של ספר משלי טעון החוכמה: "אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִיווַלְתּוֹ". מעניין איך היה פריצקי מגיב אילו היה מישהו מפרסם על אודותיו את הטקסט הבא: "משמני כרסו הנפוחה, הצועדת לפניו בהדר, מזכירים בדמיון מפתיע את הרייכסמאר של הנאצי השמן והמתהדר הרמן גרינג". אני מניח שפריצקי לא היה רואה כמחמאה השוואה מן הסוג הזה. ואולי אני טועה. |
| תאריך:
|
08/05/2015
|
|
|
עודכן:
|
10/05/2015
|
|
עמי דור-און
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
גדעון תבורי
|
8/05/15 19:38
|
|
|
|
2
|
|
ברכט
|
8/05/15 21:08
|
|
|
|
3
|
|
שמ
|
8/05/15 23:32
|
|
|
|
4
|
|
אהרון שחר
|
9/05/15 09:02
|
|
|
|
5
|
|
Eli Canada
|
10/05/15 01:06
|
|
|
|
6
|
|
סניל
|
10/05/15 08:41
|
|
|
|
7
|
|
פועה
|
10/05/15 09:04
|
|
|
|
8
|
|
רפי לאופרט
|
10/05/15 15:34
|
|
|
|
|
|
יוסי אבידור
|
11/05/15 09:11
|
|
מי שמכיר את בנימין נתניהו יודע כי גם הוא רק בשר ודם, בעל רגשות אנושיים. כשדוקרים אותו הוא שותת דם ולעולם אינו שוכח את אלה שעוללו לו רע ופגעו בכבודו. ועל כן חשוב להבין ולזכור כי נקמתו בכל אלה שביזו אותו במהלך המו"מ הקואליציוני להקמת ממשלתו החדשה, ובעיקר נפתלי בנט יו"ר הבית היהודי, בוא תבוא והיא תהיה מרה וכואבת. ואם במקרה נתניהו ישכח או יתעלם - אין צורך לדאוג - לצדו תמיד יימצא מי שידאג להזכיר לו. את זרע הנקמה הצפויה אפשר היה לגלות ברמז שנכלל בהצהרתו של נתניהו, לאחר לחיצת הידיים המלאכותית עם בנט, כי "ממשלת 61 היא טובה אבל 61 פלוס טובה יותר".
|
|
|
|
|
גדלתי בבית רוויזיוניסטי. הייתי שנים בבית"ר, ואני זוכרת שכבר בנעוריי אבי גילה את אוזני, שכל דבר שאקרא בעיתון של השמאל, אדע שהאמת בדיוק הפוכה. אם יגנו, סימן שזה הולך להיות משהו טוב, אם יתלהבו ממשהו, סימן שזה רע מאוד. למדתי והפנמתי.
|
|
|
|
|
באנגליה, אֵם המדינות הדמוקרטיות, שבמקרה היום נערכות בה הבחירות, הבסיס החוקי, הציבורי, והמוסרי למשטר הדמוקרטי הוא האפשרות המעשית להחליף את השלטון, בבחירות. ומכיוון שכך, פעולותיה של הממשלה המכהנת הם תחת עינה הפקוחה של האופוזיציה ואיתה התקשורת, שכן מי שזכתה בפיקדון ששמו שלטון חייבת לתת דין וחשבון על מעשיה כול ימות השנה. ואם הציבור אטום וקשה ראייה - לסבר את אוזנו ולפקוח את עיניו לקיומה של חלופה לשלטון. לכן ה" אופוזיציה של הוד מלכותה" הקימה מערכת פיקוח ובקרה בשם "ממשלת צללים". לכאורה השם מטעה, כי צל הוא כמעט בלתי נראה ולא מורגש. אבל בשפה האנגלית שרבים משמות העצם הופכים גם לפעלים - to shadow - המשמעות היא לעקוב. וזה התפקיד של קבינט הצללים. לעקוב ללא הפסקה אחר פעולותיה של הממשלה.
|
|
|
|
|
השבוע התברר, כי העברת מינהל התכנון ממשרד הפנים למשרד האוצר הייתה ניצחון פירוס (ניצחון שמשמעותו המעשית הפסד) של של שר האוצר המיועד משה כחלון. לכאורה, סיעת ש"ס, שהייתה אמורה להחזיק במינהל כחלק ממשרד הפנים, הפסידה אותו לטובת משרד האוצר של כחלון. אבל, לאמיתו של דבר - כך נקבע השבוע בהסכם בין הליכוד לש"ס - מי שיהיה אחראי ל המינהל הוא ח"כ יצחק כהן, מראשי ש"ס. ונאמנו הקרוב של אריה דרעי. מה שהלך מש"ס חוזר לש"ס.
|
|
|
|
|
הקרקס הפוליטי בעיצומו. משהו מוזר מרחף באוויר הדחוס של הפוליטיקה הישראלית. היו בחירות, והתוצאות, כך לדברי פרשנים מיומנים ושבעי קרבות פוליטיים, הניצחון של הימין ברור מאי-פעם, אפילו יותר מממשלתו הראשונה של מנחם בגין. ולאחר כל אלה, ראש הממשלה, כך לדברי הפרשנים המקורבים, רוצה את המחנה הציוני בפנים, כלומר את אלה שהוא השמיץ כעוכרי ישראל, כמשת"פים של אויבי ישראל הגרועים ביותר. את אלה הוא רוצה להכניס עתה לממשלה? גם מדליפים מיומנים ומשולחים על-ידי הקומבינטורים הפוליטיים מפזרים את הסיפור שנתניהו מתכוון לזרוק תוך חודשים ספורים את אנשי הבית היהודי מתוך הממשלה ולהכניס את המחנה הציוני. ניתן היה לחשוב שבמהלך מערכת הבחירות הספינים הכה מוכרים של אנשי הליכוד, איך נאמר, לגיטימיים. עתה, לאחר הניצחון המזהיר של נתניהו והליכוד, של ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי, עדיין רוצים את המחנה הציוני? נשגב מבינת אדם נורמלי.
|
|
|
|
|
